הותר לפרסום כתב האישום נגד הצעירה שחצתה לסוריה ושחוררה במסגרת עסקה בתיווך רוסיה. מכתב האישום עולה כי הצעירה נעצרה והועברה למתקן בדמשק, שם היא נחקרה תחת עינויים בדרישה שתספק פרטים על חיילי צה"ל בכדי לסייע בחטיפה.
לפי כתב האישום במהלך השנה שעברה אימצה הנאשמת אורח חיים נוודי ושוטטה ברחבי הארץ, ללא כתובת קבועה במהלך תקופה זו ביקרה הנאשמת במספר רב של מקרים בשטחי הרשות הפלסטינית ביודעה כי הדבר אסור.
בתחילת חודש אוקטובר טיילה הנאשמת ברכבה בגליל והחליטה לחצות את הגבול עם לבנון באזור, הנאשמת הבחינה בדרך שמובילה אל הגבול ונסעה לאורכה. היא פגשה בלבנונים, שהתרכזו מעבר לגדר, ושוחחה עימם במשך כשעה.
לפני חמשה חודשים פורסמו תמונותיה, אשר צולמו על ידי גורמים מלבנון בהן היא נראית עם רכבה ליד גדר המערכת, לצד התמונות צורף הכיתוב: "כתבי חיזבאללה תוהים מי הישראלית האמיצה שהגיעה סמוך לגדר הגבול בלבנון ברכב אזרחי".
אחרי תקופה ניסתה הנאשמת לעבור לרצועת עזה אך נתפסה סמוך לגדר המערכת בסמוך לקבוץ נחל עוז גם במהלך תחקורה על ידי גורמי הביטחון הובהר לנאשמת כי אסורה הכניסה לרצועה. חרף זאת, החליטה הנאשמת לנסות שוב להיכנס לרצועת עזה, אך בחרה לעשות כן דרך הים היא הגיעה לחוף זיקים, ובשעות הערב נכנסה אל הים על גלשן, שמצאה במקום.
כעבור מספר שעות, בשעות הבוקר, נעצרה הנאשמת על ידי כוח של חיל הים כשהיא בעומק הים על הגלשן, בתוך שטח, שמוגדר שטח צבאי סגור.
אחרי הניסיונות להיכנס לעזה, בתחילת חודש ינואר חצתה הנאשמת את גבול לירדן כשהיא רכובה על אופניים. הנאשמת התקרבה אל מוצב ירדני, שוחחה עם חיילים ושתתה עימם קפה, שם היא תוחקרה על ידי גורם, שהציג עצמו בפניה כראש המודיעין הירדני, ולאחר מכן היא שוחררה לצד הישראלי דרך מעבר גבול.
מכתב האישום עולה כי הנאשמת ידעה כי יכלה לעבור לירדן דרך מעבר הגבול אולם החליטה לחצות שלא כדין את הגבול, בשל הריגוש הכרוך בכך.
אחרי ירדן ועזה, החליטה להגיע לסוריה ובדקה באינטרנט מה הכפר הכי קרוב לגדר הגבול ומה הדרך להגיע אליו היא מצאה כי כפר ח'דר הוא הכפר הכי קרוב וניתן להגיע אליו דרך מג'דל שמס ומשם בהליכה דרך הר החרמון.
הנאשמת החליטה לחצות את הגבול ולעבור לסוריה למשך תקופה, היא הבינה כי היא עלולה להיתפס, להיחקר ע"י הסורים ואף למות, וחרף זאת החליטה לעשות כן.
הנאשמת תכננה לחצות את הגבול בשעות הלילה כדי לא להיתפס על ידי הצבא הישראלי, ביום ב', פברואר 2021 , בסמוך לשעה 19:00 נסעה הנאשמת באוטובוס מקרית שמונה אל מג'דל שמס והגיעה לכפר.
כעבור כשעה במג'דל שמס, הלכה הנאשמת לכיוון הר חרמון ולכיוון הגבול, כשברשותה תיק עם אוכל, ציוד אישי, טלפון ומצלמה עם כרטיס זיכרון, אותו ידעה כי ניתן לשחזר.
הנאשמת הגיעה לכביש המערכת ובסמוך לחצות חצתה כמתוכנן את הגדר. היא השאירה בשטח המפורז את התיק ולקחה עמה את המצלמה. הנאשמת הלכה במשך שעות ארוכות ובסמוך לשעה 19:00 הגיעה לכפר ח'דר. בכפר התאספו סביבה אנשים רבים והיא נלקחה על ידי שניים מהם לתחנת המשטרה בכפר, בתחנת המשטרה נלקחה מהנאשמת המצלמה ומשם היא הועברה לבית מעצר. הנאשמת נותרה בבית המעצר ולמחרת הועברה לבית כלא בדמשק.
במהלך שהותה בכלא נחקר הצעירה במשך מס' ימים תחת תנאים קשים, בחקירתה מסרה בין היתר, פרטים על הנקודה בגבול בה חצתה אל סוריה, הצביעה על נקודה זו במפה שהוצגה בפניה וכתבה פרטים על מסלול הליכתה שנתנו לה הסורים ונותרה ברשותם.
הוצע לנאשמת לשחזר את ציר הליכתה ולהוביל חיילים סורים אל מוצב בישראל כדי שירו בחיילי צה"ל, הנאשמת סירבה לכך והשיבה שאינה מעוניינת בהרג ונאמר לה שחיילי צה"ל לא יהרגו אלא יחטפו אל סוריה. במהלך חקירתה הוצגו לנאשמת תמונות ששוחזרו מכרטיס הזיכרון של המצלמה ובהן תמונה של גבול עזה מהצד הישראלי.
הצגת כל התגובות