לרגל חג הפורים...

פסיכולוגיה בתחפושת | תופעות פסיכולוגיות משעשעות ומרתקות שאולי לא הכרתם

פלצבו, פליטת פה פרוידיאנית ודיסוננס קוגנטיבי, כל אלו חלק מתופעות פסיכולוגיות מרתקות עם פן משעשע | לרגל ימי הפורים נציג את ההסבר לכל תופעה וכיצד היא מתקשרת לתקופה. והכל עם כוס יין ביד אחת וחיוך ביד השנייה, סליחה, על הפנים. נצא לדרך... (פסיכולוגיה)

תופעות משעשעות מחד ומעוררות מחשבה מאידך. (צילום: א.ל)

פורים הוא חג של היפוכים, תחפושות וצחוק – זמן שבו המציאות מקבלת טוויסט קומי קליל. לכבוד החג העליז נצא למסע קצר בין כמה תופעות פסיכולוגיות משעשעות במיוחד. חלקן מגובות במחקרים מדעיים רציניים, ואחרות מוכרות בעיקר כפנינים פופולריות, אך כולן מתאימות לרוח השובבה של פורים.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

המלצת העורך: שתו לגימה, ארזו לכם כמה אוזני המן בשקית והרשו לעצמכם לחייך כשהמדע וההומור נפגשים...

אפקט הפלצבו: הכוח של כלום

דמיינו שמוזגים לכם "יין משובח" בסעודת פורים, אבל רק בסיום הסעודה מגלים לכם שזה בעצם מיץ ענבים. האם תהיה לו עליכם השפעה משכרת? ייתכן מאוד.

אפקט הפלצבו – אותו אפקט שבו אמונה בתרופה מסויימת גורמת להשפעה ממשית למרות שאין בה רכיבים פעילים – פועל גם בהקשרים משעשעים. מסתבר שהמוח שלנו יכול להשתכנע שנכנס יין, גם כשבפועל נכנסו רק מים. במחקרי אלכוהול למשל, נבדקים ששתו "קוקטייל" נטול אלכוהול (אבל האמינו שהוא אמיתי) דיווחו והפגינו סימני שכרות קלים, לעומת קבוצת ביקורת שידעה שהיא שותה משקה ללא אלכוהול. במילים אחרות, הציפייה והשכנוע העצמי יכולים לעבוד שעות נוספות – עד דלא ידע שהפלצבו הוא "כלום" בעצם.

האפקט הזה אינו מוגבל לאלכוהול כמובן. די בגלולת סוכר עם סיפור משכנע כדי לגרום לנו להרגיש טוב יותר, חכמים יותר או אפילו משעשעים יותר. פסיכולוגים מסבירים שאפקט הפלצבו נשען על כוחה של הציפייה: כשאנחנו מאמינים שמשהו ישפיע עלינו, המוח לעיתים קרובות דואג להגשים את הנבואה, לפחות חלקית. זה קסם מחשבתי קטן שהופך את ה"כלום" למשהו – תזכורת לכך שקצת אמונה יכולה לעשות הרבה, במיוחד בפורים שבו הכל יכול לקרות.

איזה שיכור אתה? אמיתי או פלצבו? (צילום: א.ל)

פליטת פה פרוידיאנית: כשהלא-מודע צוחק

קרה לכם שאמרתם בטעות משהו מביך, ואז התבדחתם שזו "פליטת פה"? לפי זיגמונד פרויד, ייתכן שזה דווקא משקף את מה שאתם חושבים באמת. פליטה פרוידיאנית היא טעות דיבור משעשעת שלמעשה עשויה לחשוף מה מסתתר לנו בתת-מודע. פרויד סבר שפליטות הלשון הללו אינן תמימות, אלא נובעות מ"רעיון לא מודע" שמתגנב לתוך המשפט שהתכוונו לומר. במילים פשוטות, זו הדרך של המוח לחשוף בשוגג משאלות סודיות, פחדים מודחקים או מחשבות שלא נעים לנו להודות בהן.

התופעה הזו מניבה רגעים קומיים מוצלחים. למשל, אחת הדוגמאות המפורסמות היא של אדם שפגש איש שהיה לאוייב משפחתו בימים עברו וברוב נימוס אמר לו באנגלית: "Nice to beat you" במקום "Nice to meet you" – (בתרגום חופשי-'נעים להכות אותך' במקום 'נעים להכיר אותך'), טעות משמעותית (ומשעשעת) של אות אחת, שהפכה ברכה תמימה לאמירה אגרסיבית. דמיינו את המבוכה... ופרויד כנראה היה מגחך ומצביע על כך שהאיש אולי הסתיר טינה בליבו למרות הזמן שחלף.

פליטות פרוידיאניות מזכירות לנו שבאווירה משוחררת, כמו במסיבות פורים שבהן היין זורם והמסכות יורדות, לפעמים האמת הפנימית מוצאת דרך מצחיקה ולא צפויה לבצבץ החוצה. כמאמר הפתגם: נכנס יין – יצא סוד, גם אם בצורה של משחק מילים.

פליטת פה? תפסנו אותך! (צילום: א.ל)

דיסוננס קוגניטיבי: ההומור שבסתירה

איך ייתכן שמשהו יכול להיות "כל כך לא הגיוני – שזה מצחיק"? התשובה טמונה לעיתים בדיסוננס קוגניטיבי. זהו המתח הנפשי שנוצר כשאנו מחזיקים בו זמנית שתי מחשבות סותרות או כשתפיסת המציאות שלנו מתנגשת עם הציפיות שלנו.

במצב רגיל, הדיסוננס הזה גורם לאי-נוחות ואנחנו מנסים להפחית אותו (למשל באמצעות תירוצים או שינוי גישה), למשל אדם שרגיל לומר כמה לא בסדר לחנות עם הרכב במקומות שאסור, כשהוא יקלע למצב כזה ויחנה במקום אסור הוא ישפע תירוצים והסברים כמעיין נובע למה 'במקרה הזה זה שונה' או שיחליט ש'העירייה גם כך מזלזלת בנו לכן אפשר לזלזל בה' וכן הלאה.

אבל בהקשר היתולי, אותה התנגשות קוגניטיבית יכולה דווקא להצחיק אותנו. למעשה, יש חוקרי הומור שטוענים שסוד הצחוק קשור במינון קטן ובטוח של דיסוננס כזה – מין התנגשות מפתיעה בין רעיונות, שלא מאיימת עלינו אלא גורמת לנו עונג אינטלקטואלי. כשסיום מפתיע של בדיחה "מיישב" את הסתירה לרגע, אנחנו פורצים בצחוק של הקלה.

חשבו על בדיחות פורים או מתיחות: חלק גדול מהן עובד כי הן משחקות עם הציפיות שלנו. למשל, לראות את המורה הכי רציני בבית הספר בתחפושת של ליצן מגושם – המוח חווה התנגשות בין הדימוי המכובד שלו לבין המראה המגוחך, ונוצר אפקט קומי. באופן דומה, בפורים אנו נהנים מעולם הפוך שבו המכובדים נהיים שטותניקים ולהיפך, והדיסוננס הקטן הזה, בין מי שאנחנו חושבים שמישהו לבין איך שהוא מתנהג או נראה, מעלה חיוך גדול. מסתבר שקורטוב של בלבול מחשבתי הוא מתכון מצוין לצחוק טוב.

דז'ה וו: תחושה שהיינו כאן כבר – או שלא?

יש רגעים משונים שבהם באמצע מצב מסויים נוצרת לרגע תחושה מוזרה: רגע, לא חוויתי את זה כבר? תופעת הדז'ה וו (Déjà vu) היא בדיוק זה – ההרגשה שסיטואציה חדשה מוכרת לנו כאילו כבר קרתה, למרות שאין סיכוי הגיוני שזה נכון.

פעם היו מיוחסות לזה תכונות מסתוריות, מחוויות על-טבעיות ועד "תקלות קוסמיות", אבל המדע מציע הסבר מפוכח יותר. מחקרים עדכניים רואים בדז'ה וו מעין תקלת זיכרון קטנה: המוח משדר תחושת זיהוי ללא זיכרון ברור. במילים אחרות, משהו בהווה מזכיר לנו במעומעם חוויה קודמת (שאולי דומה לה בקווים כלליים), ואנחנו מקבלים "התרעת שווא" של מוכרות.

החדשות הטובות הן שדז'ה וו קורה כמעט לכולם וזה לרוב סימן למוח תקין וקשוב – מעין בדיקת מערכת של מנגנון הזיכרון. אז אם באמצע ריקודי הפורים פתאום אתם משוכנעים שכבר ראיתם את החבר ההוא בתחפושת ההיא רוקד את אותו השיר, חייכו לעצמכם. ייתכן מאוד שזה פשוט המוח שלכם שעושה ריפיט לרגע, ומנסה לברר "האם היינו בסרט הזה?". וזה בסדר גמור – אפשר להמשיך לרקוד, המוח תקין.

התחפושת עושה את שלה: זהות זמנית והתנהגות

אין כמו פורים כדי לראות איך אנשים משתנים כשהם מתחפשים. הפסיכולוגיה מכירה בכך שבגדים ותחפושות משפיעים עלינו – לפעמים בדרכים מפתיעות. ראשית, עצם אימוץ דמות אחרת יכול לתת לנו ביטחון והתנהגות אחרת מהרגיל. כך למשל, במחקר עם ילדים נמצא שאלו שהתבקשו לשחק תפקיד של דמות גיבור התמידו במשימות משעממות זמן רב יותר מילדים שנשארו "עצמם". הילדים שדמיינו את עצמם כאדם עם כוחות מיוחדים, הפגינו כוח התמדה גבוה יותר, כנראה כי האמינו שהם אמורים להיות אמיצים וחרוצים כמו הדמות – והאמונה הזו הפכה למציאות בהתנהגות שלהם. אם זה עובד לילדים, אין סיבה שבמסיבת פורים מבוגרים לא ירגישו קצת יותר נועזים כשהם בתחפושת של דמות אחרת, מה שנקרה 'להיכנס לתוך הדמות'.

בנוסף, תחפושת מספקת לנו לעיתים קרובות מעטה אנונימיות – וכשהפנים מתחבאות מאחורי מסכה, גם העכבות מתחילות להתחבא. אנשים נוטים לעשות שטויות כשהם מרגישים שאי אפשר לזהות אותם. במחקר קלאסי בארה"ב, חוקרים עקבו אחרי יותר מ-1,000 ילדים מחופשים שיצאו להשתעשע ברחבי העיר באירוע שהתרחש אז. כשלא היה מבוגר מוכר בסביבה והילדים היו חלק מקבוצה אנונימית, 83% מהם הפרו את הכללים והתנהגו בצורה לא מוסרית. אבל ברגע שמבוגר ביקש מהילדים להגיד את שמם (כלומר חשף את זהותם) והם היו לבד ללא חבורת חברים מסביבה – רק 8% העזו להתנהג בצורה חריגה.

ההסבר פשוט: בלי זהות גלויה אנו מרגישים משוחררים ושובבים יותר, ולעיתים גם עושים דברים שלא היינו מעזים בגלוי. בפורים, לא במקרה, יש מי שמרשים לעצמם להתפרע קצת יותר מהרגיל תחת מעטה התחפושת – לטוב ולרע.

