מלבד העובדה שלכינוי "מעוכב שידוך" יש קונוטציה מציקה של צב איטי, של משהו שמתבושש להגיע - אבל לא בקטע טוב, ובכלל, הוא מעליב נורא, עצם הבחירה בו מראה על חסר גדול באמונה. כאילו בבחור או בבחורה האשם שהם טרם נישאו.
אז מצאנו לו אלטרנטיבה: "לֵיְיט בְּלוּמֶרְז" (late bloomers = פורחים מאוחר). לא, לא המצאנו את זה. הלייט בלומרז הפכו למושג ידוע גם בחברה הכללית, כי בעיות בשידוכים לא שמורות רק למגזר שלנו, ברוך השם.
בראיון למאקו, מציינת הפסיכולוגית ד"ר עדית גוטמן מאוניברסיטת תל-אביב כי אחת הסיבות ל"פריחה מאוחרת" היא חרדה חברתית, וככל שגדלים, ההרגלים שלנו מתבססים, אנו מתקשים לשנותם, ובטח שלא להתפשר עליהם עבור אדם אחר.
בחברה בה נישואין נחשבים לנדבך מרכזי בחיים, עלול הלייט בלומר שגם כך הזמן הוא חומר גמיש מאוד עבורו, לסבול מאוד, והלחץ הגובר עם השנים, לא מקל עליו כלל.
"להפרה כזו של הציפיות החברתיות יש כנראה השלכות שליליות מסוימות" אומרת גוטמן, "מחקרים מצאו למשל פגיעה בדימוי החברתי של גברים שאינם נכנסים לזוגיות בוגרת, ואפילו ירידה בתוחלת החיים הממוצעת של גברים רווקים (ממצאים אלה לא התקבלו ביחס לנשים). מחקרים אחרים מצאו שבממוצע, לזוגיות יציבה יש יתרונות משמעותיים מבחינת הרווחה הנפשית ותחושת האחריות, התורמת משמעות לחיים".
כך או כך, חשוב לזכור שזה רק עניין זמני, וגם אם היא מאוחרת, הפריחה עוד תבוא.
הצגת כל התגובות