במאבק על זהות המדינה - החרדים ניצחו, אבל מה המחיר?

הפרקים הקודמים עסקו בשאלות יסודיות של הזיכרון החרדי ביחס לשואה וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, וההבדלים בין החברה החרדית לשאר הציבור הישראלי בסוגיות אלו. ביום השואה דובר על פרויקט "שיקום עולם התורה", בעוד ביום הזיכרון נדונה שאלת היחס החרדי לצה"ל ולשכול הלאומי, והאפשרות לאזן בין מחויבות לעולם התורה לבין השותפות עם כלל החברה הישראלית.

הפרק השלישי, בנושא יום העצמאות, עוסק בשאלת היחס החרדי למדינה ולציונות, תחת הכותרת: "חרדים למדינה?". השאלה המרכזית בפרק היא האם ניתן/כדאי להיות "חרדי וישראלי" בו זמנית, ומה משמעותו של המתח בין "מדינת היהודים" ל"מדינה יהודית".

הפודקאסט פותח בדיון על מקור האמביוולנטיות החרדית כלפי המדינה, הנובעת מכך שמדינת ישראל הוקמה על ידי חילונים, ומאידך, שימשה כבית מקלט ליהודים רבים לאחר השואה. תחושת ההצלה התערבבה עם תחושת הרתיעה והחשש מפני חילוניות המדינה.

ההיסטוריה של היחסים בין החרדים למדינה נסקרה בקצרה, תוך התייחסות למספר נקודות שבר משמעותיות. בתחילה הייתה שמחה זהירה אך מהירה להתפוגג עם ההכרה באופי החילוני של המדינה. תקופת בגין והליכוד בסוף שנות ה-70 סימנה התחממות והשתלבות חרדית רבה יותר בפוליטיקה, על רקע השינוי בממשלה ושינויי עומק בחברה הישראלית, כמו תנועת התשובה בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

אולם, שאלות היסוד לגבי צביון המדינה נותרו פתוחות. אלי ויעקב דנים בהבדל המהותי בין "מדינת היהודים", בה היהודים מוגדרים בעיקר לפי לאומיותם, לבין "מדינה יהודית", המחייבת עמידה בערכים יהודיים מסוימים. שאלת הסטטוס קוו, המבטאת פשרה היסטורית, עלתה לדיון שוב ושוב: החרדים התפשרו בכך שזו אינה מדינת הלכה, ומנגד, החילונים התפשרו על קיום מספר מאפיינים יהודיים בסיסיים במדינה כגון שבת, כשרות ונישואין על פי ההלכה.

בשנים האחרונות, עם העלייה הדמוגרפית החרדית והגברת כוחם הפוליטי, מתחילה החרדיות לקחת אחריות רחבה יותר על ניהול המדינה, כאשר חרדים יושבים היום במשרדי הממשלה ובקבינט הביטחוני. מצב זה מעורר שאלות חדשות: כיצד מתנהלת חרדיות שלוקחת אחריות כוללת, והאם אפשר לשמר חרדיות מבלי לאבד את הזהות הייחודית שלה תוך כדי השתלבות?

הפודקאסט מציג את ההצעה של פרופסור יוג'ין קנדל לפתרון, לפיה המדינה תחולק למספר אוטונומיות ערכיות וכלכליות, כדי לאפשר חיים משותפים של קבוצות שונות בעלות ערכים מנוגדים ללא חשש לשלמות המדינה.

לצד שאלות אלה, הפרק מתמקד בהצגת נתונים מעניינים מתוך מחקרי דעת קהל שנערכו בציבור החרדי על ידי מכון 'נתוני אמת', המשקפים מגמות של התחזקות הזדהות עם המדינה: כ-58% מהחרדים גאים להיות ישראלים, כ-50% מרגישים חלק מהמדינה, וכ-44% אפילו מאמינים שמדינת ישראל היא התחלת הגאולה. בניגוד לעבר, רק 14% מגדירים עצמם אנטי-ציוניים. רוב החרדים (75%) אינם שוקלים הגירה מישראל גם אם תוצע להם הזדמנות כלכלית טובה בחו"ל.

הדיון מסתיים בשאלת מודל אפשרי של "חרדיות ישראלית", המייצגת מצב שבו הציבור החרדי משלב בין הזדהות מסויימת עם המדינה לבין שימור עמוק של הזהות החרדית תורנית, מבלי להישאב למאבק הפוליטי והתרבותי שמערער על זהותו. הקהילה החרדית-אמריקאית בישראל הועלתה כדוגמה למודל כזה, שבו קיימת אהבת המדינה ללא המטענים ההיסטוריים הקשים.

בסיכום הפרק מודגש הצורך בהבנה מעמיקה יותר של האופן בו החרדיות הישראלית בעת הנוכחית מתעצבת כיום. החרדים נדרשים למצוא דרך להישאר נאמנים למסורת ולזהות הייחודית להם, ועם זאת למצוא דרך לקחת חלק באחריות על עתיד המדינה, לא רק כקבוצה מתבדלת אלא כחלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי המתהווה.

הופק ע״י מכון נתוני אמת עבור כיכר הסכתים

עריכה: אלי דן ויהודה ועקנין

מחקר: ד״ר נחומי יפה, חיה לרפלד, שומי שחר-רוזנבלום ולאה בלוי

עריכת סאונד ווידאו: נתן אפשטיין

הגשה: אלי דן ויעקב מתן