הקונדיטורית החרדית שמדברים עליה בבית הלבן

העוגה שהגיעה לבית הלבן

האמנית המוכשרת הזו לוקחת את כשרונות העיצוב, האפיה והציור שלה לשיאים חדשים שטרם נצפו בציבור החרדי. זה הרבה מעבר לפוטיפורים יפים ועוגות מרשימות, מדובר ביצירות מופת עוצרות נשימה העשויות בטוב טעם, ביכולות עיצוב פנומנליות בחכמה, ואפילו בהומור.

שרה, ציירת ומורה לאמנות, היא אמנית בנשמתה המשלבת ביצירותיה - כמו כל אמן - פרשנות, אמירה, אישיות ואינטליגנציה. כשהיא פנתה אל תחום האפיה, היא לא ראתה אותו כתחום שונה או נבדל. עם הרבה כשרון ומכחול ביד היא מחוללת את קסמיה כשמשטח העבודה שלה היא עוגה פשוטה, הבריסטול הוא בצק הסוכר, הצבעים - אכילים וחומר הפיסול הוא חומר אלסטי שהיא יוצרת בעצמה.

דפדוף בגלריית התמונות שבאתר שלה הותיר אותי חסרת מילים ומלאת ריר למול היצירות המרהיבות והמגרות. אם לא הייתי טועמת בעצמי (כנ"ל- האירוע) את הפרחים המעוצבים - הסמל המסחרי שלה - המדהימים בדיוקם, לא הייתי מאמינה שמדובר בפרח מלאכותי, אכיל וטעים.

"כשאני נכנסת לאולם שמחות מיד צד את עייני בר הקינוחים, העולם שלי", מספרת שרה בראיון לאתר מאמע. "אם בהיותי נערה צעירה עסקתי בקישוט עוגות ימי הולדת לאחי ולחברותי, אז כיום, לאחר שנים של צלילה אל תוך עולם האמנות, התחום צבר תאוצה וכיום הוא מתבסס על פרופורציה, איזון, קומפוזיציה נכונה וסקלת צבעים מתאימה.

כשלקוח מזמין עוגה, ניצב בפני האתגר לשלב בעוגה אחת את צבעי האירוע, אופי וסגנון המשתתפים והכל בצורה מקצועית ומושלמת.

בצק סוכר, החומר המשמש אותי רבות, הינו אכיל ומתוק וניתן לפסל ממנו אלמנטים תלת ממדיים. חומר זה נמכר בחנויות אפיה ומגיע בלבן ובצבעוני. כיום, השימושים היחידים שאני עושה בבצק הם ציפוי העוגה ויצירת אורנמנטים(לא הבנתי, אבל התביישתי לשאול).

את הפרחים הריאליסטיים שהם ההתמחות העיקרית שלי, איני יוצרת מבצק סוכר יותר, אלא מחומר מעט אלסטי שאני מכינה בעצמי (העובדה שכל המוצרים בהם אני משתמשת הם בהשגחת הבד"ץ העדה החרדית מגבילה אותי מעט, אך הרצון לשרת את שוק לקוחותיי בכשרות המהודרת ביותר עומד בראש). חומר זה גורם לעלי הכותרת הגדולים והדקים להתקשות במהירות ובכך נשמרת צורתם, ואני מצליחה להשיג את הגימור הטבעי והרצוי".

העוגה שהגיעה לבית הלבן

כשנתקלתי בתמונה של עוגה עליה נכתב בענק 'TRUMP PENCE' עם דגל אכיל של ארה"ב ודגל ירושלים (אכיל גם הוא) מצורפים אליה, התעוררה סקרנותי לגבי הנסיבות שקדמו להכנתה. לא טעיתי, הסיפור שמאחורי המחווה האכילה הזו התברר כמעניין למדי.

מייק הקאבי, רפובליקני שהתמודד לנשיאות בבחירות האחרונות ללא הצלחה, והביע תמיכה בהעברת השגרירות לירושלים, הגיע בשבוע שעבר לביקור בישראל. באירוע שנערך לכבודו רצו המארחים לכבד אותו בעוגה מרשימה כמחוות הזדהות והוקרה. שרה ופר היתה הכתובת.

"התבקשתי להכין עוגה שתביע את רעיון העברת השגרירות לירושלים באופן הטוב ביותר", היא מספרת. "בהתחלה חשבנו לעשות עוגה שתעוצב על פי התרשים של מבנה השגרירות החדש, אבל הבעיה היתה שהתרשים הציג מבנה מרובע וחסר יחודיות, כך נולד הרעיון הזה". כשהיא אומרת 'הרעיון הזה', היא מתכוונת לעוגה העגולה שצופתה בצבעי הדגל האמריקני והוקפה ב'חומת ירושלים', אליה הוצמדו דגלי ירושלים וארה"ב. התוצאה הסופית ומשובבת העינים מצביעה שוב, על כשרון פנומנלי לצד ראש מבריק ויצירתי.

כאמור, שמעה של העוגה ושל שרה הגיע למרחוק. התמונות של העוגה הגיעו לבית הלבן וגרפו תגובות נלהבות ומתפעלות מצד הסנטורים והבכירים. אפשר להבין אותם.

איך מגיעים הרעיונות?

"כל מרקם של בד, טקסטורה של אובייקט וצבע שאני רואה משמשים לי מקור השראה. אני יכולה לעצור ברחוב ליד פרח, לבחון את עליו העדינים ומאוחר יותר להפוך אותם לאכילים".

זה כשרון נרכש או מולד?

"כמו כל אמנות, ההתמחות היא שילוב של רצון והשקעה. תלמידות מפתיעות אותי כל פעם מחדש עם תוצרים מרהיבים הנובעים ממאה אחוז השקעה ופחות כשרון מולד. כלל היסוד שלי הוא, אם חוזרים על פעולה/ טכניקה לפחות עשר פעמים המיומנות נרכשת והתוצרים בהתאם".

שווה לנסות..

ליצירת קשר, ניתן לפנות למייל: saraveffer@gmail.com