נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם: במסגרת הסדרה "שומרים על הנר", אנו עוסקים ב'כיכר השבת' בתופעת 'הנשירה' שהתעצמה בימי מגיפת ה'קורונה'. לאחר שעסקנו בהתמודדות בשטח של הנוער - שמצבו הרוחני התערער ובשאלות של זיהוי מוקדם, טיפול מקצועי והכוונה למוסדות מתאימים, בפרק השלישי נעסוק ב"מניעת הנשירה".
שומרים על הנר • הפרקים הקודמים >>
בפרק זה, נעסוק, כאמור, בדרכים למניעת נשירה עוד טרם החל תהליך של התדרדרות, כמו כן נמשיך ונעסוק בהכוונה, מלכתחילה - למוסדות מתאימים, שכן, גם לכך יש השפעה משמעותית כדי למנוע בהמשך הדרך - נשירה.
בנוסף, נעסוק, ברגישות המתבקשת כמובן, בהתמודדות עם נערות במצבי סיכון וטרום סיכון, נושא שלא מדובר עליו מספיק, וכן נציג סקר חדש שנערך בקרב גולשי 'כיכר השבת' ובדק את המצב בתחום הסמינרים.
והיום, בתוכנית השלישית בהגשת קובי ברומר, מתארחים: הרב בניהו דביר, יושב-ראש תל''ם; הרב אודי עטיה, יושב-ראש 'מרכז כיוונים לחיים'; הרב יוסף אלבז, יועץ חינוכי בכיר בתיכונים חרדיים.
הראיון המלא
מה המקום של מוסדות החינוך במניעת התחלה של תהליך נשירה?
הרב אלבז: "המניעה היא הרפואה הכי טובה. בכל התחומים יש יותר חשיבות למניעה מאשר לטיפול. רואים זאת בתקופת הקורונה העולם משקיע מאמצים בעיקר במציאת חיסון ופחות במציאת תרופה. בשנים האחרונות יש השקעה אדירה ומבורכת בטיפול בנשירה, אך מניעת נשירה היא הרבה יותר אפקטיבית. כל חברה עסקית חשובה מחזיקה מחלקה שתפקידה לשמר לקוחות ולשמר את העובדים כך שיהיה להם טוב והם ירצו להישאר בחברה. במה זה שונה ממערכות החינוך?
"העבודה של היועץ החינוכי היא מול המחנך, אם תיתן למחנך כלים להתמודדות, אתה משפיע על כיתה שלמה ומונע נזקים עוד לפני שהם התרחשו. זה יותר יעיל מלעבוד מול כל ילד בנפרד".
הרב עטיה, בהקשר הזה אתה עוסק רבות בהכוונה למוסדות מתאימים כבר בגילאי הילדות...
הרב עטיה: "אכן, חשוב ביותר לשבץ למסגרת חינוכית מתאימה מראש, זה עיקר העיסוק שלנו בארגון, למצוא את המסגרת הטובה ביותר עבור הילד, לא שייך להתפשר על זה, אני רואה איך שיבוץ למוסד מתאים יכול למנוע מלהגיע למצב של נשירה חלילה, וכן להפך שיבוץ של ילד למוסד שלא מתאים לו, עלול לגרום למצבים כואבים מאוד. המעבר בין המוסדות מת"ת לישיבה קטנה ואח"כ לישיבה גדולה צריך להיות מתוכנן היטב".
מה המצב כרגע בהתמודדות מול נערות שהלכו לאיבוד בתקופת הקורונה?
הרב בניהו: "הפסוק כל כבודה בת מלך פנימה נכון גם למצבי מצוקה, הבת מטבעה מתביישת ומתייבשת, הכאב מחלחל פנימה ועלול לקלקל כל חלקה טובה אם לא נתייחס לאותות המצוקה שבאים לידי ביטוי בפרטים הקטנים כמו לבוש, שפה שונה, ושבירת גבולות.
"בנוסף, קשה יותר לאתר את ההתדרדרות כי בניגוד לנערים בסיכון, שמייצרים סביבם רעש, וונדליזם וכדומה, אצל הנערות זה פחות בא לידי ביטוי חיצוני.
"גם המשפחות מתביישות יותר ולא משתפות. תופעה יותר חמורה היא שבניגוד לנערים שחוצים גבולות כמעט תמיד אם הם יהיו מעוניינים לחזור תפתח עבורם הדלת, לנערה שחצתה גבולות ו"המיטה בושה" כביכול על המשפחה יהיה הרבה יותר קשה להכיל אותה חזרה".
אתמול דיברנו על מחסום הבושה שמונע פניה לעזרה, מה ההשפעה של משפחות מרקע לא חרדי, בעלי תשובה, על הסיכון לנשירה, ואיך אפשר לבצע מניעה טובה יותר.
