בלב העיר ירושלים: בית קברות עתיק ומוזר במיוחד

במרכז ירושלים, סמוך למדרחוב בן יהודה שוכן לו בית קברות עתיק (צילום: ארי טננבוים)

התחלה

שעת לילה מאוחרת, אני צועד ברחובות ירושלים, שואף את האוויר הקר היישר אל הריאות.

אני מסיים ללכת את מדרחוב בן יהודה וממשיך לכיוון גן העצמאות, שם יש מרחבי דשא גדולים. שטח ענק נפרש לפני, קצת חשוך, אבל המקום העצום בגודלו קורא לי לנוח מהליכת הלילה שלי.

אני מתיישב על הדשא הלח, נושם נשימות קצובות ומנסה להירגע מהיום הארוך והמפרך שעבר עלי.

אני מסתכל ימינה, מישהו רץ עם כלב, מסתכל שמאלה, חניון רכבים. מסתכל ישר – ונחרד. מולי ניצב לו בית קברות. המקום חשוך ולכן אני ממקד את מבטי, ואכן אינני טועה – בית קברות באמצע ירושלים.

את זאת כבר ידעתי. מנוחה כבר לא תהיה לי הלילה, אני יוצא לבדוק את הסיפור של בית-הקברות הזה. התחלתי לחפש ולפנות לאנשים והבנתי שנפלתי לבור עמוק הרבה יותר: בירושלים יש עשרות בתי קברות שפחות מוכרים לציבור!

אני כאן לחשוף ולהכיר אותם לעמוק. הצטרפו למסע, אנחנו הולכים להסתובב בין קברים. לא לבעלי לב חלש.

בית קברות ממילא

בית קברות ממילא נוסד בתקופה "הממלוכית" (1516 למניינם) כאשר בארץ שלטו אנשי דת מוסלמים.

אך יש מקור שטוען של"איובים" יש שם גם כמה קברים וכן לרומאים ולצלבנים.

האגדה מספרת שאנשי מעלה נקברו שם, ביניהם שופטים, נשים צדקניות ועשירות.

במקום יש את קברו המפואר (עד כמה שניתן לקרוא כיום למבנה שם מפואר) של מושל צפת בתקופה הממלוכית.

המקום כיום מוזנח ומלא עשבים שוטים, כאשר אין תאורה מותאמת למקום. רק בשנת 2009 ביצועו במקום איטום למבנה של המושל הלז כדי למנוע מהומלסים לתפוס שם מחסה. כבר נחזור לפעולות השיקום.

מעניין לדעת: אם כבר אנחנו עוסקים בבית קברות ממילא, בואו נכיר את המילה "ממילא".

מקורה של המילה הינו בערבית ופרושו "מאמן אללה" – מקום מבטחים של הק-ל. או "מה מן אללה" – מה שבא מהק-ל.

הפרוש הספציפי לגבי הקברים שם הוא שאיננו שולטים על המוות והכל מידי ה'.

אחרים בכלל טוענים שהמקום קרוי על שמה של גבירה שהיה לה קרקעות בסביבה.

מערת האריה

סמוך לרחוב בן מנשה, בגבול המערבי של בית הקברות נמצאת מערת קבורה. הזהרתי מראש לא לבעלי לב חלש, נא לשאת בתוצאות.

למה שקורה בתוך המערה ישנן שלוש גרסאות, תבחרו אתם לאיזה גרסה להאמין.

הגרסה הראשונה, של הנוצרים, גורסת כי המערה מלאה בעצמות של הרוגי הכיבוש הפרסי לפני מאות שנים. אז התאחדו הפרסים והיהודים וטבחו בנוצרים. עצמותיהם של הטבוחים נאספו והמלך ציווה לשרוף אותם. רגע לפני השריפה הגיע אריה פלאי, אסף את כל העצמות והכניס אותם למערה.

הזוי? לא, לא בגלל האריה, אלא בגלל שפרסים ויהודים מתאחדים, נו בחייכם..

לגרסה היהודית יש טיפה יותר הגיון כי היא טוענת שהסיפור ממש דומה אלא שההרוגים הם יהודים ואילו הטובחים הם יוונים. האם בגרסה היהודית הגיע אריה ומי באמת החליט שזה הגרסה היהודית? זאת לא אדע.

הגרסה השלישית, המוסלמית, גורסת כי במערה ישנם עצמות של קדושי האסלאם. הם הגיעו לשם בדרך נס לאחר שפרצה דליקה בבית הקברות ו'אללה' העביר אותם למערה. כדי שלא יזיקו להם, הציב אללה אריה ענק בפתח המערה שישמור על הקדושים.

ב-1954 הפכה המערה לאתר תיירותי של יהודי תימן ואף הייתה הצעה לשים במקום אריה חי כזכר לעבר, אלא בגלל שהרבנות הראשית לא הכירה במקום הזה – ובכלל בבית הקברות – כמקום קדוש, הוא הוזנח.

המבנה המקומר

בצד הצפוני של בית הקברות ישנו מבנה מקומר ללא קירות. מי טמון בו ומה היה הטעם להקים אותו? ובכן, הרבה תשובות לכל מני תהיות יש לנו בכתבה, הגיע הזמן לקצת שאלות לא פתורות.

מדוע המקום מוזנח?

בשנת 1952 שטח בית הקברות העובר לידי עיריית ירושלים כשהוא מוזנח ומלוכלך. ב-1957 החלו עבודות לשיפור פני המקום ונפתח בו פארק עם מרחבי דשא. בתחילת שנות האלפיים ביקשה עיריית ירושלים לבצע בסמוך לבית קברות פרויקט לבנית מוזיאון (המוזאון לסובלנות). אחרי שהתגלו במקום עצמות מבית-הקברות הפרויקט נעצר. הסיפור התגלגל עד לבג"ץ שאפשר בסופו של דבר להמשיך בפרויקט חרף דבריהם של המוסלמים שהמקום קדוש להם.

כדי לאפשר את בניית המוזאון קיימו במקום חפירה ארכאולוגית 24 שעות בימימה רצוף אשר במהלכם העבירו עשרות עצמות למקום קבורה משותף סמוך לאתר.

עד שנת 2017 עוד עסקו בקברים שם, כיוון שגילו עוד איזה מבנה קבר קטן מרובע ושלדים בתוכו. אך כיוון שרשות העתיקות הסיקו כי מדובר במבנה שנבנה מאוחר יותר (מהתקופה שבה בנו את בית הקברות) אין לו דין של מקום עתיק וכך נבנה מעליו כביש.

והנה לנו באמצע ירושלים בית קברות עתיק ומזור עם סיפורם שיכולים למלא ספרי אגדות.

בפרק הבא: קברי המהנדסים בשער יפו, 10 דברים שלא ידעתם על הר המנוחות ושתי סיפורים על המקום, מרגשים ומצחיקים במיוחד!