מהי עצמאות נשית? אתם תחליטו

"רגע לפני שיום העצמאות הופך לעוד תא "זיכרון" בכספת זיכרונות ההיסטוריה . זרמתי עם רוח הפטריוטיות שנשבה במלוא עצמתה ביום העצמאות בכלל ובמבואות "מאמע" בפרט. בפרויקט מעצים לכבוד יום העצמאות שעסק בעצמאותה של האישה". מירי גפן, באופן עצמאי לחלוטין מסכמת לנו את הנקודות הבולטות

מירי גפן | כיכר השבת |
שקיעת החמה,

אחרוני ניפנופים,

עייפים אך מרוצים..

כמו כל חגיגת יום הולדת שמסתיימת בסופו של יום, גם חגיגת יום הולדת ה- 67 של מדינת ישראל הסתיימה לה.

הזיקוקים נגמרו, גחלי המנגלים כובו זה מכבר,

הסטייקים נאכלו,

הדגלים התעופפו,

המטס חג בשמי המדינה כבשנים עברו,

אף יום חופש מעבודה שהעניקה המדינה כאות הזדהות עם יום הולדתה הסתיים.

ליל שישי, רגע לפני שאני מכבה את אחרון הסירים של תבשילי השבת, ועולה על יצועי.

ורגע לפני שיום העצמאות הופך לעוד תא "זכרון" בכספת זכרונות ההיסטוריה .

זרמתי עם רוח הפטריוטיות שנשבה במלוא עוצמתה ביום העצמאות בכלל ובמבואות "מאמע" בפרט.

בפרוייקט מעצים לכבוד יום העצמאות.

יום הולדת זמן לחשבון נפש ותובנות חיים. אז נכון שלא היה זה יום הולדתי, אך היה זה יום הולדתה של המדינה שלי ושל כולנו.

למסיבה הזו קראו "עצמאות".

הבאתי לפניכן אוסף מזכרות מקוצר ומעצים ממתנות העצמאות ש"מאמע" העניקה.

מוזמנות כמוני לצרור זאת כצידה בצרור תובנות חיים.

עצמאות, מלשון העצמה.

רחל פסטג, בחרה לראות את הצדדים היפים ומייעצת לשים מיקאפ שיסתיר את הפגמים. היא לא רואה את בגדיה שבלו, את נעליה המרופטות, היא רואה את האחדות והשלום, את איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.

רחל! כמה הנך צודקת.

הרי שחושבים טוב כבר טוב. כדאי לראות זאת מכתחילה מבלי לבזבז שכבת מיקאפ שהורסת את העור.

עילעלתי בדבריה של אושרת רמתי.

התחברתי לחשיבתה, "בכל דבר שקורה לנו בחיים, יש משהו טוב". מחיר עצמאותה גרם לה להיות חסרת כל.

אך חישל אותה לראות את הדברים אחרת, כי "גם אחרי שנופלים, קמים חזקים יותר וממשיכים להתקדם".

גם זו לטובה, גם זו (אושרת) טובה, הרהרתי לעצמי.

מירי שבתאי, כמו ידעה את היעד שהצבתי לעצמי זה מכבר, ודאגה להעלות זאת על הכתב כתזכורת:
"עצמאות נשית, זה להביא לידי ביטוי את עצמי, את הכשרונות שלי, ההצלחות שלי, המחשבות שלי והרגשות שלי. .."

ניחוח העוגה שבתנור רמז לי כי זה לא העת להתעסק בהתעצמות קלורית כבדת משקל. פשוט מגיע לך!

ואין כמו כוס תה כקונטרה לשריקת הרוח המנשבת בחוץ.

לאחר שטעמתי מעוגת שכבות פריכה שהוצאתי זה עתה מהתנור החם, המשכתי לקרא בשקיקה את שכתבו נשות "מאמע".

יונית מויאל, יועצת זוגית. טענה:

"עצמאות היא חרות, חרות המחשבה והעשיה מתוך הכרה והצבת גבולות מאד ברורים.

