התלמיד שלמד עם הרב מבריסק - עד שחש חלישות

רבי ברוך בער לייבוביץ (באדיבות ארכיון ישראל שפירא)

פרק כ"א: הגאון רבי ברוך בֶּר ליבוביץ מגדולי גאוני ראשי הישיבות הליטאים, מחבר ספר 'ברכת שמואל' היה תלמיד מובהק למרנא הגר"ח מבריסק.

הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>

• הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות
• האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?
• המחלוקת על דמותו של המשכיל נפתלי הרץ וייזל
• שיטת רבי חיים מבריסק - אתגר אינטלקטואלי מול ההשכלה?

סיפר הגאון רבי אריה לייב הלוי גרוסנס שסיפר לו רבי ברוך בער, שבהיותו כבן חמש עשרה, לקחו אביו לישיבת וולוז'ין, וכבר בגיל זה ידע שלושה סדרים, נשים נזיקין ומועד - בעל פה, ואפילו כתב שלושה ספרי חידושים על שלושה סדרים אלה. אולם לאחר שהכיר את דרך הלימוד של מרנא הגר"ח מבריסק, "כילה אותם בעשן".

הגר"ח מבריסק מסר שיעור פעמיים בשבוע. על שיעורים אלה, עמל ברציפות מאחרי תפילת שחרית עד שעה אחת בצהריים, ללא הפסקה של ארוחת בוקר. אירע ותלמידו הצעיר רבי ברוך בער נכנס לדבר עמו בלימוד מיד לאחר התפילה. לאחר שדברו שעות ארוכות בדברי תורה מחמת שלא אכל ארוחת בוקר הרגיש רבי ברוך בער חלישות, והגר"ח דחפו בידו ואמר לו: "אתה כל כך חלש, לך לאכול משהו!".

סיפר הגראל"ה גרוסנס בשיחה עם הסופר רבי דב אליאך, שרבי ברוך בער כל כך רצה לעקור את שיטת הלימוד שרכש כנער עוד טרם הכיר את שיטת הלימוד של מרנא הגר"ח מבריסק, עד שהוא העניק לחמניה אחת מהשניים שאביו רכש לו כל יום לארוחת הבוקר, ונתן אותה לבחור מבוגר למדן מופלג, שבכל יום הציג לו קושיה חזקה על מנת שיתאמץ לענות עליה וליישבה על דרך הגר"ח מבריסק.

בנוגע לשיטת לימודו של הגר"ש שקוף, סיפר הגראל"ה גרוסנס שהגר"ש שקופ בעבר היה נמנה מבחירי ישיבת וולוז'ין, למרות שלא הלך בדרכו של הגר"ח מבריסק, היה לתלמיד חבר לגר"ח, שאף למד אתו בחברותא.

לדבריו של הגראל"ה גרוסנס, רבי ברוך בער ליבוביץ גרס ששיטת לימודו של רבי שמעון שקופ "איננה יסודית ונוקבת דיה, אולי שטחית משהו. אלא שמאוד כיבד אותו". "נראה לי", אמר הגראל"ה גרוסנס לרבי דב אליאך, "כי הגר"ח ראה, שבכל זאת יש מקום ונחיצות גם לשיטת ההבנה הקלה של ר' שמעון, לעומת השיטה המעמיקה שלו".

רבי ברוך בער ליבוביץ העריץ ביותר את הגר"ח מבריסק. בשיעורו בהיכל הישיבה כשיצטטו, הוא התבטא: "דער הייליגער רבי" – הרבי הקדוש, ומיד תפס את ראשו בידיו, מרוב אימה ופחד שאפפוהו. את המילה קדוש התבטא רבי ברוך בער גם על הרמב"ם, וכן על כל הראשונים שהזכיר. ה'אחרון' היחיד שזכה לתואר 'קדוש', היה הגר"ח מבריסק.

ישעיה הנביא התנבא: (נא, ד) "כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א", וחז"ל (ילקוט שמעוני ישעיה רמז תכט) דרשו: "עתיד הקב"ה להיות יושב... ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על-ידי משיח". כבר הרחבנו על תלמידיו של הגר"ח מבריסק שנקטו כפשוטו שהגר"ח ערך מתן תורה מחדש. ייחודי היה הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ שבשנת תרצ"ו כשהודפס לראשונה ספר "חידושי רבינו חיים הלוי", נערכה בהיכל הישיבה כמעין 'הכנסת ספר תורה', שכללה אפריון ותזמורת, ומביתו של ראש השיבה רקדו הבחורים עם הספר תחת החופה בתופים ובמחולות.

הגראל"ה גרונסס בשיחה עם הסופר רבי דב אליאך התבטא: "לדעתו הופעת הספר היתה בבחינת 'התגלות התורה', מאחר ור' חיים גילה את התורה כפי שאמורה להתגלות".

לקריאה נוספת: 'בסוד שיח', הרב דב אליאך, מכון מורשת הישיבות תשע"ח

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com