האמן שמשגע את הנוער החרדי והאמן הישיבישער

אלייצור וקמפה (צילום: עלי ינקוביץ, יח"צ)

את השירים שלו אי אפשר להשמיע בתחנות הרדיו החרדיות, למרות שמדובר באמן ירא שמים שנראה כי תוכו כברו ואני גם מבין את זה לחלוטין. הוא מדבר על התמכרויות שונות, מביע כאב ישיר שמילותיו הדוקרות בהחלט אינן מתאימות לכל אחד, אבל יאיר אלייצור הוא אמן הנוער הצעיר בה' הידיעה. הוא "מרביץ" בהם אמונה ואהבת השם באמצעות שירי ראפ ופופ עדכניים והכריזמה שלו שפורחת על הבמה, נעלמת לחלוטין כשהוא יורד ממנה והופך להיות "בגובה העיניים" - יהודי פשוט וחם לב שרק רוצה לחבר ולקרב.

אם בתחילה חשבתי שהקהל שיגיע למופע יהיה יותר בסגנון נוער מתמודד, באופן מפתיע במופע שלו בליל שישי שעבר בירושלים נכחו מאות בחורים, רובם נראים בחורי ישיבה חרדים לכל דבר ועניין. הם שרו את השירים מתחילת המופע ועד סופו, כשהם מכירים את כל המילים בעל פה ואצל אלייצור תמיד יש הרבה מילים...

אין ספק שמה שמנצח אצל אלייצור אלו הטקסטים. מבחינה מוזיקלית כבר שמענו לא מעט דברים חדשנים יותר או פחות שלא עוררו את העניין שמעורר האמן הברסלבי הזה במילותיו הייחודיות. ייתכן ופשטות המסרים קונה את הצעירים שמאסו בהליכה סחור סחור ומחפשים את המסר הישיר שמסייע להם להתחבר אל הפנימיות שלהם. אצל אלייצור אין עידונים בטקסטים, הוא שר את מה שהוא רוצה לומר גם אם זה יהיה ישיר וקצת בוטה והנוער פשוט מת על זה.

אלייצור עלה לבמת היכל התרבות החדש והיפה בפסגת זאב לעיני 400 הצופים שגדשו את האולם, כשהוא מלווה בלהקת רוק משובחת וביצע את מיטב השירים מאלבומו הראשון וגם את הסינגלים שיצאו בשנתיים האחרונות, חלקם הפכו ללהיטי ענק דוגמת "לא חוזר לרחובות".

במופע המשיך אלייצור את סדרת הסרטונים המשעשעת שיצר לפני המופע בה הוא הוצג כבעל חובות שמקבל הזדמנות אחרונה להשיב את הכסף באמצעות דמי המופע שלו, כשהוא נישא כשק קמח בידי הגובים ומוצב על הבמה מול הקהל המשועשע.

בשלב מסוים הזמין אלייצור את הקהל לקדמת הבמה כדי לרקוד איתו והאנרגיות טיפסו לשמים. ניכר שאלייצור עדיין אינו מיומן דיו בכל הנוגע להתנהלות על הבמה ובמיוחד בכל הנוגע לדיבורים שבין השירים. הוא משדר תמימות מתוקה שאני יכול להעיד כמי שראיין אותו שהיא אמתית ובאמת משקפת את האישיות שלו כאדם. אצל אלייצור המנוע האמיתי שמניע אותו ליצור ולהופיע הוא בכלל לא המניע הכלכלי אלא הרצון להשפיע ולקרב את הנערים אל עבודת השם הפנימית, זו גם הסיבה שבמהלך המופע כולו הוא הציב על הבמה את ספריו של רבו, הרב שלום ארוש ולפחות חמישה פעמים ניסע לשכנע את הנוכחים לרכוש את הספרים וללמוד דרכם על נושא ההתבודדות והתפילה לבורא עולם. אין ספק שמבחינה כלכלית הופעתית זה מציק ומטריד, אבל אצל אלייצור זו למעשה המטרה האמתית וכל השאר זו רק הדרך.

נראה כי אלייצור בעזרת מפיקיו בשנה האחרונה, למדו כיצד להגיע לקהל הזה, גם לא דרך המיינסטרים שככל הנראה מתקשה מאד "לאכול" את התופעה הזו. מהצד נראה, כי הקהל הצעיר ששר בהתלהבות את המילים "אני רוצה להיות צדיק אחי יסוד עולם, רבנו תראה לי", פשוט צמא לכל רגע כזה של חיבור בשפה ובסגנון שהוא מתחבר אליו.

צריך לעשות את ההפרדה בין אלייצור לאמני פופ אחרים שיוצרים חומרים בעולמות האלה, אך מצליחים להרגיז אנשים רבים. אצל אלייצור זו פשוט האמת שלו שצפה עם המון יראת שמים ורצון להעביר את המסר, כל השאר זה רק המדיום אך לא המטרה. האמנות במקרה של אלייצור היא רק הדרך בה הוא הצליח לגעת בנערים ולהעביר להם את המסרים שלו, לו יכל לעשות זאת באמצעות דרך אחרת הוא אולי היה בוחר בה על פני המוזיקה. אלייצור לא יוצר כדי ליצור, הוא יוצר כדי לגעת, לחבר ולהדליק את הניצוץ היהודי שבלב המאזין. ההוכחה הכי טובה שזה אמיתי - רבים מאלו שמאזינים לכל הברה שלו הם כאלה שכבר לא מאמינים לאף אחד אחר, בטח כזה עם כיפת ענק ופיאות שכל דיבורו הוא סביב עבודת הבורא והתקרבות אליו. כשזה אמיתי זה פשוט עובר גם אצל כאלו שכל טיפת זיוף וצביעות גורמת להם לאטום את אוזניהם.

תמצית הישיבתיות הליטאית

אמן נוסף שפונה לקהל הצעיר החרדי ממקום דומה אבל שונה בתכלית, הוא הזמר והיוצר נפתלי קמפה, שהשיק השבוע את אלבומו השלישי "כמלאך". קמפה מוכיח באלבומו השלישי שהוא אמן יציב ובעל פוטנציאל גדול במיוחד להפוך לאחד האמנים החשובים במוזיקה החסידית כשהוא מגלם את תמצית הישיבישריות הליטאית מבחינה מוזיקלית.

אין ספק שקמפה הוא אמן מוזיקה חסידית, הוא עושה זאת בצורה שונה במעט מהמוזיקה החסידית הוותיקה אך עדיין מתוך לב המיינסטרים. קמפה מלחין כמעט את כל שיריו מלבד שניים בהם חבר אליו אלי קליין שיחד עם איצי ברי שוב עוטפים את שיריו של קמפה בעטיפה המדויקת במיוחד בעבורם.

מי שמכיר את קמפה יודע כבר מה הוא הולך לקבל באלבום החדש, קמפה לא מפתיע אותנו בשום דבר חריג, אנחנו כבר מכירים אותו משני אלבומיו הראשונים. הוא מוביל יחד עם קליין וברי קו של מוזיקה אקוסטית ומלאת חיים, עם לחנים הנעים בין עולמות הקומזיץ לבין בית הכנסת והתפילות.

ממליץ לכם לשים אוזן על "שנשתוקק" שיר תפילה קומזיצי בעל פוטנציאל אדיר להפוך ללהיט של ממש ומיד אחריו לשיר הבא באלבום "שובי" הכיפי והזורם. "אם תעירו" המרגש, ו"מנגינה של בית מדרש" עם הניחוח היווני והלטיני (כן כן יחד) שם כתב לראשונה קמפה גם את המילים המקוריות.

עם האלבום החדש מגיעה גם מתנה יפה, חוברת אקורדים מושקעת ונוחה לכל שיריו של קמפה. החוברת שנכתבה על ידי מוישי וינדיש, כתובה בצורה קלה ונוחה מאד לנגינה גם לכאלה שאינם נגנים מקצועיים. הסולמות קלים ונוחים לנגינה ומאפשרים לכם ליהנות מרובד נוסף ביצירתו היפה של קמפה.

אם אני צריך להצביע על החידוש המשמעותי ביותר באלבום זה, היא התחושה שקמפה סוף סוף מרגיש זמר ומאמין בקולו. הוא שר בצורה הרבה יותר מושקעת והשיפור ביכולותיו ניכר ומורגש בכל תו. האלבום השלישי של האמן הזה מציב אותו בשורה הראשונה של יוצרי המוזיקה החסידית היום ובהחלט הגיע גם זמן ההופעות הגדולות של האמן הנהדר הזה.

להערות הארות ותרשימים לחנוכייה שגם תהיה יפה וגבוהה וגם אחרי חנוכה לא נראה אותה: nl@kikar.co.il