דווקא האלבום שקרליבך לא אהב, היה האלבום הכי טוב שלו // ביקורת

(עטיפת אלבום)

השבוע יחול יום היארצייט ה-22 של האיש שהשפיע הכי הרבה במאה האחרונה על המוזיקה היהודית, כמעט על כל גווניה: הרבי המרקד – ר' שלמה קרליבך. קשה לתאר במילים את ההשפעה הגדולה שלו על המוזיקה היהודית, על חסידיו הרבים וגם על אלו שאינם נמנים עליהם ואפילו לא תמיד מודעים להשפעה האדירה של שיריו גם עשרות שנים אחר מותו.

באופן אישי, אני הולך להרגיז בסקירה הבאה - לאלבום בן 52 שנה - דווקא את תלמידיו האדוקים, אלו שרצים לשמוע כל שיר שהוקלט בטייפ ביתי במקרה הטוב ונשמע כמו שיר שמאד ברור למה לא נלקח לאולפן. קרליבך היה מלחין אדיר, אומן רגש מהמדרגה הראשונה וכריזמטי במיוחד, ובאותה מידה חסר יכולת הפקתית עד כאב. רבים מאלבומיו אינם ראויים לשמיעה בשל ההפקה הצולעת במיוחד שלהם למרות השירים הקסומים שמופיעים בהם.

למרבה האירוניה, דווקא האלבום הכי מתוזמר ומושקע של קרליבך – "מקדש מלך", היה זה שהוא לא אהב ואף בחר להקליט מחדש (ולהרוס) חלק מהשירים מתוכו.

(חוננו השם)

"מקדש מלך", הוא אלבום האולפן השלישי של קרליבך אחרי שני אלבומים אותם עיבד והפיק עבורו המוזיקאי מילטון אוקון שגם עשה עבודה יפה עם שיריו של ר' שלמה. לאלבום השלישי בחר קרליבך את בנדיקט סילברמן למלאכת העיבודים והניצוח.

סילברמן נולד בלטביה ועבד בגרמניה כמנצח תזמורת. בתקופת השואה התחבא בהולנד ואחרי המלחמה היה למנצח מפורסם בעיבודיו לניגונים מסורתיים ומודרניים של מוזיקה יהודית. הוא נפטר בשנת 1964 זמן קצר לפני יציאת התקליט.

האלבום היה שונה מעט מסגנונו הרגיל של קרליבך והוא דומה יותר לעיבודים התזמורתיים שמאפיינים את המוזיקה של חסידות מודז'יץ ומתבטאים בכלי מיתר וכלי נשיפה רבים שמלווים את המוזיקה ונותנים לה "גודל" ומזכירים מוזיקות רקע של סרטים בסגנון הדיקסילנד האמריקאי.

בקרב חסידיו של הרבי המרקד חלוקות הדעות לגבי האלבום ולדעת חלק מהם קרליבך עצמו לא אהב את התוצאה שהתקבלה למרות שבהקדשה על גב התקליט מודה ר' שלמה לסילברמן: "כל מי שישמע את המוזיקה היפה יאהב אותך כמוני ויתגעגע אליך יחד עם העולם כולו".

מדובר באלבום עם עשרה שירים, רובם פחות מוכרים, ייתכן בשל העובדה שקרליבך לא חש בנוח עם העיבודים "המפוארים" שעשה בנדיקט סילברמן. בין השירים בולטים "ושבו בנים", "רחמנא פרוק", "חוננו השם" ועוד שירים, חלקם יצירות של ממש. השיר המפורסם ביותר מתוכו הוא השיר הראשון "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד" שהפך לאחד מלהיטי חג הסוכות ומושר בכל תפוצת ישראל.

(ושבו בנים)

העיבודים והמקהלה החזנית נותנים לשיריו של קרליבך נפח מוזיקלי מעניין שאולי גורם לחסידיו של קרליבך לחשוב שהם לוקחים לשירים את ההצגה, אך לטעמי הם משרתים אותם בצורה מעניינת ויפה שלא גורעת מהם.

לכל אמן יכולים להיות כמה סגנונות יצירה ולדעתי חבל שקרליבך וחסידיו לא מצליחים לראות את היופי שבאלבום הנפלא הזה על שלל עיבודיו והשירים המרגשים, כמובן הסאונד הנעים והנקי שלו והשירה של קרליבך שמגיעה נקייה ומלאת רגש בלי הפרעות רקע ובלי שהוא עסוק לפרוט בחוסר מקצועיות (סליחה שוב...) על הגיטרה הלא מכוונת שלו.

קרליבך היה ענק רגש שכמותו לא הכרנו מאז, ומלחין שהצליח לקחת את הפשטות לרמה של גאונות אדירה. עם זאת, כל אמן צריך להכיר את מגרעותיו והיכן עליו לקחת אנשי מקצוע חיצוניים שיחזקו את המקומות בהם הוא פחות חזק וזה מה שקרה ב"מקדש מלך".

אם אתם אוהבים את קרליבך, אל תתחשבו במה שאומרים לכם ותשיגו את האלבום המיוחד הזה, מדובר באלבום חובה שיכול לשנות לכם את כל ההסתכלות על ר' שלמה ויצירתו ולתת לכם זווית נוספת על היוצר המדהים הזה.