

כוחות הביטחון בהובלת ממשלת ישראל - עושים מאמץ לא מבוטל בעת האחרונה כדי להגן על העם הדרוזי היושב בסוריה, מפני חורשי רעתו מקרב המחבלים והמיליציות של השלטון החדש במדינה המשוסעת והעוינת ליהודים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
השבוע, מספר פצועים מהעדה הדרוזית הובאו במסוק לאשפוז בבית החולים זיו בצפת אחרי שנפצעו בקרבות האלימים עם הפורעים בפרברי דמשק.
מוקדם יותר, צה"ל ביצע "פעולת אזהרה" ותקף התארגנות של קבוצה קיצונית שנערכה להמשך תקיפת הדרוזים בעיירה אס'חניא, במחוז דמשק שבסוריה, כך נמסר מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ.
לפי ההודעה, הועבר גם מסר חמור למשטר הסורי: "ישראל מצפה שיפעל למנוע פגיעה בדרוזים. לא נאפשר פגיעה בעדה הדרוזית בסוריה מתוך מחויבות עמוקה לאחינו הדרוזים בישראל, הקשורים בקשרי משפחה והיסטוריה לאחיהם הדרוזים בסוריה".
במבט בוחן, המציאות הזו שבה ישראל יוצאת להגן על עם אחר - במדינה זרה - חריגה אולי ביחס לעמים זרים ואחרים אך לא כך ביחס לעדה הדרוזית, עמה ממשלת ישראל לדורותיה מקיימת קשרי ידידות והערכה עמוקים ועדינים לאורך עשרות שנים ואולי מאז קום המדינה.


ראשית דבר
לפני יותר ממאה שנה בזמן שלטון המנדט הבריטי - והרבה לפני קום המדינה, העדה הדרוזית האמינה בתפיסת עולמה בברית הגורל עם העם היהודי בפרט בחבל ארץ ישראל - ובחובה לאמץ מודל של חיים משותפים.
במשך הרבה שנים העם הדרוזי הקפיד שלא לשתף פעולה עם השנאה, העוינות והפרעות שביצעו הערבים המוסלמים בשטח מדינת פלסטינה נגד היהודים.
באותם ימים, היישוב היהודי התפתח מאוד בארץ וארגוני המחתרות כמו גם החקלאות המתפתחת תרמו להעצמת הנוכחות היהודית בהרבה מאוד אזורים - ולא רק שהדרוזים העדיפו להישאר נייטרלים ולא לסייע במאבק נגד היהודים, אלא רבים מבני העדה הצטרפו למאבק היישוב לעצמאות תוך זהות והזדהות מלאה עם מטרותיו וסייעו רבות לארגוני הפלמ"ח וההגנה במאמץ לזכות במדינה וריבונות.
התנהלות זו הייתה הבסיס שהתעצם במשך שנים, לידידות בין העם היהודי והקהילה הדרוזית - יחסים של אמת ושל קרבה שאולי ידעו מורדות אך מעולם לא הגיעו לנקודת שבר אמיתית ותמיד עמדו את מבחני ואתגרי המציאות.


הקשר התנ"כי
מאז קום המדינה הרבה מאוד דרוזים נפלו בהגנה על המולדת היהודית, ולמרות שהדרוזים מכירים בכך שזו ארצם של היהודים - הם מוכנים להקריב הרבה מאוד מעצמם כדי ליישם את המטרה הזו.
עם זאת, הרבה לפני 'ברית הדמים' שנרקמה בין העדה הדרוזית והיהודים בארץ ישראל, במבט של אלפי שנים לאחור, כבר קיים קשר מעניין ומרתק בין שני העמים. תחילתו של הקשר מתרכז סביב דמותה של דמות תנ"כית מוכרת: יתרו, חותן משה.
יתרו נתפס כדמות חיובית מאוד, כדמות מלומדת שהיה כהן מדין ואף לפי חז"ל בחן את כל העבודה זרה שהייתה אז אך יחד עם הרבה חכמת חיים מצד אחד ואהבת העם היהודי הוא דבק באמונה בקב"ה שהייתה באותה עת אותה הוביל חתנו משה רבינו.
לפי נכבדי העדה הדרוזית - יתרו סימל במעשיו גם את הגבורה, דבר שנטע עמוק את הנושא הביטחוני והערבות הדדתית לקיום אצל הדרוזים.
שהרי מיותר לציין, הגוף המרכזי בו חשים הדרוזים שוויון מלא עם היהודים הוא מערכת הביטחון וצה"ל בראשה. וכפי שהוזכר - מדינת ישראל מחוייבת הרבה לעדה הדרוזית על הקרבתה לאורך השנים.
הדרוזים מתקדמים במערכת זו לפי כישוריהם, משרתים בכל היחידות והתפקידים ומגיעים לדרגות הבכירות ביותר.


היסטוריה של סיוע ותמיכה
שני אינטרסים, ביטחון ואחיזה בקרקע, נתפסו כנושאים קיומיים של המדינה היהודית ובשניהם לא היו, כמעט, ויתורים מצִדה. לשני הנושאים האלו התחברה העדה הדרוזית.
כבר לפני יותר מחמישים שנה, אחרי מלחמת ששת הימים, ישראל שקלה לסייע לדרוזים שנשארו בשטח סוריה למרוד בשלטון חאפז אל-אסד ולהקים מדינת חיץ דרוזית בין ישראל לסוריה; כך נחשף בהתכתבות בין שר העבודה, יגאל אלון, לראש הממשלה, לוי אשכול, חודשיים אחרי המלחמה, שפורסמה בעיתון הארץ בשנת 2007.
הרעיון הישראלי היה לנצל את הקרבה להר הדרוזים, אזור שמיושב בצפיפות בדרוזים כ-40 ק"מ מהגבול, ולסייע בהקמת מדינה עצמאית שתפריד בין סוריה לישראל ותכיר בפועל בנוכחות הישראלית על הגולן.
בסופו של דבר הרעיון לא צלח בעיקר בשל עלויות גבוהות והיערכות אדירה שנדרשה לכך.
כיום, הדרוזים בישראל מתגוררים ב-22 יישובים, מהם 21 כפרים ועיר אחת (שפרעם). יישוביהם נמצאים בשלושה אזורים: הכרמל (2), הגליל (16) ורמת הגולן (4).
לפי הערכה גסה, האוכלוסיה הדרוזית מונה כ-150 אלף תושבים.


במלחמה האחרונה מול חיזבאללה, התפרסמה העדה הדרוזית ביוקרתה כאשר הקיזה את דמם של למעלה מעשרה ילדים ונערים במתקפה אכזרית של מחבלי הטרור על היישוב מג'דל שאמס.
אירוע דרמטי ומכונן זה איחד שוב את גורלם של הדרוזים עם היהודים ולמרות הכאב התסכול והשכול - היחסים עמדו בהצלחה במבחן המציאות המדמם ויכלו להם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ולסיכום, אחרי כל כך הרבה נתינה מצד העדה הדרוזית, פרשנים רבים מעריכים כי תרומתה של העדה לביצורה של המדינה משמעותית מאוד ומכאן המחויבות העמוקה של ממשלת ישראל לסייע ולהחזיר טובה למי שברגעי מבחן ומשבר עומדים לימינה.