הנגשת מערך ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי, מצויה על סדר יומה של ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) בעדיפות גבוהה ביותר, כך אמר פרופסור מנואל טרכטנברג יו"ר הות"ת בביקור רב רושם שהתקיים בשבוע שעבר במכללה החרדית בירושלים.
המכללה החרדית, חלוצת המכללות שהנגישו את לימודי האקדמה למגזר החרדי, תוך הקפדה יתירה על המאפיינים היחודיים של הציבור החרדי ומתן אפשרות לרכוש תארים אקדמיים, חוגגת עשור שנים למצוינות ופעילות רחבת היקף. המכללה החרדית מציעה כיום 16 מסלולי לימוד לתואר לגברים ונשים בהתאמה מלאה למקצועות שהם ממוקדי תעסוקה ומבוקשים בשוק העבודה.
בביקור המיוחד שהתקיים כאמור בשבוע שעבר, השתתפו 25 אנשי מפתח בות"ת בראשות היו"ר פרופסור מנואל טרכטנברג, שביקשו ללמוד מוותיקת המכללות החרדיות על הצרכים המיוחדים של הציבור החרדי והדרכים לשיפור הנגשת מערך הלימודים האקדמיים לציבור זה.
"אנו מקצים משאבים ניכרים לצורך משימה זו" – אמר פרופ' טרכטנברג בראשית דבריו בדיון מיוחד שהתקיים במכללה בראשית הסיור, "אני סבור כי על הממשלה לפעול בצורה מערכתית כוללת להתאמת מערך ההשכלה הגבוהה לבני ובנות המגזר החרדי, אם בסיוע כלכלי ואם בריכוך הקושי הלימודי, בתמיכה מנטאלית ובליווי הדרך".
רב המכללה ד"ר דניאל נשיא הציג בפני המשתתפים את הדילמות והפערים החברתיים שנוצרים במהלך הלימודים ואת המענה שיש למכללה בהתמודדות עם תופעות אלו. ההקפדה היתירה שלנו היא למנוע את ההתנגשות בין התוכן הלימודי – לערכים שעליהם מתחנך הציבור החרדי מילדותו.
מנכ"ל המכללה עו"ד אריאל דרעי הציג סקירה מקצועית על מערך ההשכלה הגבוהה לחרדים תוך ציון החזון והתכניות העתידיות שהציבה המכללה החרדית לעצמה לפיתוח והרחבת האפשרויות שיהיה ניתן להציע לציבור החרדי המעוניין בלימודים אקדמיים.
במהלך הדיון עלה גם נושא המימון ותקצוב של הלימודים לאור העובדה כי קיימים פערים בין תקצוב הסטודנט מהמגזר הכללי לבין הסטודנט החרדי המגיע לשלב לימודי האקדמיה בדרך כלל כשהוא בעל משפחה עם עול פרנסת המשפחה.
הסטודנטים - שליחי הציבור
פרופ' טרכטנברג התמקד בנושא לימוד הסטודנטים בבוקר בכוללים וישיבות וציין שזה שילוב מנצח ושברצונו לפעול לתקציבי מלגות נוספים ללימודים תורניים בשעות הבוקר. הוא אף הציע להקים בית מדרש במקום כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד לימודיים תורניים בשעות הבוקר באותו מקום שלומדים בו אחה"צ ובתמורה יקבלו על כך מלגה נוספת.
לאחר הפגישה היעילה והמרתקת, יצאה המשלחת לסיור במכללה והתרשמה מהשירותים המיוחדים המוענקים לסטודנטים. המשלחת נפגשה עם קבוצת סטודנטים הלומדים לתארים יוקרתיים. בקהל ישבו סטודנטים מצטיינים שעברו תהליך מורכב ומאתגר של חוסר ידע מוחלט בנושאי הלימוד כשהם מגיעים בסוף התהליך לציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד וכיום הם בשלבים מתקדמים בלימודי מדעי המחשב.
בשיחה עם התלמידים ציין פרופ' טרכטנברג כי מבחינתו הוא רואה בהם שליחים נאמנים לציבור ותומכים נאמנים לעולם התורה ולחברה החרדית, בכך שהם מאפשרים לחברה להתקיים ולמשפחותיהם להתפרנס בכבוד. בין היתר, התעניין פרופ' טרכטנברג אודות רקע התלמידים ושמע מהם על הקשיים והחויות שהם עוברים במהלך לימודיהם.
התלמידים העלו את החשש מנושא ההשמה וציינו שלמרות התואר היוקרתי והישגיהם הלימודיים הם חוששים כי מעסיקים ימנעו מלהעסיקם. בתשובתו, ענה פרופ' טרכטנברג כי אין לו ספק שברגע שהמעסיקים יבינו ויכירו את היתרונות שבהעסקת עובדים חרדים לא יהיה צורך בהתערבות ממשלתית אולם בשלבים הראשונים הוא סבור שיש להעניק תמריצים למעסיקים כדי שיקלטו כמה שיותר עובדים חרדים במשק ובכך להתניע את המהלך החשוב כל כך.
בסיכומו של הביקור נקבע כי הוותת והמכללה החרדית יפעלו במשותך למציאת הדרכים והמשאבים הייחודיים הנדרשים לסטודנטים החרדים תוך הבנת הצורך שבשמירה על אופיו של אורח החיים החרדי.