הרבי יצחק אייזיק מקאלוב התברך בקול מיוחד במינו. איזו שירה, איזה רגש נפלא.
בחגי תשרי זרמו אלפים לבית הכנסת שלו. לשמוע את הרבי מתפלל – איזו התעלות!
בין האורחים הרבים נמצא גם אהרון. אהרון הוא איש עשיר ונכבד, אשר עושה דרך ממרחקים כדי להיות בבית הכנסת בקאלוב.
שנה אחת הציע שגם אשתו תצטרף לנסיעה. הוא שכר חדר מהודר במלון קרוב, אבל לבסוף אשתו – לא נסעה. לא חשה בטוב והחליטה להישאר בבית. אהרון בעלה מאוד הצטער.
הכנסת כלה באמצע החורף
והנה, בחודש שבט. אמצע החורף הפולני בשיאו. הקור, חודר לעצמות!. שר השלג - עוטף את כל העולם בלבן. נשמעות נקישות על הדלת.
אהרון פותח את הדלת. ואת מי רואה? את הרבי מקאלוב.
מה? נדהם מגודל ההפתעה. כמעט התעלף מרוב התרגשות. אחר כך נודע לו שהרבי הגיע כדי לגייס תרומות למען כלה יתומה שצריך לארגן את חתונתה.
שמע זאת החסיד מיד התחנן שהרבי יכנס לביתם וישאר עד למחר בבוקר.
הרבי, חשב על כך במשך כמה דקות ולבסוף הסכים לקבל את ההצעה.
אשתו של אהרון חשבה שזו הזדמנות נהדרת לבקש מהרבי שישמיע בפניה כמה מלים מתפילת יום הכיפורים, אולי גם היא תהנה מהתפילה המיוחדת של הרבי.
אהרון נכנס אל הרבי וביקש ממנו שישמיע את שירתו בקטע התפילה של יום הכיפורים לכבוד רעייתו. "אני מבטיח, אמר אהרון, שנתרום בעין יפה את כל הוצאות החתונה".
כשכל השערים פתוחים
אמר הרבי בשלווה: "אמנם, לקבל כזה סכום לצרכי צדקה – זה דבר גדול. אבל אני רוצה להסביר לכם: תפילות יום הכיפורים - יש להם סגולה מיוחדת. המלאכים מצטרפים לתפילות, כוחות עליונים נרעשים כשאנחנו מבקשים. ביום כיפור כל שערי שמים נפתחים.
וגם כל שערי הלבבות הנעולים. זו כוחה של תפילה אז, כשמרגישים שהכל קורה באמת.
אבל באמצע חודש שבט?! המשיך הרבי ושאל, איך אפשר להשמיע תפילות כאלו ולהתרגש? ובלי להתרגש, איזה טעם יש לתפילות הללו?
וויתר הצדיק על הכסף המובטח ויצא לדרכו.
לא רק בקאלוב
כל יהודי שמתפלל ביום הכיפורים, בתפילת כל נדרי או בתפילת נעילה. מרגיש שרגע לפני שננעלים השערים, ורגע לפני החתימה של
השנה החדשה – עוד יש מה לבקש . הלב כפיתחו של אולם ושערי שמים פתוחים לבקשותינו.
כמו מלאכים
מי לא רוצה קצת 'אבקת מלאכים'? להיות יותר טוב באמת!. בעניני הרוח להיות קצת יותר שמיימים, ובדברים שבין אדם לאדם – להיות יותר בן אדם.
ביום הכיפורים אצל כל יהודי מתגלית הנקודה היהודית הפנימית. אחת הסיבות לצום יום-הכיפורים הוא כי אין צורך לאכול.
אנחנו מתנתקים לגמרי מעולם החומר. והצרכים הטבעיים של הגוף, האכילה והשתיה, לא נדרשים לנו. אנו צמים, לובשים לבן, ודומים למלאכים.
אולי נזכה גם בהמשך ל'מלאכיות' במידותינו.
נבואה שעריך
ליום הכיפורים יש הכנות מרתקות: כפרות, מרבים בצדקה , על עבירות שבין אדם לחברו צריך לגשת לנפגע ולבקש את סליחתו. יש מצווה לומר
בפה כי מוחלים וסולחים אנו לכל יהודי. אוכלים סעודה מפסקת, מדליקים נרות ובעזר השם זוכים ונפתחים שערי שמים - - -