הוא אחד המלחינים הבולטים במוזיקה החסידית בשנים האחרונות עם להיטי ענק כ"יש תקווה", "עם אחד" והלהיט האחרון - "עברי אנוכי", אך הוא גם זמר מצוין שהחל את הקריירה שלו כסולן להקת הילדים המפורסמת - "פרחי מיאמי". מלבד אלבומי המוזיקה הרגילים שלו מוציא ארי גולדוואג גם אלבומי מוזיקה ווקאלית לימי ספירת העומר תחת הסדרה "acappella soul" עם להיטים שלו ושל אחרים כשהשנה יצא האלבום הרביעי בסדרה.
לגולדוואג קול נעים במיוחד והוא אחראי לעיבודים המוזיקליים ולשירת כל התפקידים באלבום מלבד בנו משה דב שמצטרף אליו מידי פעם. בחירת השירים גם טובה , גולדוואג בחר את כל הלהיטים הגדולים של השנה האחרונה במוזיקה החסידית דוגמת "עברי אנוכי", "שכר מצווה" של מרדכי שפירא, "מאמין בניסים" של שוואקי, "הנני בידך" של פריד, "ואהבת" של מיילך קאהן ועוד.
אם אשווה את האלבום של גולדוואג ללהקות הווקאל האמריקאיות דוגמת מכביטס ו-613 נצטרך לעשות חלוקה בין השירים האיטיים למהירים. בשירים האיטיים בהם מוותר גולדוואג על הקצב והביטבוקס העיבודים מצוינים ומרגשים ובהחלט עומדים בסטנדרט. בשירים המהירים העיבודים טובים אך עדיין לא עומדים בשורה אחת עם הלהקות האמריקאיות. במקומו של גולדוואג הייתי מגייס לאלבום הבא אמן ביטבוקס דוגמת רפי סנדלר מ"כיפה לייב" שייקח את הרצועות כמה צעדים קדימה לשורה הראשונה של המוזיקה הווקאלית היהודית במקום להסתפק במחיאות כפיים יבשות ומבאסות.
גולדוואג הוא זמר נהדר ומוזיקאי מעניין והתוצאה אותה הקליט גולדוואג באולפן בעירו בית שמש, בהחלט נעימה לאוזן וראויה להאזנה והשמעה. קולו החם של גולדוואג והרגש האמיתי שלו מחפה על החולשות היחסיות של האלבום ומשאיר אותו אלבום ווקאלי שווה האזנה לפחות בספירת העומר.