סמני לך מטרה, איפה ואיך את רוצה לראות את עצמך בעוד עשר שנים, שאלי את עצמך האם את ממצה את הכישורים המדהימים שבורא עולם נתן לך, לדרך שתהיה נכונה ביותר עבורך. לדרך בה תנציח את אשיותך היחודית לך מהמקום השלם, המוכן והבשל שלך".

לגמתי מתה פירות היער שהכנתי לעצמי, והרהרתי בדברים. יש מן האמת בדבריה.

אולי כדאי להרשם לסדנא זוגית מעצימה? חשבתי לרגע.

אלא שאז הגיעה טובי שפיגל-הירשלר והביעה דעתה בעד עצמאות ולא בפיצול אישיות.

לחגוג עצמאות בלי תירוצי מעשיות, לא כמו בעידן הנוכחי של פשקווילים וכתות אלא כמו כשהכל היה פה מאוחד, פשוט ושמח.

תרצה אסתרזון, לא אוהבת לטאטא דברים מתחת לשטיח.

"אישה עצמאית" היא אומרת "היא אישה שיש לה יכולת לחייך מול קשיים ולפתור אותם". "זו היכולת לעמוד ברשות עצמך ולקחת אחריות על עצמך ועל החלטותייך".

מי שחשב שצדק זה רק כוכב, טעה. בצדקת הדברים שהחכימוני וצררתי היום בתרמיל הדרכים. הצדק בהחלט מצוי בחשיבת הכותבות.

רחל אליצור טענה, ש"עצמאות מתחילה מעוצמת הסביבה ונתפסת כבחירה, אך בעצם היא התוצאה של הבחירה עצמה.
"להיות בסביבה המתאימה עבורך, זה ליצור עצמאות מתוך בחירה קיימת".

נעשתי מבולבלת מהדיעות השונות על עצמאות נשית והעצמתה. אולי אפילו עייפתי.

אולם סקרנותי דחתה על הסף את הפיהוק שאיים להכריעני. המשכתי בקריאת פרוייקט מרתק הזה.

עו"ס מרים פסח, התמקדה בלביאה התל אביבית.

בראש ובראשונה "בטח בה לב בעלה".

"נאמנות לבית מעצימה את האישה".

כשהבית של ילדיה ובעלה בראש הרשימה של האישה, אז יש מקום, ואפילו חשוב ומועיל מאד גם לתחומי עיסוק אחרים בחייה".

כשנשאלה קארין אביבי מה עצמאות מסמלת עבורה?!

ענתה: "עמידה ברשות עצמי, חוסר תלות באחרים".

כי עצמאות מתאפשרת כשאנחנו תופסות את עצמינו כמסוגלות לדאוג לעצמנו, ללא קשר למה שאחרים רוצים, תוך הרמוניה עם צרכי האחר.

הפהוקים החלו להזכיר לי שכמעט תם זמני להיום, אך לקחתי עצמאות על החלטתי להמשיך לקרא בפרויקט המרתק של העצמאות.

והנה ורדה רם החכימה בחשיבתה ורעננה את עיפותי. היא טענה כי הבינה נמצאת במגרש הנשים. "חכמת נשים בנתה ביתה". עצמאות הבעל זו עצמאותה. האישה היא המניע העיקרי בדרך לעצמאות וקיום ביתה.

יעל קליגר, מחמיאה לעזרת הנשים וטענה שעוצמות האישה, הן אלו המביאות לעצמאותה.
זה תהליך ומציאות שרק האישה אחראית לה, ולא אף אחד אחר.

ואחרונה חביבה ברשימת המעצימות של "מאמע" היא שושי הלר שהעצימה מחוכמתה וטענה ש"הכי עצמאי בעיניה זה שכל אישה תוכל לדעת איך להעצים את עצמה ואת נשיותה. היא בעד "עצמאותה".

גם זמן עצמאותי הגיע לידי ביטוי.

סוגרת מחשב, הולכת לישון!

היה מרתק..

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית