החילונים התנגדו לשחזור בית הכנסת העתיק בעין גדי

(רשות העתיקות, צבי פסטרנק, אורית בורטרניק וליאור מזרחי)

נדחתה לעת עתה שחזורו של בית הכנסת הנמוך ביותר בעולם. אנשי המועצה האזורית תמר התנגדו אמש לתכנית להקמתו מחדש של בית הכנסת העתיק והצביעו נגד התכנית. 69 מחברי הקיבוץ הצביעו בעד בניית בית הכנסת אך 90 חברים הצביעו נגד.

"זה מאכזב מאד, לא ברור לי מדוע אנשי הקיבוץ מתנגדים כל כך לתכנית ואני מקווה להצליח לשכנע אותם בדרכי הידברות לחזור בהם מההחלטה", אומר ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף ל"כיכר השבת".

"המתנגדים לפרויקט אינם מבינים כלל את מהותו של הרעיון ולא מתייחסים לעין גדי בכבוד הראוי לו. לא מדובר בהקמת בית כנסת פשוט רק לשם שימוש כבית תפילה" רגיל". מדובר בהישג היסטורי שבמסגרתו שוחזר בית כנסת עתיק ששימש יהודים באזור עוד לפני אלפי שנים", אמר מוקדם יותר השבוע ליטבינוף.

"הייתי מצפה מהמתנגדים לנהוג כלפי המקום באותו הכבוד אותו חלקו תושבי האזור לבית הכנסת לפני 1600, כך אנחנו שואפים לעשות כאן. מדובר בפרויקט מעורר גאווה במסגרתו העתק של בית הכנסת הקדום שיכלול פסיפס ואתר מורשת של ממש", אמר ראש המועצה.

מדובר בבית כנסת עתיק ומסקרן במיוחד. אנשי הקהילה היהודית בנווה המדבר עין גדי כתבו לצד רצפת הפסיפס המרהיב של בית הכנסת שלהם את המילים הבאות: "כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו, או אומר לשון הרע על חברו לגויים, או גונב את חפצי חברו, או מי שמגלה את סוד העיירה לגויים - זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות - הוא ייתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים. ויאמרו כל העם אמן ואמן סלה".

המילים הקשות הללו, שלימים זכו לכינוי "קללת עין גדי", נתגלו מחדש באופן אקראי לפני כיובל שנים. זה קרה בשעת חריש בשדה; תחילה התגלו סימנים להימצאותו של בית כנסת עתיק וייחודי. אחר כך נחשפה רצפת הפסיפס. הכתובת עצמה פוענחה שנים אחדות לאחר מכן.

"סוד העיירה", כך משערים החוקרים בני זמננו, טמון בנוסחה הסודית של תהליך הפקת שמן האפרסמון וגידולו, שיהודי עין גדי שמרו עליה מכל משמר. האפרסמון נחשב לטוב שבבשמים בעת העתיקה; מוצר הייצוא היוקרתי ביותר של ממלכת יהודה בתקופת בית שני ואף לאחר מכן. הארכיאולוג פרופ' יזהר הירשפלד שנפטר לפני כעשור, הספיק לפני מותו לחשוף חלקים מהסוד השמור הזה: שלושה מתקנים, לא הרחק מאתר בית הכנסת העתיק של עין גדי, שאותם זיהה כמתקנים להפקת תמציות בושם מצמח האפרסמון (הבלזם).

לצד הפסיפס שמקושט בדמויות עופות ובעיטורים שונים ולצד גומחת ארון הקודש, התגלו בסיטרה המערבית של בית הכנסת ארבע כתובות מסקרנות, שונות זו מזו. האחת, היא "כתובת הקללה", שתמצא כנראה את מקומה בתוך "מעמקים" החדש. בכתובת אחרת נמנים י"ג אבות העולם: מאדם, שת ואנוש ועד - שם, חם ויפת. בכתובת נוספת נמנים 12 המזלות ו־12 החודשים. אחר כך מובאים שמות שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, ושלושת רעי דניאל: חנניה, מישאל ועזריה שהושלכו לכבשן האש. השורה הראשונה בכתובת השלישית מציינת שלושה אחים: יוסה, עזרין וחזקין, בניו של חלפי שתרמו לעשיית הרצפה במקום, ואחר כך מובאת "כתובת הקללה".