התחפושת יכולה לגלות ולחזק את הפנימיות האמיתית (צילום: David Cohen/Flash90)

במבט סופי, התופעות הפסיכולוגיות הללו מזכירות לנו שהכל בראש. אפקט הפלצבו מראה לנו שהאמונות שלנו יכולות לשלוט על הגוף, פליטות הפה הפרוידיאניות מוכיחות שגם כשהפה משתטה הנפש מדברת, דיסוננס קוגניטיבי קטן מתגלה כסוד גדול של ההומור, דז'ה וו גורם לנו לתהות אם אנחנו בזמן אמת או בשידור חוזר, והתחפושות – אה, התחפושות – נותנות דרור לצדדים נסתרים באישיות שלנו ומאפשרת לנו, בדרך פרדוקסלית, לעמוד חשופים.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אז בפעם הבאה שאתם שותים "לחיים" עם כוס מים בתחפושת של המן או חומש בראשית, זכרו: הנפש שלנו חוגגת פורים משלה בכל ימות השנה, עם טריקים קטנים שמשאירים אותנו מופתעים ומחויכים.

חג פורים שמח!

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (90%)

לא (10%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
כתבה ממש יפה! נהנתי
מיכל

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפסיכולוגיה:

לא רק לראייה...

בין אור לחושך | איך האור – או היעדרו – משפיע על מצב הרוח

מה עובר על הנפש כשכמות האור פוחתת? מבעד למחזורי האור והחושך, בין חלונות מאירים לסמטאות חשוכות, חוקרים חושפים כיצד אור משפיע על ההורמונים, על מצב הרוח – וגם על תחושת המשמעות | מסע רגשי ופיזי בין מדע, תרבות וקהילה, בעקבות קרן האור הקטנה שמשנה הכול (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|

פסיכולוגיה ביום יום

להבות שקטות: השפעתה של האש על הבריאות הנפשית

מנרות רכים להשראת אווירה נעימה ועד לישיבה משותפת למול המדורה – האש מלווה את האדם לא רק כאמצעי חימום אלא גם ככלי נפשי עמוק לריפוי, רגיעה וחיבור | מהו הקשר בין להבות לבריאות הנפש מזוויות מדעיות, תרבותיות וטיפוליות, כיצד צפייה באש משפיעה על גלי המוח ורמות הסטרס, מה מקומה במסורות שונות, ואיך נוכל לרתום את כוחה גם בחיי היומיום – בין אם התבוננות לאור נרות ובין אם במעגל מדורה עם חברים? | כוחה המרפא של האש (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|

פסיכולוגיה ביום יום

גאונות או פיזור דעת: מה שולחן עבודה מבולגן חושף עליכם?

מה הקשר בין בלגן ליצירתיות, בין סדר למשמעת עצמית, ואיך שולחן העבודה שלך יכול לשמש מראה לאישיות שלך? מחקרים, סיפורים היסטוריים ותובנות מעולם הספרות הפופולרית | מאמר המציע נקודת מבט חדשה (וחייכנית במקצת) על מה שנמצא מולך כל יום (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|

מחקר מרתק מגלה

למה יש לנו נטייה לשפוט אחרים בשלילה ואת עצמנו לטובה?

מחקר חדש מגלה כיצד התפיסה ש"מידה כנגד מידה" פועלת לטובתנו מצד אחד אך נגד אחרים מצד שני |  מהם השיפוטים החברתיים הנגרמים בעקבות תפיסה זו, ומה השפעתה על תפיסת צדק ופסיכולוגיה בין-תרבותית (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|

פסיכולוגיה ביום יום

הפסיכולוגיה של 'התחלה חדשה': כיצד למנף התחלות ליצירת שינוי?

תחילת זמן, מעבר דירה, קריירה חדשה, שינוי תודעתי או יציאה לדרך חדשה אחרי משבר – התחלות הן רגעים שמפחידים ומרגשים אותנו בעת ובעונה אחת | מה קורה למוח ולנפש בזמני מעבר? איך לנצל את "אפקט ההתחלה החדשה" לשינוי אמיתי? ואיך היהדות מלמדת אותנו להתחדש בכל יום מחדש? | על הכוח לשוב ולהמציא את עצמנו, שוב ושוב, בכל גיל ובכל שלב (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|
ש

