שר החוץ לפיד מציג: הפתרון לבעיית עזה עובר בהטבות כלכליות

מדינת ישראל מתנהלת בשנים האחרונות במערכות לחימה פומביות מול אויב אחד, ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. מתחת לפני השטח, ובעיקר במישור המדיני, מתנהל מאבק עיקש ומשמעותי יותר מול איראן וגרורותיה באזור, אבל "הבוץ התובעני" של רצועת עזה מונע ממאות אלפים מתושבי הדרום לחיות במנוחה.

אחרי שנים רבות של מדיניות לא ברורה מול החמאס, שר החוץ יאיר לפיד הציג הערב (ראשון) בכנס המכון למדיניות נגד הטרור של אוניברסיטת רייכמן את חזונו לפתרון בעית עזה: כלכלה לתושבי הרצועה תמורת ביטחון לתושבי ישראל. לדברי לפיד, זוהי "הגרסה המעודכנת להצעת שיקום (הרצועה) תמורת פירוז (מנשק), שהייתה בעבר".

"מאז שישראל עזבה את רצועת עזה ב-2005 היא נקלעת שוב ושוב לסבבי אלימות שגורמים סבל ונזק לתושבי המדינה ולכלכלה. המדיניות שבה נקטה ישראל עד כה לא שינתה מהותית את המצב. הסגרים לא עצרו את ההברחות וייצור הנשק. אז מה עלינו לעשות? התשובה הקצרה היא שעלינו ללכת למהלך רב שנתי, גדול, של כלכלה תמורת ביטחון. מטרתו של מהלך כזה היא לייצר יציבות משני צידי הגבול. ביטחונית, אזרחית, כלכלית ומדינית. הקהילה הבינלאומית ותושבי עזה צריכים לדעת שהטרור החמאסי הוא המחסום בינם לבין חיים נורמליים", אמר לפיד בנאומו.

שר החוץ הסביר את תוכניתו, המהווה דרך האמצע בין שתי ההצעות שתמיד על השולחן: "מזה זמן רב שתי החלופות היחידות שנמצאות על השולחן הן כיבוש עזה או המשך של סבבי לחימה בלתי נגמרים. אלו שתי חלופות גרועות. כיבוש עזה מנוגד לאינטרס הלאומי שלנו. אין לנו מה לחפש שם. סבבי הלחימה שוחקים את צה"ל, את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, ואת חוסנה ולכידותה של החברה הישראלית".

לפיד הדגיש כי אין בדבריו קריאה למו"מ בין ישראל לחמאס, אלא יצירת מנגנון שיתוף פעולה שידכא את כוחו של ארגון הטרור: "קידומה של נוסחת כלכלה תמורת ביטחון ייאלץ את החמאס להסביר לתושבי עזה למה הם חיים בתנאים של עוני ומחסור ואלימות ואבטלה גבוהה, בלי תקווה. צריך להגיד לעזתים בכל דרך ומעל כל במה - החמאס מוביל אתכם לאבדון. אף אחד לא יבוא להשקיע כסף אמיתי ואף אחד לא ינסה לבנות כלכלה במקום שממנו החמאס יורה ואותו ישראל מפציצה על בסיס קבוע. הגיע הזמן להעביר את הלחץ אל החמאס - לגרום לתושבי עזה ללחוץ על החמאס, מפני שהם מבינים מה הם מפסידים מהטרור המתמשך ומבינים מה יש להם להרוויח אם הוא יפסק".

שר החוץ פירט את שלבי התוכנית שגיבש עם צוות משרדו: "שיקום הומניטרי משודרג של עזה בשלב הראשון, בתמורה למאבק מתואם בהתעצמות הצבאית של החמאס. עזה תקבל שיקום של מערכת החשמל, חיבור לגז, בניית מתקני התפלת מים, שיפור משמעותי של שירותי הבריאות ושיקום תשתיות מגורים ותחבורה. בתמורה יתחייב החמאס לשקט ארוך טווח", פתח לפיד, והוסיף: "אם השלב הראשון של תהליך השיקום יוגדר כהצלחה, אפשר ללכת לשלב השני, שבו כבר תהיה מעורבת הרשות הפלסטינית כגוף ביצוע ופיקוח מרכזי והוא יעוגן בהחלטת מועצת הביטחון. אז תונח תוכנית מסודרת של כלכלה תמורת ביטחון, שתבהיר איך יכול להיראות העתיד של עזה אם החמאס יקבל את תנאי הקוורטט. במצב עניינים כזה הכלכלה העזתית תשתנה מן היסוד, החיים בעזה ישתנו מן היסוד. במסגרת השלב השני יקודם מיזם האי המלאכותי מול חופי עזה, שיאפשר בניית נמל ימי ויקודם מיזם תחבורתי לחיבור בין רצועת עזה לגדה".

בשל הרגישות בין שרי ממשלתו, המהווה ממשלת אחדות בין ימין לשמאל, הדגיש שר החוץ כי אין פה מתווה שיצור שתי מדינות לשני עמים, מחשש לתגובת חבריו מגוש הימין בממשלה: "ההצעה המובאת כאן לא מתייחסת לפתרון שתי המדינות, אבל עמדתי בנושא ידועה: ישראל צריכה לפעול לחיזוק הרשות הפלסטינית, ולנהל איתה משא ומתן שמטרתו היפרדות לשתי מדינות. התנאים הפוליטיים - גם בישראל וגם ברשות הפלשתינית - לא מאפשרים התקדמות בציר המדיני בעת הנוכחית, אבל בעזה אנחנו יכולים וצריכים לפעול כבר עכשיו. התנעה של תהליך הסדרה בעזה תייצר תנאים נוחים יותר למשא ומתן מדיני בעתיד אם וכאשר יבשילו התנאים".

לפיד הדגיש כי בסוד התוכנית טמונה תמיכה מהותית במדיניות ישראל: "אם סינוואר והנייה ימשיכו לפעול נגד ישראל - אנחנו נדע, הקהילה הבינלאומית תדע, ובעיקר תושבי עזה יידעו, שהחמאס מסרב לשפר את החיים בעזה, מפני שהדבר היחיד שמעניין אותו זה להרוג יהודים. מהלך כזה יחזק את הלגיטימציה של ישראל באופן דרמטי. תושבי עזה צריכים להחליט אם הם רוצים שיפור דרמטי בתנאי חייהם, או שהם רוצים להיות חלק מהכאוס, הקיצוניות והאלימות של האיסלאם הרדיקלי".

שר החוץ, שקיים פגישות עבודה רבות עם עמיתיו בעולם, בהם מזכיר המדינה האמריקני בלינקן ושר החוץ הרוסי לברוב, הדגיש כי דבריו כבר נאמרו בשיחות העבודה שקיים, בממשלה ומחוצה לה: "הדברים שנאמרים כאן לא נאמרים בחלל ריק. רה"מ בנט ושר הביטחון גנץ מכירים את העמדה ותומכים בעיקרון העומד מאחוריה. ניהלתי שיחות הכנה רבות עם גורמים בעולם הערבי ובעולם המערבי, שבוחנים את הרעיון. עדיין יש עבודה לעשות, אנחנו עדיין על שולחן השרטוט, אבל אם תהיה להצעה הזו התכנות והסכמה רחבה, אציע לממשלה לאמץ אותה כעמדה רשמית ולצאת לדרך", סיכם.