ה'אקונומיסט' על החרדים: "אוכלים, מתפללים ולא עובדים"

שבועון הכלכלי הבריטי הנחשב 'אקונומיסט' ערך כתבה על תעסוקת החרדים בארץ. "החרדים אוכלים, מתפללים ולא עובדים" נכתב בכותרת. "ישראל לא יכולה לשלם להם לא לעבוד" (עולם)

יוסי נכטיגל | כיכר השבת |
אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

האקונומיסט מציג - היסטוריית התעסוקה החרדית: השבועון הכלכלי הבריטי הנחשב "אקונומיסט" ניסה להביא לקוראיו את תקציר היסטוריית עבודת הגברים החרדים בישראל, אך בסופו של דבר הכניס הכתב בעיקר את תקציר חוקי הגיוס בישראל עם כותרת שלא תערב לקורא החרדי.

בכתבה תחת הכותרת "אוכלים, מתפללים ולא עובדים" סקר הכתב את סדרי הלימוד של החרדים בישיבות, כשהוא מתאר את הלימודים בישיבת חברון, שם לומדים על פי האקונומיסט 3,000 תלמידים במתכונת של 18 שעות בפלפול ישיבתי ב"אולמי התלמוד" ואף את מסורת לימוד התורה במהלך ליל חג השבועות. הכתב מספר גם על התמיכה הזעומה לה זוכים האברכים מהממשלה בישראל.

בהמשך נכתב כי עבור חרדים רבים לימוד התורה בארץ ישראל מסביב לשעון מהווה הגשמת חלום והגשמת נבואה. אך עבור הכלכלנים הישראלים העובדה כי חרדים רבים אינם מעוניינים לצאת לעבודה "מהווה בעיה". בחשבון נלקחים שיעורי הגידול הטבעי של המגזר החרדי שעומדים על שיעור כפול מזה המקביל בחברה החילונית. לדברי הכתב: "ישראל לא יכולה לשלם להם לא לעבוד".

הכתב תולה את העובדה כי מרבית הגברים החרדים אינם יוצאים לעבוד לטענתו, בעקבות חוקי הגיוס "שבמקור נועדו על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לספק פטור ל-400 גברים חרדים, כשבשנת 1977 בממשלתו של בגין נקבעו קצבאות גבוהות עבור הישיבות ועבור תלמידיהם".

כעת, נכתב באקונומיסט, בעקבות דחיקתו של יאיר לפיד ומפלגתו החילונית מהממשלה ובעקבות כניסת 2 המפלגות החרדיות לממשלה הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו להעלות את התקצוב באופן משמעותי.

שר הכלכלה ויו"ר ש"ס אריה דרעי צוטט בכתבה כמי שקורא לשילוב חרדים בתחום המשפט וראיית החשבון, כשלטענתו כשמעסיק רואה בקורות חיים כי המועמד למד בישיבות, או רואה את הכיפה השחורה לראשו של המועמד, ישנה אפליה ברורה והמעסיק מעדיף על פני החרדי את החילוני.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר