אם לשבעה (4 בנים ו-3 בנות) הלכה לעולמה בשנת 2007, והותירה אחריה צוואה המורישה את כל נכסיה, כולל ביתה, לאחד מבניה, תוך נישול יתר הילדים מהירושה. בצוואה ביקשה המנוחה מבני המשפחה לכבד את רצונה האחרון ולפעול בהתאם להוראות הצוואה, אך למרבה הצער הבקשה לא כובדה במלואה.
בתביעת פינוי שהגיש הבן היורש בשנת 2012 נגד שניים מאחיו הוא טען כי הם מסרבים להתפנות מהבית שירש ועבר כבר לפני שנים לבעלותו הבלעדית בהתאם לצו קיום צוואה משנת 2008.
ייעוץ בתחום:
הוא טען כי לבקשת אמו ניסה לדאוג לאחיו, אפשר להם להמשיך להתגורר בבית במשך שנים, ואף ניהל עמם משא ומתן לצורך חלוקת הזכויות בנכס, אך המהלך כשל ומשכך הוא דורש את פינויים.
טענת ההגנה של האחים הייתה כי אחיהם – התובע – לא קיבל את הבעלות בנכס אלא מונה על ידי אמם המנוחה ל"נאמן" שאמור היה לחלק את ביתה בין ארבעת האחים בחלקים שווים ולשלם לשלוש האחיות 30,000 שקל כל אחת.
הנתבעים טענו כי לא ייתכן שאמם רצתה לנשל אותם מהבית בו התגוררו במשך שנים רבות, עוד לפני שנפטרה, בטח שלא לטובתו הבלעדית של התובע, אדם אמיד ובעל נכסים. הנתבעים הוסיפו כי העובדה שהתובע ניהל עמם משא ומתן ארוך בנוגע לחלוקת הבית והעובדה שכיסו חובות של יותר מ-117,000 שקל שרבצו על הנכס, מהווה הוכחה לכך שגם התובע עצמו מודע לזכויותיהם בו.
גרושתו של אחד הנתבעים סיפרה בעדותה על היחסים החמים בין הנתבעים לבין אמם המנוחה, ואף ציינה כי האם אמרה לה שהיא רוצה להוריש את רכושה לבניה בחלקים שווים.
מנגד, התובע עמד על כך שאמו הורישה לו את מלוא הבעלות הנכס והותירה לשיקול דעתו הבלעדי את סוגיית חלוקת הזכויות בין האחים.
הצוואה גוברת
השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה שהנתבעים לא הוכיחו קיומו של חוזה נאמנות, המאשר את הטענה שאחיהם – התובע – מונה כנאמן על הנכס ואינו הבעלים שלו. לפי השופטת, מאחר שיש בתיק צוואה בכתב והנכס כבר נרשם על שם התובע, הנתבעים היו צריכים להציג ראיות מוצקות לקיומו של חוזה נאמנות המנוגד לצוואה, והם לא עשו זאת.
השופטת הבהירה כי אין לזקוף לחובת התובע את העובדה שניגש לשולחן המשא ומתן עם אחיו מתוך נכונות להיטיב איתם ולשמור על אחוות האחים ושלום המשפחה. התנהלות זו אינה מעידה בשום פנים ואופן כי לאחים יש זכויות בנכס.
משכך, השופטת קבעה כי התובע הוא היורש החוקי והבלעדי של הנכס ובהיותו הבעלים – יש לו זכות לדרוש את פינוי הנתבעים.
השופטת קיבלה את התביעה והקציבה לנתבעים 3 חודשים לפינוי. עם זאת, מאחר שהנתבעים אכן שילמו את החובות שרבצו על הנכס, חויב התובע להחזיר להם את הכספים. על מנת שלא להסלים את הסכסוך המשפחתי, לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד שמואל אלמגור, עו"ד אסד דבור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רמי צוברי
עורכי דין צוואות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין מירב בלאיש עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.