בנוסף, לצד הפסיפס נתגלה מאגר ובו יותר מ־4,000 מטבעות, כנראה תוכן קופת הצדקה של בית הכנסת; גביע מברונזה; קישוטי פרוכת רקומה חוטי ועלי זהב ומנורת שבעת קנים זעירה עשויה מכסף. באתר התגלה עוד ממצא מיוחד: מנורת ברונזה קטנה ויצוקה, בעלת שבעה קנים, שהיתה חלק מקישוט שנתלה על ארון הקודש.

הפגיעה הכלכלית המתמשכת שמכת הבולענים מנחיתה על אזור עין גדי ותושביו, הביאה להחלטה להקים "העתק" של בית הכנסת העתיק שיוקם כאטרקציה תיירותית־דתית בתחום קיבוץ עין גדי, על צלע ההר המובילה ליישוב. כיאה לבית הכנסת הנמוך בעולם הוא אמור היה להיקרא "מעמקים".

חלק מהממצאים ומהכתובות שהוצאו לאורך השנים מבית הכנסת העתיק של עין גדי ומוצגים כיום במוזיאון רוקפלר ובמוזיאון הכט בחיפה, היו אמורים להיות מועברים אל מרכז המבקרים החדש שיוקם לצד בית הכנסת "מעמקים". על פי התכנית, רק אם יתקרבו הבולענים גם אל הפסיפס הנדיר - שמצבו האובייקטיבי אינו מזהיר - ויאיימו גם עליו, יועתק גם הוא אל בית הכנסת החדש.

כאמור, מאחורי הפרויקט עומדים ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, והאדריכל צבי פסטרנק, שעוסק כבר שנים בהפיכת יישובים "רגילים" ליישובים תיירותיים, אך כאמור הפרויקט ספג התנגדות עזה מאנשי הקיבוץ החילוני שרואים בהקמת בית הכנסת במקום פגיעה בחילוניותם.

רק לפני שנה, חוקרי רשות העתיקות הצליחו לפענח באמצעות טכנולוגיות מתקדמות את הטקסט ממגילה שרופה שנמצאה בבית הכנסת העתיק בעין גדי לפני 46 שנה! המגילה תוארכה למאה השישית לספירה והמילים שפוענחו הן המילים הראשונות מספר ויקרא.

שרידי הקלף המפוחמים של המגילה השרופה נמצאו, כאמור, לפני כמעט יובל שנים באזור גומחת ארון הקדוש באתר בית הכנסת העתיק בעין גדי. הארכיאולוגים העבירו את הממצא המפוחם למעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, אך שם לא הצליחו לפענח ממנו דבר. הגליל הוחזר אפוא למעבדות של רשות העתיקות במוזיאון ישראל, ואוחסן שם לאורך ארבעה עשורים.

רק בשנים האחרונות פותחה שיטה שאיפשרה בפעם הראשונה לפענח טקסט מתוך הקלף המפוחם. החוקרים השתמשו בסריקת סי.טי מהסוג שמשמש בדרך כלל לסריקת גופם של עכברי מעבדה. התוצאות נשלחו לאוניברסיטת קנטקי בארה"ב, ובאמצעות תוכנת הדמיה דיגיטלית נמצאו ב"מגילה" הזעירה שבעה פסוקים מתחילת פרק א' של ספר ויקרא.

פענוח המגילה הפך אותה לחלק מספר התורה הקדום הראשון, שמתגלה כממצא ארכיאולוגי בבית כנסת עתיק, וגם לספר התורה הקדום ביותר שהתגלה, אחרי המגילות הגנוזות ממדבר יהודה. אלה מתוארכות למאה הראשונה לספירה, כ־500 שנה לפני המגילה השרופה מעין גדי.

התכנית הייתה אמורה להיות ממומנת על ידי משרד הדתות ותורמים פרטיים. "אני מקווה שאצליח לשנות את דעתם של המתנגדים. מדובר בפרויקט תיירותי שלא אמור להפריע לאף אחד ואני מקווה שהם יבינו את זה ויאשרו את התכנית", אומר ליטבינוף.