המוזיקה ה"חסידית" כבר לא קיימת? ביקורת

(צילום: יח"צ)

המוזיקה החסידית עוברת שינוי אדיר בשנים האחרונות, כבר אין לה צבע אחד, אין לה גוון אחד, אי אפשר לזהות אותה כפי שפעם יכולתי לעשות את זה כבר בפתיח של השיר על פי הסאונד של הגיטרות או החצוצרות שהיו תקועות בכל מקום עם קשר או ברוב הפעמים גם בלי קשר.

כיום כבר כמעט שאין מוזיקה חסידית בהגדרה ברורה, אלא אם ההגדרה שלכם למוזיקה חסידית היא זמר חרדי ששר גם בהברה אשכנזית. רוב להיטי ה"מוזיקה החסידית" של השנים האחרונות הם בכלל שירים בעברית ולא פסוקים מולחנים. מלבד קומץ זמרים שעדיין דבקים במוזיקה החסידית האותנטית (פחות או יותר), רוב אמני המוזיקה החסידית יוצרים כיום מוזיקה אלקטרונית או משולבת אלקטרוני עם הרבה עברית ושירים מקוריים. אם כי ברוב המקרים הם יוצרים גם מוזיקה שטבולה בהרבה סוכר הן במסרים והן בלחנים המתקתקים ברובם.

מרדכי שפירא הוציא כבר שני אלבומים והאלבום "הכל משמים" הוא אלבומו השלישי. עד עכשיו הוא עורר עניין בגוון קולו ובאנרגיות שלו אבל רק בשנה האחרונה ניתן באמת להגדיר אותו ככוכב עולה. השירים והקליפים שלו, רובם בעברית, הם להיטים של ממש עם מאות אלפי צפיות והשמעות בכל כלי התקשורת.

שפירא, לשעבר בוגר להקת הילדים הנודעת של ירחמיאל ביגון - פרחי מיאמי, הוא אמנם אמריקאי לכל דבר ועניין אך הוא בהחלט "סובל" מאהבת שירים בעברית כפי שניתן לראות בכל אלבומיו כולל באלבום החדש שמכיל 7 שירים בעברית מתוך 15 רצועות האלבום. אם תהיתם, חמישה שירים נוספים הם באנגלית ורק השאר הם שירים מהמקורות - תמהיל לא "חסידי" בשום דרך, אלא אם אתם מאלה שחושבים שה"אוסף האנגלי" של מרדכי בן דוד הוא גם מוזיקה חסידית ותצטרכו להתפתל הרבה כדי להסביר מה מוזיקה חסידית בשירים באנגלית שמעבד אותם בכישרון רב גר צדק בריטי בסגנון מוזיקה הרחוק ממוזיקה חסידית בכל דרך אפשרית.

אם אני צריך לבחור את הדבר שהכי בולט בשפירא, אני אבחר באנרגיות שלו שמורגשות בכל צליל באלבום, אפילו בשירים השקטים. שפירא בחר גם למלאכת העיבוד מעבדים אנרגטיים כדניאל קפלר ואיאן פרייטור, צמד מעבדי המוזיקה האלקטרונית המובילים במוזיקה היהודית, וגם את אלי קליין ואיצי ברי שאחראים מלבד לעיבודים אלקטרוניים מפתיעים למדיי גם להלחנת וכתיבת שירים באלבום. מעבד נוסף ששיתף פעולה עם פרייטור הוא ולאד אורזכובסקי שאחראי לתזמורים יפיפיים בשיר "להודות".

הסגנונות המוזיקליים באלבום מגוונים ונוגעים בבלוז, פאנק, רוקנרול, נגיעות איריות, קאנטרי וסגנונות אלקטרוניים רבים. שפירא בעל יכולות ווקאליות מעולות והוא מצליח להתחבר בצורה טובה לסגנונות השונים כולל אפילו לסלסולים סבירים שמתקרבים טיפה למוזיקה המזרחית ורואים אותה מרחוק (בשיר 'אבינו').

מי שאחראי לכתיבת רוב שירי האלבום בעברית היא מירי ישראלי שבהחלט לאחרונה מגוונת יותר בסגנון המילים שלה ומשתדלת להעניק רובד נוסף אפילו בשירים פשוטים למדיי שנכתבים עבור זמר אמריקאי שעברית היא ממש לא שפת האם שלו. אם כי בהחלט הייתי מוותר על השימוש המאולץ בסלנג סטייל ה"סבבה". הלחנים ברובם של מפיק האלבום, איצי וואלדנר הבלתי נגמר, האיש שאחראי לחלק גדול מאד מהלחנים של הזמרים האמריקאים המצליחים.

הבחירה של שפירא בעברית מעוררת אצלי רגשות מעורבים, מצד אחד מי לא שמח לשמוע שירים טובים בשפת האם שלו, מצד שני לשפירא יש טעויות היגוי מעצבנות ומרגיזות דוגמת בשיר "החלום" הוא מבטא את המילים "קצוות עולם" כ"קיצבת עולם". אני משער ששפירא היה גם צוחק עליי לו הייתי מחליט לשיר באנגלית... אבל דווקא בגלל כך הייתי מתייעץ עם דובר אנגלית שפת אם כדי לדעת אם אני הוגה נכון את המילים. שפירא מסתמך על הבנת העברית שלו ולמרבה הצער זה לא תמיד מספיק.

בנוגע לעברית, אחד הדברים שממש צרמו לי בעין, בעטיפת האלבום נעשו שגיאות חמורות במיוחד בעברית דוגמת המשפט "חטאנו עווינו פשאנו", כולם יכולים לשגות, אבל שגיאה כזו מלמדת בעיניי על סוג של זלזול או הערכה עצמית מופרזת חסרת התאמה לידע האמיתי של המפיקים.

לסיכום, אלבומו החדש של מרדכי שפירא, הוא אלבום כיפי במיוחד, עמוס באנרגיות ובמוזיקה איכותית. אם אתם אוהבים מוזיקה מתקתקה ומלאת "סוכר" וחיוביות "הכל משמים" הוא בהחלט אלבום שיסב לכם עונג רב. שפירא מצדיק באלבום לגמרי את ההצלחה לה הוא זוכה וניכר שהוא עובד קשה כדי לספק מוזיקה שתעמוד ברף הנדרש. חסידי או לא חסידי, שפירא הוא זמר טוב שמבין את השוק ומה צריך להביא אליו כדי למכור את הסחורה. שאפו.