מגורי בוטיק

רמות קאנטרי: המהפכה החדשה במגורי היוקרה בירושלים

בימים שבהם יותר ויותר משפחות מחפשות מרחב מגורים איכותי בירושלים, קבוצת בית ירושלמי מציגה סטנדרט חדש של מגורי בוטיק בשכונת רמות | פרויקט רמות קאנטרי, המוקם בימים אלה, משקף תפיסה מתקדמת של תכנון המשלב יוקרה, פונקציונליות ואיכות חיים (נדל"ן)

כתבה מקודמת|מקודם

כיצד לשפר את הזיכרון

כשקשה אנחנו לומדים טוב יותר: למה המוח מעדיף אתגרים

מדוע מאמץ מנטלי נכון הוא המפתח לזכירה ארוכת טווח, ואיך "קשיים רצויים" בלמידה הופכים את החומר הנלמד מידע חולף לידע שנשאר לאורך שנים - המדריך המלא לאסטרטגיות למידה שהמוח שלנו באמת אוהב (פסיכולוגיה)

אבישי לוי|

פסיכולוגיה בפרשה

כיצד לצאת מאיזור הנוחות בכמה צעדים פשוטים ולהשיג התקדמות 

כיצד הפרשה מלמדת אותנו על הפסיכולוגיה של צמיחה, שינוי ואומץ להתחיל מחדש בחיינו המודרניים ומהם הצעדים הנכונים לעשות בכדי לצאת מ'איזור הנוחות'? כלים מדברי חכמנו ומהפסיכולוגיה המודרנית (יהדות)

יוסי עבדו|

פסיכולוגיה ביום יום

'מתחת לכל ביקורת' | למה קשה לנו לקבל הערות מאחרים? וכך נתגבר על זה

מדוע אנחנו נוטים להתגונן מול ביקורת, מה גורם לה להכאיב כל כך, ואיך אפשר ללמוד להקשיב לה בלי להילחם בה – דרך מבט פסיכולוגי, חברתי ויהודי, מהמחקרים החדשים ועד חכמת חז"ל. הוכח תוכיח (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
6

איזה חוויות נזכור?

לא מחוסר סבלנות: למה אנחנו עוזבים אירועים מוקדם

בין אם זו הרמת כוסית, פגישה משפחתית או הופעה - מחקרים חדשים חושפים שהרצון לברוח מוקדם אינו חיסרון חברתי אלא אסטרטגיה פסיכולוגית מבריקה שמאפשרת למקסם הנאה ולשמר זיכרונות חיוביים. כך תבינו את אלה שתמיד רצים הביתה, ואולי תגלו שגם אתם שייכים למועדון ה"יעילים חווייתית" (פסיכולוגיה)

יעל סתיו||
11

כנגד ארבע בנים | פרק ב'

הרשע | בין "הקהה את שיניו" ל"מענה רך": אמנות הוויכוח והשכנוע

בעידן של דעות חזקות ומחלוקות, חשוב יותר מתמיד ללמוד איך לנהל ויכוח בצורה חכמה ומכבדת | מה מלמדים אותנו חז"ל על שיח תקיף לעומת מענה רך? כיצד עקרונות מהפסיכולוגיה של השכנוע יכולים לעזור לנו לענות גם לשאלות הקשות ביותר – מבלי לפגוע, ומבלי לוותר על האמת? | כתבה מיוחדת לפסח על עוצמת השיח, סודות השכנוע, והדרך לגאולה אישית ומשפחתית דרך הדיאלוג (יהדות)

ישראל נמדר||
2
ש

בדמי ימיו

נפטר בדמי ימיו המארח ב'גאסט הויז' של רבי ישעיל'ה

רבי יודל פרידמן שהיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, נפטר לבית עולמו בדמי ימיו והותיר אלמנה עם שלושה יתומים צעירים במיוחד • רק לפני ההלויה נחשף המצב הכלכלי בבית המשפחה • האלמנה סירבה לקבל עזרה, אבל רבני הקהילה הפעילו עליה לחץ כבד – לטובת הילדים (חרדים)

