עת מלחמה: למה אנשים מפיצים שקרים והפחדות ברשתות החברתיות?

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", כולנו מרותקים לכלי התקשורת. האסון הוא בלתי נתפס ורובנו עדיין לא מעכלים את גודל המשבר שעם ישראל חווה.

>> למגזין המלא - כנסו

אך במקביל לידיעות הרשמיות שדווחו בצורה אמינה בכלי התקשורת הממוסדת, החלו לרוץ בקבוצות הוואטצאפ והטלגרם או לחלופין מפה לאוזן כל מיני ידיעות משונות, פייק ניוז, שקרים והפחדות.

כבר ממוצאי החג, כאילו בתזמון מכוון, החלו לרוץ ידיעות ושמועות על בגידה של בכירים שונים ואף האשמות כלפי דמויות פוליטיות כביכול הם מכרו את המדינה.

במקביל, התפרסמו רשימות של בכירי צה"ל שכביכול נחטפו ואף ידיעה על כך שמדובר בתוכנית של השמאל ובית המשפט בשביל להשיג מטרות פוליטיות זדוניות. קראתי אפילו על חיילת שנצפתה בעזה משוחחת עם מחבלי החמאס. (פייק ניוז).

את הפרסומים האלו צריך לחלק לשלושה.

1. פייק ניוז המופץ בידי בעלי אינטרסים. בהם צייצנים או בוטים שהוכח שהם קשורים לחמאס / איראן / רוסיה, ומטרתם להפיץ פחד ומידע שקרי ובכך לשבור את רוחנו או לגרום לנו לפעול בצורה מסוימת. בימים האחרונים נתקלתי בעשרות פרופילים מפיצי מידע. ניתן לאבחן אותם באמצעות טעויות כתיב וניסוחים שנראה שהגיעו מתרגום גוגל.

2. מידע לא נכון המופץ על ידי אנשים שבאמת רוצים לעזור. מידי תקופה עוברות ידיעות על במבה מורעלת / בשמים מסוכנים / מתקפה דרך טלפונים / עזרה לחולי סרטן / טחינה שעל פי הידיעה השקרית מכילה חומרים מסרטנים ותומכת במחבלים.

3. קונספירציות וספקולציות כמו בפתח הכתבה על "בוגדים שמכרו את המדינה".

יש סיבות שונות לכך שאנשים ממציאים את הדברים האלו, אחת העיקריות היא בשל דיסוננס - סתירה פנימית איתה אנו מתמודדים.

אנחנו סמכנו על צה"ל שיגן עלינו. חשבנו שזה הצבא הכי חזק בעולם ושאם רק יעז מחבל אחד לחדור הוא יחוסל מיד. המציאות טלטלה את עולמנו וריסקה את כל תחושת הביטחון העצמי שלנו. כל אחד יתמודד אחרת. פעמים שבמקום להשלים עם המציאות ניתן לה פרשנות אחרת. יותר קל למצוא "אשמים", להגיד שמדובר בבוגדים, שזה שמאלנים שמכרו את המדינה, שזה אנשים מהסדר העולמי החדש האילומינטי - מאשר לקבל את המציאות שזו הגזירה שנגזרה מאתו יתברך.

רואים את זה בכל מקרה חירום, בו אנשים מתוך חוסר אונים נוטים לתת הסבר שנותן להם היגיון באירועים.

זה נכון גם לאירועים פרטיים שקורים לאדם, כך אמא שיש לה ילד רח"ל פגוע, יהיה לה יותר קל להאשים את הרופאים / התרופות מאשר את העובדה שזו גזירת שמים / שלא היה מה לעשות.

הדיסוננס הזה קורה גם ביחס להתנהגות שלנו. החוקר ליאון פסטינגר הסביר כי לכל אדם יש מוטיבציה לשמור על עקביות. לחשוב שהוא צודק, צדיק, עושה את הדבר הנכון, וכאשר ההתנהגות שלנו סותרת את אותה אמונה / גישה - אנחנו "נתקן" ונסדר את זה לעצמנו בראש גם אם זה לא ממש הגיוני.

נניח, אדם שמעשן למרות שהוא יודע שזה לא בריא ומסוכן, הוא יתרץ לעצמו שזה בעצם לא כזה גרוע ושיש דברים שזה טוב לו. הוא יספר לעצמו סיפורים שהוא בקושי מעשן ושאוטוטו הוא מפסיק. הוא יזכיר לעצמו את התקופה שהוא הפסיק, ושהמחקרים לא מדברים על מי שבשבת לא מעשן... וכו' וכו' העיקר לא להתעמת עם העובדה שהוא מזיק לעצמו ועושה משהו שמזיק לעצמו.

ובחזרה לנושא הפייק ניוז. בעבר נתקלתי בפרסום של חברת מקדונלד'ס אשר פרסמו הודעה חריפה נגד שמועה שפורסמה נגדם. כאשר בדבריהם נכתב: "לידיעתכם הפצת פייק ניוז ברשת מסכנת אתכם בדיבה. מקדונלד'ס נותנת לחיילים וכוחות הביטחון הנחות והטבות כבר יותר מ-25 שנה וכמובן שמקדונלד'ס לא תורמת כסף לחמאס".

במהלך התחקיר סביב אותה ידיעה שקרית הגעתי לאתרו של חנן כהן. אתר נהדר בשם 'לא רלוונטי', שמאז 2002 כבר עוסק בתחום. מתברר שלא רק שמדובר בשקר מוחלט, זה אף משעשע. מקורה של הידיעה בכלל במלזיה בשנת 2004 במהלך מבצע "צוק איתן". באותה תקופה הייתה במדינת מלזיה המוסלמית קריאה להחרים את מקדונלדס בגלל שהיא תומכת בישראל. מקדונלדס שם הודיעו שהם לא תומכים בישראל אז כאן מישהו "חכם" הבין שמקדונלדס תומכת בחמאס. (הבנתם את ההיגיון?!).

באתר, ידיעות רלוונטיות וידיעות שקריות מהימים האחרונים. על אזהרה (לא נכונה) על פיה מחבלים פרצו לאפליקציית ההתרעות של פיקוד העורף, שיש תמונות מהלחימה שהם דרך לפרוץ לכם לטלפון (לא נכון) ושחמאס (ואיראן) חדרו לקבוצות וואטסאפ דרך הטלפונים של חטופים / הרוגים שמוחזקים בידם (נכון!)

בשיחה עם "כיכר השבת", מספר חנן כהן על הדרך שעשה בתחום: "לפני שנים רבות קיבלתי הודעת מייל שמחפשים נעדר, ולא היה כתוב מה קורה עם זה. היה מספר טלפון והתקשרתי בחשש לשאול מה קורה. והאבא ענה שהבן ז"ל טבע בכנרת. המקרה גרם לי לזעזוע, פתאום הבנתי את משמעותם של שמועות והחלטתי לנסות ולפעול בנידון".

"ההודעה הראשונה שפרסמתי באתר הייתה על אימייל שמחפשים תרומת דם לחולי סרטן והתברר לי שבכלל לא צריך, כי הוא נפטר", הוא מספר.

למה שמישהו יפיץ כזה אימייל?

"לדעתי האימייל הזה התחיל כדבר אמיתי, כתרומה לילדה קטנה. אבל כמו שקורה הרבה עם שמועות, שמועות משתנות ועוברות מוטציות. אנשים, חלקם נשמות טובות, מחליטים לשנות כדי שיהיה יותר תפוצה כי הם לא חושבים שזה יזיק".

בעצם הרמת את הטלפון ובדקת שזה נכון, לא איזו בדיקה מסובכת ומורכבת כמו שאולי היינו חושבים שצריך לעשות?

"נכון, אולי תופתע, אבל בדרך כלל זה ככה. רוב הידיעות שרצות הן ידיעות שמתורגמות משפות זרות. הדבר הראשון שאני עושה כשאני מקבל ידיעה חדשה, זה לבדוק באתרים בינלאומיים לבדיקת עובדות. ששם אפשר למצוא את המקור. זה נכון שיש מקרים מסוימים שאי אפשר למצוא מקור, אבל להיות חשדן זה השלב הראשון".

יש מקרה בו אני קלטתי על משהו שהוא לא נכון. בא אדם למכור צמידי אנרגיה בכולל בו למדתי, הוא דרש המון כסף על הצמידים שבאמת היו מרשימים עם חוברת הדרכה וקופסה מהודרת. בחוברת היה מוזכר שמו של רופא מנהל מחלקה מבית החולים קפלן - ואני התקשרתי לבית החולים קפלן כדי לברר, והתברר שלא היה ולא נברא...

"נכון. לפעמים רק צריך להרים טלפון, אבל הנקודה העיקרית היא שצריך להרים את הטלפון. הכל מתחיל בזה שאנשים רוצים להאמין בדברים. לדוגמה אין מה להתווכח עם אנשים שמאמינים במשהו. אתה מאמין כי אתה רוצה להאמין בידיעה ובסמכות שאמרה לך את העובדה. הרגע שבו אתה מפקפק, הוא הרגע שבו כנראה תבין שזה לא אמת.

"הנה, בדוגמא של הצמיד שנתת. אנשים מאמינים בצמיד כי הם רוצים להאמין לו. מה גרם לך לבדוק את זה? לבדוק האם קיים מנהל מחלקה? הפקפוק שלך בצמיד האנרגיה. כך שהאמת לא רלוונטית אם מקבל ההודעה לא מעוניין בה".

ואם נשליך את הרצון להאמין לגבי השמועות?

"יש כל מיני שמועות, וכל מיני סיבות להפיץ אותם. סיבה ראשונה, היא חיזוק התחושה הקהילתית. זה שאנשים מעבירים שמועות מאדם לאדם ומטלפון לטלפון נותן להם להרגיש חלק, נותן להם להרגיש משמעותיים.

"זה מחזק את הקהילתיות והערכים שהם מאמינים בהם. את תחושת השייכות לקבוצה מסוימת. זה לא קשור לתוכן עצמו ואם הוא בכלל קרה. העובדות פחות חשובות.

"סיבה שניה לשמועות קשורה לביטחון האישי. נניח ביטחוני - 'יש דוגמיות בושם מורעלות'. בכל פעם שיש מתח ביטחוני עולה השמועה הזו, והתפוזים עם המחלות והטלפונים שמגיעים מעזה. הכל קשור לתחושת הביטחון האישי וחיזוק תחושת החירום.

"סיבה שלישית היא הנושא הבריאותי. זה הדבר שהכי חשוב לנו ולכן השמועות רצות. כשאדם שולח לחבר שלו עצה, אזהרה או טיפ בריאותי הוא אומר לו: אני רוצה לעזור לך ולדאוג שתהיה בריא, ואתה כמקבל המסר - שמח שדואגים לך. זה לא בא מרוע, אלא מרצון לעזור.

"סיבה נוספת היא הפצת שמועות כדרך להתמודד עם קושי. קח לדוגמא שמועה פופולרית של לבונה לריפוי קורונה. עכשיו מה העניין - החברה החרדית הייתה לה בעיה להתמודד והיה נוח שיהיה פתרון שגם מתחבר ללבונה בבית המקדש. פתרון שעוזר להתמודד עם המצב שלא מחייב אותנו ללכת להיבדק או לשנות מההתנהלות שלנו".

מה הם כללי האצבע לזהות שמועות?

"אין כללי אצבע, צריך לעודד אנשים להיות חשדנים. אם אתה חשדן ומפעיל ביקורת כבר עשית תשעים אחוז מהדרך כי כל מה שצריך זה לכתוב את אותם מילים מהשמועה בגוגל ומהר מאוד תגלה את האמת.

"זה מחזיר אותנו לשאלה ששאלנו בהתחלה, האם אתה בכלל רוצה לדעת את האמת? לפקפק בסמכות שאמרה לך את אותה ידיעה?".

לסיכומם של דברים, אל תאמינו להודעות לא מזוהות שקיבלתם, תפקפקו בכל הודעה מוזרה, תבררו לבד - מה נכון ומה לא. עצרו את הפצת הפייק והשמועות, ודאגו לעזרה מקצועית והתמודדות בריאה עם הטראומה.

בשורות טובות.

ולסיום, מקבץ הודעות אימה, פייק מוחלט, שהופצו מאז החלה המלחמה - את כולן הכחישה המשטרה: