על הצדיקים – כ’ תמוז

הגאון רבי חיים נאה זצ"ל | מי קובע, הפסוקים או המקובלים? תלוי את מי שואלים

לרגל יום פטירתו של הרב הנודע רבי חיים נאה זצ"ל שתאריך פטירתו חל בכ’ תמוז – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו הגדולה של רב ‘נודע בשיעורים’ שלאור פסיקתו הלכו רוב בתי ישראל | על מסירתו לדבר ה’ זו הלכה בארץ ובכל העולם | “אורך ימים בימינה" (יהדות ואקטואליה)

אתרוגים מהודרים (צילום: שלומי כהן)

ביום י"ג באייר ה'תר"ן נולד בחברון רבי אברהם חיים נאה. לאביו רבי מנחם מנדל, שהיה מראשי קהילת חב"ד בחברון.

כבר בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת "מגן אבות" בחברון, שהוקמה על ידי רבי חיים חזקיהו מדיני והייתה בראשות אביו. עודו בן 12 בלבד, נבחן על פה על מסכתות יבמות, חולין ונדה עם פירושי התוספות.

בשנת ה'תרע"א, בהיותו בן 21, יצא למסע לאיסוף כספים לעניי ארץ ישראל, והגיע לבוכרה. שם התקרב ליהודי בוכרה, בעיקר בעיר סמרקנד, ולימד שם תורה. במהלך שהותו שם, חיבר סיכום מפורט בשפה הבוכרית של הלכות תפילין בשם "חנוך לנער" עבור הנערים הבאים לכלל מצוות, ולצורך הדפסתו אף נסע לוורשה.

הוא למד את השפה הבוכרית תוך חודשים ספורים על ידי עיון בחומש מתורגם לבוכרית. בבוכרה כונה "אברהם חיים מנדלוב נאה" ולבש את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה.

לאחר שנתיים של פעילות שב לארץ ישראל, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש לאלכסנדריה שבמצרים, משום שהיה אזרח רוסי. במצרים הקים את "ישיבת ארץ ישראל", בה למדו כ-200 בחורים ואברכים, וחיבר חיבור בשם "שנות חיים" העוסק בהלכות שימושיות, שגם תורגם לערבית לצורך יהודי מצרים.

הוא היה מראשי כולל חב"ד וממקימי ישיבת "תורת אמת" של חסידות חב"ד. הוא נחשב לתלמיד קרוב של שלושת האדמו"רים האחרונים של חב"ד. הרב נאה היה גם פעיל בהנהגת היהדות החרדית בארץ ישראל. וממנו עצה וממנו תשועה.

רבי חיים נאה - שיעורים ומידות

הדבר שהקנה לו את פרסומו הגדול הוא שיטתו ההלכתית בעניין מידות ושיעורי תורה. הרב נאה בירר שיטה מצמצמת בעניינים אלו, והוכיח אותה עם ראיות מדברי הראשונים והאחרונים. עיקר מחלוקתו בעניין זה הייתה עם הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ, ה'חזון אי"ש', שהחמיר והגדיל את השיעורים.

למרות המחלוקת, החזון אי"ש כיבד את הרב נאה עד מאוד והייתה ביניהם הערכה הדדית, וכשביקר הרב נאה אצל החזון אי"ש, ליווה אותו החזון אי"ש בסיום ביקורו מביתו עד לרחוב, מחווה שלא הייתה מצויה אצלו.

בקרב הציבור נהוג בעיקר כשיטת הרב נאה, שהסכימו לדבריו גדולי דורו והדורות שאחריו. הוא פרסם את שיטתו בכמה ספרים נודעים בשערים

בעניין פיסקה יש לציין לדבר נאה שכתבת בספרו "פסקי הסידור", מביא הרב נאה מעשה נפלא המעיד על גישה עמוקה לפסיקת הלכה. מסופר שפעם שאלו את הגאון הקדוש בעל ה'תניא' זי"ע, כיצד יש לפסוק – האם כמו המקובלים או כמו הפוסקים. בעל ה'תניא' השיב: "מסתמא יש לנהוג כדברי המקובלים". כששאלו אותו, "והלא בשולחן ערוך הרב כתבתם שיש לנהוג כדברי הפוסקים?", השיב בעל ה'תניא' בתשובה מבריקה: "כך כותבים הפוסקים, אבל המקובלים אומרים שיש לנהוג על פי המקובלים...".

ביום כ' בתמוז ה'תשי"ד, נפטר הרב אברהם חיים נאה זצ"ל בירושלים, בגיל 64. והובא למנוחות בהר המנוחות.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: