זה אולי אפשרי להרחיק את האדם מהמוזיקה, אבל אי אפשר לקחת את המוזיקה מהאדם. את התיאוריה הזו מוכיח הזמר אהרן סיטבון שאחרי יותר מ-30 שנה חזר אל המיקרופון עם אלבום חדש. סיטבון שהיה בסוף שנות ה-70 זמר מצליח בצרפת עם עשרה תקליטים מצליחים מאחוריו, חזר בתשובה ונטש לחלוטין את תחום המוזיקה.
הוא הפך לחב"דניק נלהב אך חיידק המוזיקה פתאום נדלק בו שוב והוא הקליט אלבום חדש עם שם מתאים במיוחד "שהחיינו" בו הוא מראה שהוא עדיין יודע לשיר ולהלחין. אך האם זה מספיק?
סיטבון הלחין את כל שירי האלבום מלבד שיר אחד שאותו גייר (אדון עולם) ושיר שהלחין יחד עם בנו מנחם מנדל. לחניו של סיטבון נעימים ומלודיים מאד בסגנון השאנסון המודרני הצרפתי, אם כי גם לאחר האזנות חוזרות יש תחושה של שיר אחד ארוך עם 10 רצועות.
למרות הניסיונות הטובים של צמד המעבדים המוכשר אלי קליין ואיצי ברי, סגנון המוזיקה נשמע אחיד למדיי אם כי עדיין הוא אחד האלבומים היותר נעימים לאוזן שתשמעו בתקופה הקרובה. הקול של סיטבון בליווי הלחנים המלודיים והשלווה שלהם בהחלט מרגיעים ונעימים.
המעבדים רתמו לנגינה את מיטב הנגנים מהשורה הראשונה שעשו עבודה נפלאה ואיכותית שמחמיאה לשיריו של סיטבון, כשהם מצליחים לחקות היטב את השאנסון הצרפתי.
מי שעוקב אחריי בשנים האחרונות יודע שאני מעריך יצירה מקורית וכתיבה אישית איכותית שמתעלה על פני שיר בעל שלוש מילים שחוזרות על עצמן כמנטרה. אך גם כתיבה מקורית צריכה לעמוד בסטנדרטים של מקוריות ואיכות וכאן נופל סיטבון ששר באלבום 4 שירים עם מילים מקוריות שאת רובן כתבו המעבדים והמפיקים של האלבום אלי קליין ואיצי ברי. לא מדובר במילים רעות או לא מקצועיות אך התחושה היא שמדובר במילים שנכתבו מתוך מכונת מילים אוטומטית דוגמת המשפט הבא מתוך האלבום: "ויש ימים, אני מרגיש לבד ומסביב אין אף אחד", נו באמת... השירים בעברית באלבום חסרי כל מקוריות וגוון אישי אמיתי. ככל הנראה ההסבר לתופעה הוא שהעברית אינה שפת האם של סיטבון מה שהביא אותו להזמין כתיבת מילים שבלוניות וחבל.
לסיכום: למרות הביקורת, "שהחיינו" של אהרון סיטבון הוא אלבום נעים במיוחד שילטף לכם את האוזניים והלב. אם אתם מחפשים אלבום שיהיה לכם כיף להאזין לו ופחות מעניינת אתכם המקוריות, "שהחיינו" הוא האלבום שמומלץ לכם בחום רב.
הצגת כל התגובות