אסף מגידו|מקודם

כנגד ארבע בנים | פרק ג'

התם | התיאוריה של ז'אן פיאז'ה והשפעתה על חינוך ילדים

חוקר הילדים הנודע, ז'אן פיאז'ה, לא רק תיאר את התפתחות החשיבה של ילדים – הוא שינה את הדרך שבה אנחנו, ההורים והמחנכים, מסתכלים עליהם | במקום לראות בלמידה תהליך של "מילוי הקנקן", הוא הראה שילדים בונים את הידע בעצמם, דרך חקירה, ניסוי וטעיה | הכתבה שלפניכם תיקח אתכם למסע בין שלבי החשיבה של ילדים – עם דוגמאות מהבית, תובנות מהכיתה, והשוואה לגישות אחרות שילוו אתכם כהורים שרוצים להבין, להוביל, ובעיקר – לאפשר לילדים לצמוח (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
2

כנגד ארבעה בנים | פרק ד'

שאינו יודע לשאול | כך תזהו אדם השרוי במצוקה נפשית ותעזרו לו בדרך הנכונה

מדריך מעשי לזיהוי סימני מצוקה נפשית וכלים להגשת עזרה לסובבים אותנו כשהשתיקה צועקת | איך מזהים אדם הזקוק לעזרה אך אינו מבקש אותה? | "אם יש ספק - אין ספק": הפעולות שעלינו לנקוט כשאנו עדים למצוקה במשפחה ובקהילה | מתי להפנות למוקדי סיוע וגורמי טיפול מוסמכים וכיצד לפתוח את הדלת בעדינות לאדם הסובל | טכניקות לניהול שיחה תומכת עם אדם במצוקה | 'את פתח לו' (פסיכולוגיה)

ישראל נמדר|

פסיכולוגיה ביום יום

החרדה השקטה שמנהלת את חיינו | הפחד להחמיץ - תופעת ה-FOMO 

תופעת ה-FOMO, או Fear of Missing Out, הפכה לאחת המגיפות השקטות של העידן הדיגיטלי. ממה אנחנו באמת מפחדים כשאנחנו גוללים ברשתות החברתיות או רודפים אחר עדכון חדשותי נוסף? | למה התחושה הזו משפיעה על מבוגרים לא פחות מצעירים, ואיך בכל זאת אפשר למצוא שקט בתוך ים העדכונים? המחה של המאה ה-21 (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
1

 מחקרים אחרונים מגלים

חוששים משכחה? אפשר להפסיק, היא טובה לבריאות

שכחה נתפסת פעמים רבות כקללה, דבר שחוששים מפניו ומנסים להימנע ממנו בדרכים שונות | אך מה יש למדע לומר על השכחה? כיצד ניתן לגייס אותה לטובתנו ולשפר על ידה את הזיכרון? "אם אשכחך" (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
1

פסיכולוגיה בפרשה

"כמו בבנית המשכן" | כך תשתחרר מהפחדים ותחזור לעצמך

כיצד ניתן להתמודד עם מחשבות שחוזרות על עצמן ולא מקדמות אותנו לשום מקום? | בעזרת כלים מפרשת השבוע נצא למסע בעקבות שלוות הנפש ונלמד כיצד, בצעד אחר צעד, ניתן לשנות הרגלים של שנים (יהדות)

יוסי עבדו||
1
ש

כדי שלא תפספסו הזדמנויות

יזמים ונדל"ניסטים? אתם חייבים להכיר >>

חברת אשראי חוץ-בנקאי שמציעה מימון של עד 100% משווי נכס בתוך 48 שעות ליזמים ובעלי עסקים במגזר החרדי • פתרון מהפכני שיכול להפוך הזדמנות עסקית לאקזיט מוצלח • "אסור שיזם רציני לא יכיר את האפשרות הזו" (מעניין)

