בקרוב: כך תקבלו הרבה פחות דואר זבל

(צילום: שאטרסטוק)

הנחיה חדשה שפרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), אמורה לעשות סדר בשימוש במידע אישי של צרכנים בתחום הדיוור הישיר ובעצם לחסוך מכם עוד דואר זבל. כך למשל: אם קיבלתם מידע שיווקי שלא הסכמתם לו מראש – זה לא חוקי, גם אם הוא התקבל דרך חברה שאישרתם לה לשלוח לכם הצעות שיווקיות. כלומר, חברות יצטרכו מעתה לקבל מלקוחות הסכמה מדויקת ורחבה יותר לגבי מה שהן שולחות במייל.

בנוסף, על מאגר המידע שממנו נשלף שמכם ומספר הטלפון וכתובת המייל שלכם להיות חוקי ורשום כדי לצמצם את השימושים הלא חוקיים.

כיום, גופים רבים במשק רוכשים בסיסי נתונים, לצורכי שיווק, קידום מכירות, טיוב נתונים ועריכת סקרי שוק. בשנים האחרונות, התופעה של שימוש במידע אישי בניגוד לחוק ותוך פגיעה בפרטיות הפכה למכת מדינה. היא כוללת, בין היתר, פניות לציבור למטרות שיווקיות, גיוס תרומות, פעילות גביית חובות וסקרים.

כולנו מקבלים מידי יום מיילים ומסרונים פרסומיים, את חלקם אישרנו מראש במעמד רכישה בדרך כלל של מוצרים או שירותים ברשת, אך לעיתים גם מה שאישרנו, אושר באופן מפוקפק (סימון אופציית "אני מאשר" בלבד, בלי אפשרות לסמן "לא מאשר"), או מתרחק מאוד מהמטרה לשמה אישרנו את קבלת המיילים והסמסים (למשל: אישרתי לקבל מידע על מבצעים מחברת אופנה וקיבלתי גם הצעות מחברת אשראי שקנתה מחברת האופנה את המידע).

לפי ההנחיה של הרשות, שפורסמה היום (ד'), נותני שירות המעוניינים להשתמש במידע שצברו על לקוחות לצורך שירותי דיוור ישיר, למטרה שאינה קשורה לתכלית העסקה המקורית, נדרשים לקבל את הסכמתם המפורשת (מה שמכונה בשפה מקצועית: Opt In), במטרה לוודא כי הלקוח אכן מודע לשימוש החורג במידע וכי הסכמתו משקפת את רצונו החופשי. ההסכמה הזאת צריכה להיות ברורה: מה שהלקוח אישר – זה מה שהוא יקבל ולא מעבר לכך. רוצים לשלוח מעבר לכך? הודיעו מראש.

ההנחיה גם מבהירה מהם המקרים בהן רשאית הרשות, בהיותה רגולטור, להפעיל סמכויות המוקנות לה על פי חוק. כך למשל, ככל שנקבע כי בוצעה הפרה של חוק הגנת הפרטיות בהקשר של פניות שיווקיות במסגרת דיוור ישיר, עשויה רמו"ט להטיל על המפר קנס בסך 15-10 אלף שקל בהתאם להפרה.

שימוש לא חוקי במידע חושף את מוכרי המידע לא רק לפעולות אכיפה והטלת סנקציות אלא גם לתביעות מצד צרכנים שפרטיותם נפגעה.

בכל מקרה, על פי התקנות החדשות לכל אדם או גורם מסחרי ששוקל להתקשר עם גורם אחר לרכישת מידע אישי, לוודא שמקורות המידע הנרכש הינם חוקיים ושהוא פועל באופן חוקי. עליו גם להיזהר שהוא אינו שולח ספאם, אבל תחום הספאם הוא באחריות משרד התקשורת והרשות מתייחסת אך ורק לחוקיות מאגר המידע.