הד"ר שטיפלה בחטופים ששבו לישראל מעדכנת על מצבם | צפו

החטופים ששוחררו, השבוע (צילום: מטה המשפחות)

התרגשות גדולה פרצה בעם ישראל כאשר נודע כי חולצו לשלום שני החטופים, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר שנחטפו מביתם בניר יצחק לרצועת עזה בשמחת תורה ושהו בשבי החמאס בעזה במשך 129 ימים. שני החטופים שוחררו היום (רביעי) מבית החולים.

מבית החולים שיבא נמסר: "שני השבים שהגיעו אל המרכז הרפואי שיבא בתחילת השבוע שוחררו היום מאשפוז. ‏השבים חזרו לאחר שבי ממושך של 129 ימים ועברו בדיקות והערכה ושוחררו כאשר מצבם טוב. צוות המרכז הרפואי ימשיך ללוות אותם באמצעות ביה״ח הווירטואלי".

עוד נמסר: "המפגש עם השבים והטיפול הרפואי בהם המחישו ביתר שאת את הנזקים המצטברים מ-129 ימים בשבי, ואותות השבי ניכרים על גופם ובנפשם. ברור לנו עכשיו יותר מתמיד, שכל יום מהווה סכנה קיומית עבור החטופות והחטופים ויש להשיב את כולם עכשיו".

גבריאלה ליימברג, אחותו של פרננדו מרמן, שחולץ בלילה שבין ראשון לשני השבוע משבי חמאס ברצועת עזה במבצע הירואי, סיפרה אתמול (שלישי) בתוכנית ‘קלמן ליברמן’ ברשת ב’, על התחושות שלה מאז החילוץ. היא עצמה הייתה בשבי חמאס ושוחררה בעסקת החטופים.

“הייתי בשבי 53 ימים", סיפרה ליימברג. "כשהשתחררנו הייתה שמחה אבל היא לא הייתה שלמה, כי היו חסרים פרננדו ולואיס. ואנחנו בהתרגשות גדולה. גם השמחה קצת חזרה אלינו.

"יחד עם זאת, השמחה עדיין לא שלימה יש עוד 134 חטופים שעדיין בשבי. אנחנו מאוד פחדנו מהחילוץ שקרה אתמול, שמחים שהצליח, ורוצה להודות לכוחות שלקחו חלק בכל החילוץ. באמת אנחנו אסירי תודה. זה החזיר לנו חלק מהביטחון ונותן תקווה".

רינת הר שלג, בתו של לואיס הר, שחולץ גם הוא במבצע, סיפרה לכאן רשת ב', על מה שעבר על המחולצים בשבי: “הם לא ישנו טוב הלילה, קשה להם מאוד להירדם, ראנו את זה כבר אתמול במהלך היום. הם מאוד חלשים, מתאימים להם תזונה מיוחדת, לאכול קצת כל שעה.

“הם אכלו, לא כמו שאוכלים בבית. תזונה של מה שיש. פיתות ועגבניות שהיו בחצר, מה שהבנתי הביאו להם משם, דברים כאלה, גבינה לבנה. זה בעיקר מה שהיה. הבנתי שבהתחלה היה יותר אוכל, כי נערכו לזה מלכתחלה, ועם הזמן שעובר היה מחסור בזה.

"הם רזו מאוד בשבי וצריכים לטפל בהם עכשיו. עדיין לא יודעים מתי יחזרו הביתה, אתמול היו רגעים שהוא לא יכול היה לעמוד על הרגליים. גם ההתרגשות, אנחנו כמשפחה הגענו בהדרגה, לא הגענו כל האחים ביחד ולא כל הנכדים ביחד, כי ראינו כמה כל מפגש כזה משפיע ומרגש ברמה שאי אפשר לעמוד על הרגליים".