כיכר בשיתוף ICAN|מקודם

פסיכולוגיה ביום יום

אפקט מנדלה: כשכולם זוכרים בבירור דבר שלא היה מעולם

מה גורם לאלפי אנשים ברחבי העולם לזכור בבירור דברים שמעולם לא קרו? איך ייתכן שכולנו בטוחים שדמות היסטורית אמרה משפט מסוים – כשהציטוט המקורי בכלל אחר? | אפקט מנדלה, תופעה פסיכולוגית ותרבותית מסקרנת, חושף את חולשתו של הזיכרון האנושי – ומלמד אותנו שיעור מפתיע על המוח, על התרבות המשותפת ועל המציאות עצמה (מגזין כיכר)

אבישי לוי||
6

מלכודת דבש • מגזין כיכר

אגו, דמיונות ויחסים רעילים | הכירו את עולמם של הנרקיסיסטים

אם פגשתם אדם נפוח מאגו, מלא קסם וחסר אכפתיות לשני - כנראה שפגשתם נרקיסיסט | הנרקסיסטים הם לפני הכל אגואיסטים, אנשים שחושבים בעיקר על עצמם, על צרכי עצמם, ולשם כך כל האמצעים מותרים | מניפולציות רגשיות בזוגיות, שתלטנות, גאווה, שיגעון גדלות - כל אלו תסמינים מובהקים של נרקיסיזם | וגם: המבחן שקובע מיהו נרקיסיסט (פסיכולוגיה, מגזין כיכר)

ישראל גראדווהל||
29

תעברו את המבחן? • מגזין כיכר

חסרי רגש, חסרי חרטה: הצצה לעולמם הקודר של הפסיכופתים שבינינו  

אין להם רגשות או כמעט, ואין להם גם חרטה או ייסורי מצפון: הכירו את הפסיכופתים | פסיכופתים הם בני אדם שאינם מכירים רגשות של אשמה, חרטה, שמחה או עצב - והם חיים בינינו כאחד האדם | לא כולם פושעים, אבל חלק גדול מהם מגיעים בסוף לכלא - או לתפקידים פוליטיים רמי דרג | וגם: המבחן האולטימטיבי כדי לגלות אם אתם... פסיכופתים (מגזין כיכר) 

ישראל גראדווהל||
36

פסיכולוגיה ביום יום

כשלא יודעים שלא יודעים: למה הבורות בטוחה בעצמה? | אפקט דאנינג-קרוגר והשפעתו על חיינו

הטיפשות שמגינה על עצמה: מסעו של אפקט דאנינג-קרוגר מפיטסבורג 1995 ועד ימינו - כיצד חוסר ידע מוליד ביטחון עצמי מופרז בחינוך, במדע, בעסקים ובהחלטות אישיות, ומדוע החכמים מלאים בספקות כשהטיפשים בטוחים לגמרי | 'לדעת שאתה לא יודע' (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
8

לרגל חג הפורים...

פסיכולוגיה בתחפושת | תופעות פסיכולוגיות משעשעות ומרתקות שאולי לא הכרתם

פלצבו, פליטת פה פרוידיאנית ודיסוננס קוגנטיבי, כל אלו חלק מתופעות פסיכולוגיות מרתקות עם פן משעשע | לרגל ימי הפורים נציג את ההסבר לכל תופעה וכיצד היא מתקשרת לתקופה. והכל עם כוס יין ביד אחת וחיוך ביד השנייה, סליחה, על הפנים. נצא לדרך... (פסיכולוגיה)

אבישי לוי||
1
ש

במחשבה תחילה

איך חוסכים לדירה לילדים? מתחילים בקרקע

אם יש לכם 199,000 שקל הון עצמי זו הדרך שלכם להיות בעלים של קרקע פרטית בפרדס חנה | מספר המגרשים הפרטיים המוצעים למכירה מצומצם, זאת לאחר שמעל ל-300,000 מ"ר תחת התוכנית נמכרו למשקיעים (נדל"ן)

כתב מקודמת|מקודם