ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בכה: "איך אפשר להירדם בלילה אחרי כזה אסון"

האסון הבלתי נתפס במירון תשפ"א: ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, נשא אתמול (ראשון) דברים קודם לשיעורו הקבוע על האסון, והחל לפרוץ בבכי מר.

"אני רוצה לפני השיעור לומר לכם משהו מהרהורי לבי", פתח ראש הישיבה את דבריו, "הלילה הזה כמעט שלא ישנתי הייתי טרוד כל הזמן במחשבות שכעת יושבים ברח' הרב הירש 4 (משפחת בן שלום, שהבן - תלמיד ישיבת פוניבז' -נהרג באסון. ח"ב), אבא ואמא ובוכים, הם ישנו?, לא יכולתי לישון, בשעה ארבע בבוקר כבר קמתי והתיישבתי ליד השולחן, צריך לומר היום שיעור".

לסיוע למשפחות הנפגעים באסון מירון לחצו כאן

"בליל שבת הייתי בישיבה עברו כולם להגיד 'גוט שאבעס', איני יודע אם הרגשתם אבל היו לי פנים נפולות, לא יכולתי לשמוח מה אני אעשה, אני אדם קטן, אומרים שהסבא רבי ירוחם הי' לו בשבת מאור פנים, זה היה הכח שלו, אבל אני לא כמו רבי ירוחם".

"אני רוצה לומר לכם משהו", המשיך ראש הישיבה את המונולוג שאינו אופייני לו, "בבוקר כשהתחלתי להכין את השיעור נזכרתי פעם הי' בבני ברק אולם שנקרא אולם החדוה, זה הי' אולם של בריתות, לבעלים קראו נחמן גשייד אברך חסידי, פעם באתי לשם לברית והוא קידם אותי בפתח האולם עם שאלה - הנה הרמ"א בהל' מילה (יו"ד סי' רס"ה סעי' ז), אומר דנוהגין שלא לברך שהחיינו בשעת מילה, והטעם הוא משום דאיכא צערא דינוקא, והקשה דבגמ' בברכות נט: אי' מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב; הרי דאף שיש צער מחמת המיתה על החלק של הטובה שבדבר אומר שהחיינו, וכבר עמדו בזה הפוסקים".

"ואני חושב", הוסיף ראש הישיבה, "שאפשר לבאר את זה בב' דרכים בהלכה ובדרך מחשבה ודרוש, הדרך הראשונה - בהלכה, דהנה כשמת לו מת יש כאן שני דברים, על צער המיתה אומר דין האמת, ועל שזכה במעות אומר שהחיינו, אבל בברית השמחה היא במצוה שהיא עצמה צערא דינוקא, ולכן אין אומרים שהחיינו".

"הדרך השנייה בדרך אגדה דכשמת לו מת גם הצער וגם השמחה הם שלו, ובזה סגולת עם ישראל שבכחו לקבל על עצמו את הצער מצד אחד ואת השמחה מצד שני, ועל כל חלק אומר ברכה הראוי' לו, אבל בברית מילה, הצער הוא של הינוקא כשהצער של מישהו אחר אנחנו לא אומרים שהחיינו".

"אחר כך", הסביר ראש הישיבה לשומעי השיעור, "חשבתי עוד הרי כולנו אומרים בכל יום בתפילת ערבית אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, על כן ה' אלקינו בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתך וגו'. אנו מצווים תמיד לשמוח עם התורה זהו הכח שהקב"ה נותן לנו מכח התורה, את הכח שהי' לרבי ירוחם שבשבת יהי' מאור פנים, זה לא לכל אחד יש, רבי ירוחם הי' אדם גדול מאוד, אבל את הכח של שמחה בתורה זה הקב"ה נתן לכל אחד ואחד".

"וכעת שאנו מתחילים את השיעור, השיעור הוא דברי תורה המשמחים את הלב, כעת תפקידנו להניח בצד את הצער ולשמוח בדברי התורה, ואפשר אפשר לעשות את זה, כעת נתחיל ללמוד".