הרב אלבז: "הדבר ברור שאצל דור שני של בעלי תשובה יש נשירה גבוהה יותר. ההורים שחזרו בתשובה היו עם 'אורות ללא כלים', הבנים שלהם עם 'כלים ללא אורות'.
"מה גם שבעל תשובה חווה קורונה מאז שהוא חוזר בתשובה, אין לו משפחה, תחושת בדידות, התמודדות לבד עם משברי החיים, הקהילה אינה מקבלת אותו, הוא ללא זהות ומסורת, העומס והלחץ שהם חווים הם ברמה גבוהה יותר מהחברה החרדית הרגילה.
"בעלי תשובה באמצע החיים בגילאי ה-40 לערך מתחילים לפעמים לחשב מסלול מחדש בעקבות מה שהם עברו, תחושת חוסר הסיפוק מחלחלת לילדים שלהם שנמצאים כרגע בגילאי ההתבגרות וממילא מתרחשת נשירה מבית. חשוב לשים לב לפלח זה במיוחד ולתת לו מענה ייחודי למאפיינים שלהם. בסופו של דבר השבר הזה חוזר בחזרה הן לתוך החברה החרדית והן לתוך החברה הכללית".
מסקר שערכנו לאחרונה ב'כיכר השבת' עולה כי כ-60% מהמגזר החרדי סבור שבעקבות המשבר המצב הרוחני בסמינרים בעייתי מאוד, גם משיחות שלנו עם מנהלים מוסדות עולים נתונים דומים, מה ניתן לעשות בנידון?
הרב בניהו: "לצערי אני לא מופתע מהנתונים אני רואה את זה בשטח, הקורונה הביאה את האתגרים שהיו בשוליים אל לב המיינסטרים, מהמשפחות הכי טובות מגיעים אלינו, נערות שמסתובבות עד 2 בלילה בגלל החוסר במסגרת. אל המרכז שאנחנו מפעילים בעיר מגיעות אפילו ילדות בנות 12 במצבי מצוקה.
"בסופו של דבר הנערות הללו מתמודדות עם פגיעות, עם בושה, ועם בדידות. חסרה להם תחושת הביחד, אנחנו מנסים להעניק להם גם את המודעות לסכנות האפשריות, וגם לתת להם את ההרגשה שיש עם מי לדבר, שהן לא אשמות במצב שלהן, אנחנו מנסים יותר להכיל, ופחות לשפוט אותן".
להצבעה בסקר 'כיכר השבת' - לחצו כאן
איך מתמודדות הישיבות עם משבר הקורונה?
הרב עטיה: "לצערי יש תופעה לא נעימה שישיבות מסוימות ניצלו את המשבר על מנת להיפטר מתלמידים מאתגרים, כמי שעוסק כבר 20 שנה בתחום ההכוונה למוסדות, זה חמור מאוד ופוגע פגיעה משמעותית.
"היו יוזמות פרטיות יפות לתמיכה במצבים חינוכיים מורכבים, אבל לא מספיק, הילדים זקוקים לתמיכה עוד לפני הנפילה, הילד לא צריך להפסיק להניח תפילין על מנת שנתחיל להעריך אותו בכל פעם שהוא מתאמץ ומניח".
מה המסר שתרצו להעביר להורים ומחנכים?
הרב בניהו: "אנחנו חייבים לייצר עוגן לנערה בפרט האבא שיעניק לה תחושת בטחון וקרקע יציבה ושלא תחוש עגונה ומנותקת ממקור חיותה, אחרת היא עלולה לחפש יציבות מדומה במקומות זרים.
"אנחנו צריכים לגרום לנערה לעבור מבריחה לבחירה, פחות להעיר, ויותר להאיר בפרט בתקופת הקורונה הרגישה שזקוקים יותר לקרני אור מול סגר ובדידות שנכפו עליהן ועל כולנו".
הרב עטיה: "מחובתם של הורים ומחנכים להתכונן ולעצב את הילד הרבה לפני ימי הבחרות על מנת למנוע נפילה רוחנית. הילדים הם כמו ספרי תורה".
הרב אלבז: "מערכות החינוך שלנו צריכות למנות יועצים חינוכיים בתוך המערכת שיעסקו בין השאר במניעת הנשירה ע"י איפיון המוסד, מיפוי נקודות התורפה, קבוצות הסיכון, פיתוח חוסן אצל תלמידים, נתינת תחושת ערך ומסוגלות לא רק בתחומי הלמידה בהם המוסדות דווקא מצטיינים.
"איש המניעה ידע לזהות את הקשיים, להדריך את הצוות, לעבוד לשתף וללוות את הקהילה והמשפחה ובכך גם ייצור תחושת חיבור עם המוסד החינוכי דבר שגורם ללכידות והשתייכות לקבוצה ומונע נשירה. בכל פרמטר השקעה במניעה עדיפה על טיפול הן בעלויות והן ביעילות".
- לפניה לכתב: Elid@kikar.co.il
הצגת כל התגובות