כאילו שלא די בכל תשתיות הטרור שנמצאו בתוך מוסדות אונר"א ברצועה, והשיתוף פעולה החד משמעי של הארגון עם ארגוני הטרור בעזה, כעת ישראל מתמודדת עם תביעה בינלאומית נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג כנגד סדרת חוקים שזכו לכינוי "חוקי ההתנתקות מאונר"א", שעברו ברוב נדיר במליאת הכנסת בסוף חודש אוקטובר.
היום (שני) ייערכו דיונים בבית הדין הבין-לאומי הגבוה לצדק בהאג על החקיקה הישראלית. מול הרכב מלא של 15 שופטים, יעלו משפטנים מיותר מ-40 מדינות וארגונים בין-לאומיים, ביניהם גם האו"ם - ויטענו נגד החקיקה הישראלית.
על פי דיווח בחדשות 12, מתוך 42 מדינות וארגונים שצפויים לדבר בחמשת ימי הדיונים שהוקצו לכך, כ-40 צפויים לתקוף את החוק, ולפי ההערכות, רק ארצות הברית והונגריה יתמכו בעמדה הישראלית.
עם זאת, בשונה מתיק "רצח העם", שבו ישראל השתתפה בדיונים הפומביים והצליחה למנוע לפחות צווי ביניים נגד פעילות צה"ל בעזה, הפעם בירושלים החליטו שלא להתייצב לדיונים בעל פה ולשלוח תגובה כתובה שטרם פורסמה.
יוזמת החוק להפסקת פעילות אונר"א, ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה בתגובה לפתיחת הדיונים בבית הדין בהאג על חוקי אונר"א: "אם בית הדין האנטישמי בהאג היה יודע שממשלת ישראל לא עשתה שום דבר עם חוקי אונר"א ושסוכנות הטרור פועלת כרגיל, הוא היה מבין שהדיונים האלו מיותרים לחלוטין.
מילא החוקים היו מיושמים, אבל העולם תוקף אותנו על כלום ושום דבר כי הממשלה לא עשתה כלום ושום דבר כדי להוציא את אונר"א מכאן. פשוט מביך".
כזכור, באוקטובר 2024, ברוב של 92 חברי כנסת, אושרה סדרת חוקים שאוסרים על כל פעילות של אונר"א בישראל ובמזרח ירושלים. בנוסף, על פי החקיקה נאסר גם על כל נציג רשמי של המדינה, משרד או רשות ממשלתית, לסייע לאנשי הארגון שפועלים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
החקיקה העניקה 90 ימי הסתגלות להיערכות להתנתקות מהארגון, בסיומם נכנס החוק לתוקף, אך הביקורת בעולם לא איחרה לבוא. עשרות מדינות גינו את ישראל על המהלך, ובראשן נורווגיה, שהחלה להניע את ההליך המשפטי.
האחרונה פנתה לעצרת הכללית של האו"ם שתבקש מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת על החקיקה הישראלית. השאלה המרכזית שעלתה מפנייתה הייתה: האם ישראל – כמדינה החתומה על אמנת האו"ם וכחברה במוסדותיו, כולל העצרת הכללית – רשאית לנקוט צעדים נגד אחת מסוכנויות הארגון? בנוסף נדרשה חוות הדעת לבחון "מהן חובותיה של ישראל ביחס לפעילות הארגון, גופיו או מדינות אחרות בשטחים הכבושים", לשון הבקשה.
בקשתה של נורווגיה התקבלה ובתוך ימים ספורים הועלתה להצבעה בעצרת הכללית ועברה ברוב של 137 מדינות, למול 12 בלבד שתמכו בעמדת ישראל. מזכ"ל האו"ם העביר את הסוגיה לבית הדין הבין-לאומי לצדק - שם החליטו השופטים לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל.
כחלק מהדיון הצפוי בעניין, בית הדין בהאג אפשר לכל מדינה חברה או ארגון בין-לאומי לטעון בעד או נגד החקיקה שאושרה בכנסת לסיום הפעילות של אונר"א. בעקבות כך, עשרות מדינות וארגונים שונים ניצלו את ההזדמנות וגם בירושלים גיבשו צוות משפטנים בין-לאומיים שינסחו את תשובת ישראל לטענות.