"זוכרת מאיפה באתי, לא היה מי שחייך אלי" | ראש אגף משאבי אנוש בכב"ה על סוד ההצלחה

"מקפידה לקבל כל עובד בחיוך". ראש אגף תחום משאבי אנוש בכב"ה, רחל פיסם (צילום: דוברות כבאות והצלה)

תעודת זהות:

"רחל פיסם, נשואה לאברהם, אמא ל-11 ילדים. סבתא ל... כן ירבו. גרה בבני ברק. מזה כשלושים שנה עובדת בשירות המדינה".

>> למגזין המלא - כנסו

התפקיד

"אני ראש אגף משאבי אנוש של כבאות והצלה. זאת אומרת אחריות כוללת על כל הארגון המשאב האנושי שלו".

זוכה במרכז

"הגעתי לכבאות והצלה כחלק מהמסלול. למדתי והתפתחתי בתוך שירות המדינה וזכיתי במכרז. התמודדו שישה ואני זכיתי בו".

יתרון בולט

"אני משלבת גם ניסיון עשיר ומגוון בתחומי המנהל ומשאבי אנוש. אני צמחתי מלמטה, דבר שיש בו יתרון גדול בהבנה של שטח ומטה. וגם, אני מביאה איתי פן מאוד מיוחד לארגון מבצעי וב"ה, סיעתא דשמיא גדולה שמלווה אותי".

אתגרים לצלוח אותם

"מדובר בארגון מבצעי מציל חיים שעובד בתוך סביבה של משרדי ממשלה, מה שאומר שצריך להתאים את סוג העסקה של העובדים בתמהיל הזה. זה לא משטרה וצבא, זה משרד ממשלתי אבל לא משרד המדע. זה 'מתח' כזה שיש בו אתגרים. כמו שכר, תנאי שירות, משמעת, אימונים ועוד.

"אתגר נוסף הינו שימור עובדים. הדור הצעיר מחפש קידום מהיר ואתגרים חדשים".

הצלחות

"מה שאני מגדירה כהצלחה מבחינתי לפחות הינה העובדה כי מאז שנכנסתי לתפקיד נסגרו עשרות סכסוכי עבודה במערך. השתנה השיח במערך לשיח מכיל ומקצועי, ועם זאת - שיח שמוביל לקידום ושינוי. עצם הימצאותה של אישה חרדית בתפקיד בכיר בתוך מערך מבצעי - מביא שינוי מבורך".

מרימים גבה

"הרבה אנשים 'מרימים גבה' על אישה חרדית בתפקיד כזה. גם בחברה החרדית זה 'אישיו' וגם בתוך הארגון. אני מרגישה שאני לא ב-DNA הרגיל - אבל קיבלו אותי בכבוד והערכה. בסוף זה לא משנה מי אתה ומאיפה, אתה צריך להביא הצלחות מקצועיות".

לאנשי ה'סיפשט נישט'

לכל אנשי ה'ספאסט נישט' (לא מתאים. א"ט) אני מחייכת את החיוך שלי וזה מספיק. אני לא מתחכמת ופשוט לא נכנסת לפינות".

משפט שמלווה אותי

"יום יבוא ואביט על התקופה הזו כמבחן גדול שבעזרת ה' הצלחתי בו מעל ומעבר".

בין עבודה למשפחה

"אני חושבת שאני מצליחה להתנהל בין עבודה למשפחה באותן תכונות שיש לי יכולת בניהול. כמו גם חלוקת משימות, בקרה עצמית גבוה, יכולת להוריד משימות למטה והאצלת סמכויות".

ניצול הזמן

"הכל עניין של תיעדוף. מה שיש צורך טכני - לעשות במקום ומה שמצריך מחשבה - עדיך לפנות במהלך היום עשרים דקות ולהתרכז בדברים החשובים. אני עוברת מהר על הכל. מה שמעיף - מעיפה, ומה שדורש מחשבה - אני שמה בצד ופעמיים ביום מגיעה 'לצד הזה'.

"וכן, צריך לשים לידך מישהו שיזכיר לך על הדברים הדחופים. לא להצטער להגיד 'שכחתי', 'עוד לא הגעתי לזה'. ואסרטיביות. לוודא שמביאים לך רק את הדברים החשובים".

כמה כוסות קפה ביום?

"ארבע. האחרונה תמיד תהיה בבית".

תוכניות לעתיד?

"אני רוצה לצאת לפנסיה בסוף הקדנציה – שזה יוצא בעוד כחמש שנים – ואז להתעסק בדברים שאני אוהבת: מנטורית. לתת מהניסיון העשיר שלי. כיום אנשים מחפשים שאבוא לתת ליווי אך אין לי זמן. הייתי רוצה לבנות קריירה שניה שמתמקדת בחוזקות שלי".

טיפ לשואפים גבוה

"לא לשכוח מאיפה באת. אני זוכרת שהייתי עובדת פשוטה והיה לי קשה למצות זכויות ולא היה מי שיחייך.

"אני מקפידה לקבל ברכה והצלחה מרבנים ולהתייעץ בתדירות. זה משמעותי מאוד. אני גם חושבת שמגיל צעיר ידעתי שאני רוצה להיות סמנכ"ל במשרד. אומנם לא ידעתי שזה יהיה בכבאות והצלה, אבל היה ברור לי שזה יקרה. היו לי מטרות מוגדרות. וכמובן, בן זוג מתאים ל'אירוע כזה'".

• עובדים בעבודה מעניינת או מכירים מישהו כזה? תעניינו אותנו ואולי הסיפור הבא יהיה שלכם: ari@kikar.co.il