"בא בקלות, הולך בקלות" הוא יותר מאשר פתגם נדוש. זו גם הגישה שהמוח שלנו נוטה לאמץ כלפי למידה.
כאשר מידע נרכש בהליך למידה שלא כולל מאמץ מנטלי, הוא נוטה להיעלם באותה מהירות. אם לא נדרש הרבה כדי לרכוש אותו, המוח שלנו מחליט לעתים קרובות שהוא לא שווה שמירה, והשכחה כבר מטפלת בשאר הנדרש.
כיצד אנחנו לומדים בצורה הטובה ביותר?
לאחר עשרות שנים של מחקר על סוגי תנאי למידה המובילים לשימור וביצועים טובים יותר לטווח ארוך, הפסיכולוג רוברט ביורק טבע את המונח "קשיים רצויים", שמתאר את התופעה בצורה מושלמת. ממצאיו משנת 1994 הפכו את התפיסה המקובלת על מה שרוב הסטודנטים והמחנכים מניחים עד היום לגבי סביבות למידה, בהראותו ש'קלות' היא האויב של 'שליטה'.
רשימת אסטרטגיות הלמידה היעילות במיוחד של ביורק כוללת אוסף של טכניקות שרבים מהלומדים למדו אינסטינקטיבית להימנע מהן: בחינה עצמית מכוונת, חזרות, ופיזור הלמידה על פני זמן, כמו גם שינוי תנאי התרגול מרגע לרגע. טכניקות אלה נוטות להרגיש קשות יותר ולעתים קרובות מניבות תוצאות גרועות יותר בטווח הקצר, ולכן רבים נמנעים מהן. עם זאת, מה שביורק ואחרים אחריו הראו הוא שהן מובילות ללמידה עמוקה והטמעה של הדברים בזכרוננו כך שהיא עמידה יותר לאורך זמן.
מחקרים עוקבים אישרו והרחיבו את עבודתו של ביורק. חזרות בהפסקות ביניים, תרגול שליפה (או בחינה עצמית), ושילוב שיטות שונות לחזרה יוצרים עומס קוגניטיבי המעודד את המוח לקודד מידע בצורה יציבה יותר. מחקר ראוי לציון במיוחד של דסלאורייר ועמיתיו (2019) מצא כי סטודנטים בכיתות למידה פעילה (שם הם נדרשו לקחת חלק בשיעור) זכרו משמעותית יותר מאשר אלה בכיתות מבוססות הרצאות — אף על פי שסטודנטים בהרצאות דיווחו שהם מרגישים כאילו למדו יותר.
האשליה של למידה, כך נראה, היא החזקה ביותר כאשר הלמידה מרגישה חלקה וקלה.
מה קורה במוח במהלך למידה מאומצת
עבור רבים מאיתנו, יכול להיות מרגיע למדי לגלות שמסתבר שהתמודדות עם קושי קל בזמן למידה אינה סימן לכישלון; זה סימן שלמידה אכן מתרחשת, כך שאם קשה לכם סימן שאתם בדרך הנכונה. אבל מדוע זה אכן כך?
בעוד שמדעני המוח ממשיכים לפענח את התהליכים, דבר אחד ברור: המוחות שלנו לא התפתחו ללמוד בשקט מושלם עם שקופיות מצגת. הם התפתחו ללמוד בסביבות כאוטיות ותוססות, שבהן חזרה, סיכונים גבוהים, שונות ושליפה מכוונת היו חשובים.
מבחינה הישרדותית, מה שאנחנו זוכרים הכי טוב נוטה להיות מה שעבדנו הכי קשה עבורו משום שמידע שמפוזר, טעון רגשית, או חוזר בהקשרים שונים הוא פשוט יותר סביר שיהיה חשוב להישרדות שלנו מאשר שטף של עובדות יבשות וחד-פעמיות שאינן עוזרות לנו לנבא את העולם סביבנו ולא יעילים בחיי המעשה.
זה לא שלמידה של עובדות ושינון לפני מבחן אינם עובדים. הם מסייעים הרבה, במיוחד למבחנים בטווח הקצר. אבל זה דועך במהירות, מפנה מקום למה שבאמת נשאר: ידע שנרכש בעמל רב.
תובנות מפתח לאנשים סקרנים הלומדים לאורך כל החיים
למידה קשה היא למידה טובה יותר. אז אם אתם רוצים לזכור יותר, לבצע טוב יותר, ולהרחיב את הטווח האינטלקטואלי שלכם, תתחברו ללמידה מורכבת הכוללת חזרות ושינונים בצורות שונות.
בפעם הבאה שאתם מתכננים את המפגש הלימודי שלכם, או אפילו הכשרה בעבודה או רכישת מיומנות חדשה, שימו דגש על הדברים האלו:
- פיזור: פרסו את הלמידה על פני זמן במקום לדחוס. פיזור עוזר למנוע מהשכחה להשתלט ונותן למוח שלכם הזדמנויות חוזרות לחזק זיכרונות.
- שילוב: ערבבו נושאים או סוגי בעיות קשורים אך שונים, חפשו אסוציאציות ודברים דומים, במקום להתמקד בדבר אחד בכל פעם. זה מאתגר את המוח שלכם להחליף הילוכים באופן קבוע ומחזק זיהוי דפוסים.
- בחינה עצמית: במקום לקרוא שוב או להדגיש, בחנו את עצמכם. שאלו שאלות מורכבות על החומר הנלמד. פעולת שליפת זיכרון שנעשית כתוצאה מכך מחזקת את הזיכרון עצמו וחושפת מה אתם באמת יודעים ועד כמה טוב הבנתם את הנלמד.
בעוד שאסטרטגיות אלה עשויות להרגיש קשות יותר ברגע נתון, הן בדיוק מה שגורם ללמידה להישאר. הן משקפות איך המוחות שלנו מעדיפים לקודד ידע עמיד: דרך מאמץ פעיל, לא חשיפה פסיבית.
אז כן, כדאי להקשות על החיים בכוונה, לפחות כשמדובר בלמידה, כי הדברים שאתם נאבקים איתם הם הדברים שאתם שומרים. ובעולם המתגמל עומק, יכולת הסתגלות וסקרנות אינטלקטואלית, למידה כיצד להתמודד היטב עם קשיים עשויה להיות אחת המיומנויות החשובות ביותר שתוכלו לבנות. ובהצלחה בלימודים!
מקור: מבוסס על מאמרו של T. Alexander Puutio Ph.D. באתר Psychology Today