איך הרמב"ם התמודד עם הוצאת 'מורה נבוכים'

הרמב"ם (צילום: יצחק אלמקייס-אמנות יהודית. פתיח מוזיקלי: אלי קליין)

בפרקים הקודמים עסקנו בתולדות הרמב"ם, בפירוש המשנה לרמב"ם, באיגרות השונות בהקדמות לפירוש המשנה, בפרק הזה נטעם מהפילוספיה של הרמב"ם.

• 'דיבור היסטורי': מי היה הבעש"ט? • האזינו
• מה גרם לרמב"ם לכתוב את פירוש המשניות? • האזינו
• 'דיבור היסטורי': למה רבי נחמן עבר לאומן? • האזינו
• מה ההבדל בין 'משנה תורה' ל'שולחן ערוך'? • האזינו
• 'דיבור היסטורי': כך הופצה השמועה שהאתיופים לא יהודים
• לרגל חג הסיגד: מה אתם יודעים על מנהגי היהודים האתיופים
• 'דיבור היסטורי': מי היה הרמב"ם? • האזינו

בפרק הנוכחי - הפרק האחרון בסידרה על הרמב"ם יחד עם המומחה, הרב איילו טוויטו, נתחיל בספר שהוא כתב שהוא היה צעיר 'מילות היגיון' ונמשיך ל'מורה נבוכים'.

ספר 'מילות היגיון'

הרמב"ם כתב את 'מילות ההיגיון', כשהוא היה בגיל 17, יש דיון פילוספי גדול מהו 'לוגיקה', לפי חכמי הגויים, הפילוספיה מתחלקת לשלושה חלקים, והם טוענים שזה כמו ביצה יש את הקליפה ויש החלבון והחלמון. הקליפה היא כמו אתיקה החלבון הוא החלק של הקסמולוגיה והחלק השלישי הוא הלוגיקה.

בלוגיקה, זה החלק כמעט הכי חשוב, חייב להיות היגיון במה שאנחנו אומרים. זה נקרא להכיר את הדי אני איי של כל שאלה ומחשבה. לאריסטו יש ספר שמתעסק בלוגיקה - הספר הזה הרשים מאוד את הרמב"ם כשהוא היה בגיל צעיר והוא לוקח את הרעיונות מהספר הזה ועשה לזה התאמות למונחים יהודיים וזה הבסיס של 'מילות היגיון'.

הרמב"ם, לא קרא את אריסטו בשפה המקורית שנכתב הספר - בשפה היוונית, לרמב"ם הגיעו הכתבים של אריסטו מתורגמים לערבית - וזה משמעותי מאוד. אם נפתח היום את המקור נבין שלא כל הציטוטים מדויקים.

יש הנחות בסיסיות, שאם אני מניח הנחה שהיא לא נכונה, כמו למשל שיש 10 קטגוריות שדרכם אדם ניגש לדברים במציאות, כלומר כל תופעה שאני פוגש אני אשאל עשר שאלות - וזהו. למשל, יש פה כוס לפני, ואני אשאל אותך מה יש לפני? התשובה היחידה שתוכל לענות זה כוס. כי זה המהות של הדבר וזה מה שמגדיר אותו - זה העצם.

ובזה הרמב"ם מסביר מה זה צלם, שזה המהות של הבן אדם שאי אפשר לסטות מההגדרה הברורה. לדוגמא אם ניקח שולחן, מהו שולחן? הבסיס של ההסבר לה הוא מקום להניח חפצים עכשיו כל דבר מעבר, הוא לא מהותי הרי לא מעניין אותי האם הוא שולחן מעץ או מפלסטיק זה לא מהותי לעצם ההגדרה של השולחן.

עשרות שנים אחרי שהרמב"ם מגדיר בספרו 'מילות היגיון', איך צריך לחשוב, מה החשיבה הנכונה כל הדברים הבסיסיים כדי להסיק מסקנות. רק אחרי הרבה שנים הרמב"ם מחליט לכתוב את היצירה שלו 'מורה נבוכים'.

במשך השנים בהם הרמב"ם כותב את שאר חיבורי היסוד שלו 'משנה תורה' ו'ספר המצוות', הוא כותב שיום יבוא והוא יכתוב שני ספרים על נבואה ועל מדרשי חז"ל ובסוף 'מורה הנבוכים' עונה על כל השאלות הללו.

חיבור מורה הנבוכים

לקראת סוף חייו, הרמב"ם מחליט לכתוב את יצירת חייו את 'מורה הנבוכים', לוקח לו כמעט חמש שנים לכתוב את היצירה הזו והוא מסיים את הספר 13 שנה לפני פטירתו, ומאז בכל תפוצות ישראל הוא זכה להיכנס לכל בית ולעשרות תרגומים ופירושים, הספר השפיע גם על מוסלמים ונוצרים שנהגו לצטט מהיצירה הזו.

מאז כל ספר הגות או פילוספיה יהודית חייב לעבור דרך הספר הזה, חלק פירשו אותו כספר רציונלי וחלק כספר מיסטי, הרמב"ם אף משביע בהקדמה לספר לא לפרש את הספר הזה. הרב עצמו אף מעיד כי הוא סותר את עצמו בכוונה כדי שלא ידעו מה הכוונה המפורשת שלו.

עד שהרמב"ם כתב את הספר הזה, לא היה ספר דומה לו - ספר יהודי כמובן, אמנם היו לפני הרמב"ם גדולי ישראל שהתעסקו עם פילוספיה אך זה לא היה כמו היצירה של הרמב"ם. זה היה חסר תקדים לזמנו ועד ימינו מדובר בספר שאין כמוהו.

האיסור ב'מורה נבוכים'

הרמב"ם התמודד כשכתב את הספר עם הגמרא במסכת חגיגה שאוסרת להסביר על מעשה מרכבה ועל מעשה בראשית והוא החליט כן להרחיב בנושא הזה למרות שהגמרא אומרת שמעבירים את התורה הזה רק ליחיד.

הרמב"ם בהקדמה ל'מורה נבוכים', כותב על זה ואומר, שהרי חז"ל אסרו עלינו לדבר על מעשה מרכבה בגלוי ומצד שני הוא אומר כי כתיבה בספר הרבה יותר גרוע כי אתה חושף את הסודות להמון העם - בעצם הרמב"ם סותר את עצמו אך בכל זאת הוא החליט לפרסם את הספר - אך בהסתייגויות.

הרמב"ם משוכנע שזו האמת - זו תורת משה ולכן כדי שלא תשתכח תורה מישראל - מכיוון שזה נשכח כבר (והפילוספים היוונים שימרו את זה), לכן הוא החליט כביכול "לעקוף" את האיסור ולכתוב את 'מורה נבוכים', אך בספר עצמו הוא כותב כמה סתירות כדי שלא יהיה גלוי לכל אחד.