התולעת הקטנה שחשפה את הרמב"ם

כשהרמב"ם רצה ללמוד רפואה מפיו של מומחה, הוא נאלץ להסתיר זהותו ולעשות עצמו כאילם. מתי התגלתה האמת, והקשר לט"ו בשבט: רמב"ם הניח את היסודות האיתנים לרפואה המשלימה – כשהוא מפרט את כל סוגי ההנהגות והמאכלים המומלצים בחכמת הרפואה החדשנית. של ויטמינים, מינרלים, מזונות

מעשה נפלא הוא סיפורו של הרמב"ם.

הרמב"ם אשר כבר היה ידוע כרב ופוסק, רצה ללמוד גם את חכמת הרפואה. והנה שימעו של הרופא הדגול התפרסם בכל האיזור, במרוקו ובארצות הסביבה. גם הרמב"ם רצה ללמוד מאותו רופא פרקים בחכמת הרפואה. אלא שאותו דוקטור, שונא יהודים היה. ואינו מסכים בשום אופן ללמד יהודים אומנות זו המכבדת את בעליה.

מה עשה הרמב"ם? עשה עצמו כאילם, ובא אל אותו דוקטור. ובתנועות ידים הציע עצמו להיות שוליה ועוזר לפרופסור הנודע. אותו רופא, הסיק מתנועותיו של הרמב"ם כי האילם הזה, אשר עומד מולו יודע כבר כמה דברים בעולם הרפואה והרוקחות, ורכש לו ידע מוקדם אשר יוכל להיות לו לתועלת.

הדוקטור אישר את הצעתו ולקח את האיש ה´אילם´ ככח עזר בצוותו. וכך התלווה הרמב"ם וראה את שיטות הרפואה השונות. אף נוכח היה בניתוחים כבירים שביצע הרופא. והיה לו לעזר בעת פעולותיו.

התולעת הקטנה שגילתה את הסוד

ובפעם אחת בעת ניתוח מעיים מסובך, גילה הרופא תולעת מסוכנת במעיו של החולה. אבל לא יכול היה לסלקה בשום אופן. התולעת היתה קשה, לחתכה לא ניתן, לנתקה בכח לא הצליח ולהרחיב את פצע הניתוח? הרי זו סכנה נוראה. מה לעשות??

ראה הרמב"ם את המצב ומיד אמר: הביאו לי עלה ירוק!

הביאו את העלה. נטל הרמב"ם את העלה, קירב אותו אל התולעת. ראתה התולעת את העלה, מיהרה לזחול אליו ויצאה מיד מגופו של החולה.

נדהם הרופא מן העיצה הגאונית. בקלות הציל עוזרו, חולה ממות בטוח. איך ידעת שעלה יכול להיות תרופה? ענה הרמב"ם שלמד זאת מדברי הנביא יחזקאל (מז יב): שאמר "והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה" – העלה הוא סוג של תרופה.

אחרי שהתגבר הדוקטור על תדהמתו מההברקה הנפלאה של עוזרו ה´אילם´. רק עכשיו תפס את הפלא הנוסף: העוזר שלו, האילם המפורסם, הצליח לדבר.

´הלא דיברת?´, שאל כשהוא תובע לדעת ´איך זה יתכן?´.

העלה כתרופה

השיבו הרמב"ם: ´אכן, איני אילם כלל. אלא שמאוד חפצתי לדעת רפואה. ושמעתי כי אינך מוכן ללמד יהודים. החלטתי שלא אפתח פי בדיבור וכך לא תדע שורשי´.

התפייס הרופא ברוב בושתו אשר נתגלתה שנאתו העצומה והעיוורת לכלל האומה הנבחרת, ועל אתר התיר לו ללמוד מטכנולוגיות הרפואה שידע.

אכן, מעשה זה חושף את סגולת הרפואות והסממנים אשר בורא עולם נתנם בשפע: "ועלהו לתרופה". הרמב"ם הניח את היסודות האיתנים לרפואה המשלימה – כשהוא מפרט את כל סוגי ההנהגות והמאכלים המומלצים בחכמת הרפואה החדשנית. של ויטמינים, מינרלים, מזונות, צמחים מרפאים וכל הרפואה המונעת!. הרמב"ם מפרט איך בורא עולם, הכניס בכל צמח שאנו רואים סביבנו תכונות נפלאות לבריאות, רפואה, תזונה טובה ומה לא?!

בטו בשבט, שהוא ראש השנה לאילן, אנחנו שמים לב לעולם שסביבנו. לגן עדן שהאלקים נטע סביבנו. פרי עץ הגן של גן עדן – עדין נמצא כאן. רק צריכים לזכור שלא לקלקל ולהשחית את מהותו.

אני והאילן

ט"ו בשבט מסמל את הצומח. והאדם דומה לאילן. כדאי לנו לנצל את הזמן הנפלא הזה של איכות אקולוגית: לחשוב איך אני עושה את העולם יפה יותר, טוב יותר, מאיר יותר, ובריא בהרבה. לחשוב – במונחים של אילן: על האוירה הטובה סביבנו. לתת מעצמנו מה שיותר - פרות מתוקים, ולגדל ילדים חיוביים, לעשות צל ולחפות על מגרעות של אחרים. להעמיק שורשים, לצמוח כלפי מעלה להוסיף חמצן של איכות ונעימות ועזרה לזולת. וכל מה שיש בעץ ועושה אותו מלא ניחוח – כדאי שנאמץ לעצמנו.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

12
איזה כייף לנו שאנו נמנים על העם היהודי.. :)
חלי
11
הוא נראה בלי פאות
פנחס
מי שצייר את התמונה כנראה למד במשנה תורה. עיין רמב"ם פרק י"ב מהל' ע"ז "ומותר ללקוט הפיאות במספריים, לא נאסר אלא השחתה של תער."(בשו"ע החמיר כדעת הרא"ש לאסור גם במספריים כעין תער דהיינו לחתוך במספריים סמוך לבשר ממש.) ועיין עוד שו"ת הרמב"ם (מהד' בלוי סימן רמ"ד) "ולא נצטוינו לגדל הצדעים כמו שמדמה ההמון
דניאל
10
זאת אינה תמונה של הרמבם לפי דעת רבים ולמה לנו לפרסם תמונה של הרמבם כאילו עם זקן צרפתי?? חס וחלילה לנו לחשוב אפילו על כך..
בן שמעון
9
סיפור זה מופרך הוא, חבל שישנם אנשים שמוציאים לעז על דברי התורה ועל מסורת ישראל, בזה שהם מספרים מעשיות מופרכות כגון אלא שגורמים לאנשים לפקפק בכל מסורת ישראל, כל מי שקרא קצת יודע שבתקופתם לא נתחו את האברים הפנימיים כלל, אלא בגופות על מנת ללמוד את גוף האדם!!!!!!!!!!!!
מרדכי
באנשים חיים.
מיצי
אכן מסופר בגמרא על ניתוחים להסר שומן, וכן במקור הנ"ל בסוף הסיפור..
אריאל
יש לא מעט ראיות לניתוחים עוד מתקופת מצרים העתיקה (מומיות עם סימני ניתוח) וכלי ניתוח מרומא העתיקה. עיין גם בבא מציעא פ"ג ע"ב.
שמעלץ
8
הכל אצלכם צריך חיפוש אחר השורשים של הכתב או איזה ייחוס יש לו...... תפסיקו נמאסתם!
חרדית אמיתית
7
בספרות העתיקה סיפור זה מסופר על ניתוח מסובך שנעשה במוחו של חולה (כל התפאורה מסביב לא חשוב והוא בא לספורת מושכת ומלהיבה)
בנצי
6
הסיפור היה לפני שהתפרסם הרמבם אבל חזק וברוך על הפירסום .יש גירסא שאומרת שהחרק הורחק על ידי עלה מתחת לרגליו ,כמו בגמ" שאומרת איך לעשות ניתוח
איציק
5
צריך לזכור שמה שעשה הרמב"ם, שביטל תורה כדי ללמוד רפואה, אסור בימינו.ואוי לו למי שיעשה זאת, כי אז יאבד העולם הזה והבא.
דן סגל
4
סיפור יפה מאד . אהבתי:)
דוד
3
אתה בטוח שהוא לא לימד אותו מדעי המחשב? רמת ההבנה הכללית של הכותבים כאן היא פלא בפני עצמו...
דיויד
שפירושה ידע או אומנות ולוגי(ה) פירושה תורה או למידה. אז אומנות הרפואה או ידיעת הרפואה תתכן בהחלט. לך למד לפני שאתה מבלבל את המוח
מיצי
לא תלמד אותי מה זה טכנו ומה זה לוגיה. הצירוף של שניהם מתאר תהליך שלא היה יכול להיות קיים אז, לך תלמד ותשמור את הקללות שלך לאחרים... בינתיים השינוי נעשה...
דיויד
תהליך של לימוד טכניקות באופן שיטתי היה קיים בערך מאז למד האדם ליצור כלים לראשונה. גם סכינים מאבן צור הם טכנולוגיה. פרימיטיבית אמנם, אבל טכנולוגיה. יתכן והשימוש במונח הנ"ל בסיפור על הרמב"ם הוא לא שימוש מדוייק לחלוטין (האם תרופה טבעית היא טכנולוגיה? שאלה מעניינת), וגם המונח "טכנולוגיה" כנראה בא לעול
שמעלץ
2
הועתק מגליון "צעירי חב"ד" ------ בפתח ביתו של הרופא הערבי עמד צעיר לבוש בגדי עניים. בתנועות ידיים ביקש להיפגש עם הרופא. תחילה חשבו בני הבית כי הוא מבקש רפואה למחלה כלשהי, אך כשהתייצב לפני הרופא סימן לו בתנועות ידיו כי הוא אילם וכי הוא מציע את עצמו להיות עוזרו. הרופא נזקק באותו זמן לעוזר, וקיבל את
בנצי
1
מאיפה הסיפור הזה? נשמע כמו המצאה, מסדרת פגישתו המופלאה של הרמב"ם עם הראב"ע והפיכתו למקובל בסוף ימיו. יש לזה מקור?
היסטוריון

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: