בני פרידמן מפתיע ולוקח את הז'אנר קדימה

מוזיקה חסידית כבר מזמן לא נשמעת כמו מה שנהגנו לקרוא לו מוזיקה חסידית. הגבולות היטשטשו לחלוטין כך מוציא כוכב זמר חסידי, בני פרידמן, אחיינו של גדול הזמר החסידי (חד משמעית), אברהם פריד, אלבום שרובו בעברית מהסוג שיכול לצאת על ידי כל זמר ישראלי מבטן ומלידה.

אלבומו החדש של בני פרידמן "כולנו נלך" הוא אלבום פופ משובח במיוחד, ואני לא מאלה שממהרים להחמיא בהתלהבות רבה כל כך. פרידמן בעל חוש מחודד ללהיטים יצר אלבום עם 13 שירים שלא הייתי מסיר ממנו אף אחד מהם. הן בלהיטים האנרגטיים שלו שחלקם מכילים את כל המאפיינים הנדרשים להפוך ללהיטי אירועים והן בבלדות השקטות והמרגשות.

פרידמן מראשוני הכנסת העברית לתוך המוזיקה החסידית האמריקאית עושה מהלך מרגש בעיניי באלבום החדש. בניגוד לשירים אותם נהג לשיר בעבר בעברית, שירים במשלב לשוני נמוך יחסית, כאלו שמזכירים המנוני קייטנות, בחר הפעם פרידמן בשירים טובים בהרבה כשהוא מסתייע בכותבים ישראלים רהוטים שלוקחים את פרידמן וההפקה כולה רמה אחת לפחות, למעלה.

במהלך הזה של פרידמן יש משהו יפה בעיניי. פרידמן שאמנם דובר עברית טובה, אך בהחלט לא ברמת שפת אם, מבין את אחריותו כזמר ואמן שרבים עוקבים אחר יצירתו ובצעד מנהיגותי מבין שעליו לעשות מאמץ כדי ליצור חומרים איכותיים ומשובחים יותר. פרידמן יכל לנוח על זרי הדפנה שהרוויח ביושר בלהיטיו הקודמים ולהמשיך ולעבוד עם רמת חומרים דומה, אך הוא בצעד מנהיגותי חשוב וראוי להערכה בחר לקחת ולהצעיד את הז'אנר קדימה. מבחינתי, כמי שזועק כבר שנים על רמת העברית של זמרי המוזיקה החסידית, האלבום החדש של פרידמן מרגיש לי כמו שינוי מרענן ומרגש במיוחד.

האלבום נפתח בלהיט אדיר - "תשירו" שיר שנכתב על ידי אלחנן אלחדד (על העברית) ובני פרידמן (על האנגלית) כשבלחן גם חולקים שלושה יוצרים, אלחדד עצמו, מפיק האלבום אברהם זאמיסט והמעבד דני גרוס. ההפקה המוזיקלית שנשמעת כפי שכבר התרגלנו מפרידמן, ברמה הגבוהה ביותר שלא הייתה מביישת שום להיט פופ בינלאומי, נעשתה על ידי דניאל קפלר שחבר למלאכת העיבוד לאיאן פרייטור. רשימת הקרדיטים הארוכה במיוחד (כזו שכבר לא הותירה מקום לרשימת הנגנים באלבום?) מלמדת על העמקה בכל פרט, כשפרידמן לא מהסס "לפתוח" את הלחנים כדי להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר.

באופן כללי ההפקה המוזיקלית של האלבום ברמה גבוהה מאד כשפרידמן מגייסת למלאכת העיבודים מלבד את קפלר ופרייטור את רביד קשתי, רון תיכון, אלי קליין ואיצי ברי, ולאד אורוחבסקי, אסף צרויה וגרשון פריישטט. ההפקה המוזיקלית עשירה ונעה בין פופ אלקטרוני לצד רגאיי ואפילו הפקות תזמורתיות עשירות דוגמת "מעשים טובים" או בסגנון המיוזיקל ("יום אחד" באדיבות מקהלת קולות מהשמים של רפי ביטון).

כאמור, האלבום כיפי מאד להאזנה, אם אני צריך להצביע על כמה פסגות מתוכו אז אבחר ב"תן לי" שיר מצוין אותו כתב אלעד טרי המצוין מלהקת "11" והלחין ועיבד אסף צרויה. שיר ישראלי מצוין לכל דבר ועניין שאני יכול לשמוע בדמיוני בכל תחנת רדיו ישראלית. "הריני מקבל" הפופי עם הנגיעות המזרחיות בלחנו של תומר הדדי המצוין למילותיו של יוסי גיספן ובעיבודם של דניאל קפלר ואיאן פרייטור. "הכל מלמעלה" שכתב והלחין איצי ברי ועיבד יחד עם שותפו אלי קליין. "יום אחד" בלחנו ומילותיו של אלחנן אלחדד ובהפקתו המוזיקלית של איאן פרייטור, שיר מרגש ויפיפה שלרגעים ממנו שמעתי בקולו של בני את הדוד אבריימל.

אם אני צריך להצביע על ביקורת היא מגיעה בעיקר בעטיפה בעברית בה דווקא בשיר הנושא המצוין של האלבום מופיעה המילה "קצבות עולם" במקום "קצוות עולם", שגיאה מהסוג שלא הייתה צריכה לקרות בהפקה מוקפדת כל כך (לצד שגיאות נוספות פחות קריטיות כמו קרדיטים שגויים בשיר 'הכל מלמעלה'). אם אני צריך לתת הערה קטנה על העברית באלבום, היא כמובן מגיעה בשיר אותו כתב והלחין אמריקאי.... "מעשים טובים" בלחנו של אלי שוואב. השיר עצמו מקסים ומעובד בצורה תזמורתית ובליווי מקהלת חזנים קסומה. שוואב בחר להלחין את המילה "שהבאת" במלעיל במקום במלרע כפי שנוהגים לבטא בעברית ולי באוזן זה בהחלט הפריע. מלחין ישראלי היה מטעים את המילה הזו בצורה אחרת וחבל.

לסיכום: "כולנו נלך" הוא חד משמעית אחד האלבומים היותר טובים ששמעתי לאחרונה בסגנון הפופ היהודי. פרידמן בקולו המצוין מבצע את שירי האלבום בכישרון רב ומצליח כמעט להשכיח לחלוטין כי הוא אינו ישראלי כלל. יצוין, כי פרידמן מבצע את כל שירי האלבום בהברה "ספרדית" ישראלית מה שמעלה מחדש את הדיון האם זו מוזיקה חסידית והאם בכלל יש דבר כזה... בין כך ובין כך פרידמן הצליח ליצור אלבום שגם כאלו שלא מאזינים למוזיקה חסידית ימצאו בו עניין רב. אל תפספסו.