מאהל 'היוזמה החרדית' הוקם בת"א "רוצים הסדר מוסכם"

בשעות הערב הקימו פעילי 'היוזמה החרדית' מאהל במרכז תל אביב. בו יציגו בימים הקרובים את הצעתם לפתרון סוגית השיויון בנטל. לאחר הקמת המאהל פגשו פעילי היוזמה את אנשי "מאהל הפראיירים" הנמצאים בסמוך שעודדו אותם: "הם אמרו שאנו מדברים דברים של טעם" כתב 'כיכר השבת' נכח בהשקת המאהל ומגיש סיקור ותיעוד מיוחד. (חדשות, חרדים)

מענדל גרוזמן | כיכר השבת |
הפעילים לצד המאהל בתל אביב (צילום: כיכר השבת)

נסיונות של הרגע האחרון: פעילים חרדים ערכו היום מסיבת עיתונאים במרכז תל אביב ובה הציגו הצעה משלהם לצאת מהסבך סביב סוגיית גיוס בני הישיבות.

תחת השם "היזמה החרדית" עמדו המארגנים ושטחו בפני נציגים מכלי התקשורת השונים בישראל את הרעיון שגיבשו.

"אנחנו אנשים פרטיים שעומדים מהצד ורואים כיצד הפוליטיקה נקלעה למשבר ממנו היא לא מצליחה לצאת", הם מסבירים את המניע שלהם לפעולה בעניין. "הפוליטיקה מטבעה מדברת בכותרת, אבל אנחנו קבוצה של חרדים שמכירים את השטח, את הרגישויות השונות, ורוצים להגיע להסדר מוסכם על הכל".

את מי אתם מייצגים בדיוק?

"אנחנו לא מייצגים אף אחד. אנחנו אנשים מעורבים ואכפתיים שמציעים הצעה. אין לנו מושג איך זה יתגלגל מכאן הלאה. "היזמה החרדית" באה לומר שאמירות קיצוניות לא מסייעות בכלום. משום צד. ישבנו והתבוננו בלב לבה של המחלוקת. ראינו באילו נקודות לא ניתן להגיע להסכמה ובאילו כן ניתן".

מנהיגי היוזמה בראיון לכלי התקשורת (צילום: כיכר השבת)

"על סמך ההתבוננות הזו ישבנו וגיבשנו את ההצעה. הפעולה שעשינו היום היא הצעד הראשון: להראות לציבור שישנה יזמה מצידנו להגיע לפתרון. כיון שאנחנו אנשים פרטיים, לנו לבד אין את הכוח והסמכות לקדם את הדברים. אנחנו בהחלט רוצים שמכאן ייקחו את זה הלאה האנשים שמוסמכים לכך".

האם התייעצתם עם רבנים? קיימת סמכות הלכתית שתומכת בכם?

"ודאי. התייעצנו עם שורה של רבנים חשובים מורי הוראה. הם אמרו שמבחינה הלכתית היוזמה הזו נכונה מאוד ומבורכת. עכשיו יצאנו לדרך והתחלנו לגלגל את היוזמה. ההצעה שלנו מפורטת מאוד. אדרבה, אנחנו מעוניינים שרבנים ישבו על המדוכה, יווכחו שההצעה אכן מתאימה ויתייצבו מאחוריה".

לומדי התורה - מחוץ לדיון

יוזמי ההצעה שבים ומבהירים כי לומדי התורה הם מחוץ לכל דיון. כבר בקטע הפותח את ההצעה נאמר: "המתווה דלהלן עוקף את אי ההסכמה בין הצדדים בנוגע ללומדי התורה ומתמקד בצעירים החרדים שאינם לומדים - עליהם ישנה הסכמה שחובתם להתגייס לצבא ולצאת לשוק העבודה".

מציגים את היוזמה לכלי התקשורת השונים (צילום: כיכר השבת)

בהמשך הם מביאים נתונים המתארים את המצב הקיים, לפי דעתם: "צעירים נשואים הרשומים בכוללים ("אברכים") מתחלקים כדלהלן: חלקם לומדים תורה ברצינות, חלקם נוכחים אך מנצלים את זמנם ללימוד ולעיסוקים שונים מן הצד וחלקם רק רשומים בכולל ואינם מופיעים בו כלל". כאמור, הצעתם אינה מתייחסת למי שהם מגדירים "לומדים תורה ברצינות".

הבהרה נוספת מדגישה כי הצעתם מתייחסת בעיקר לאברכי הכוללים. בכל הנוגע לבחורי ישיבות שאינם נשואים ההצעה מתייחסת אך ורק לגבי "בחור רווק שאינו שוהה בישיבה מעבר לתקופה מסוימת".

השפעה על ראשי כוללים: "השאירו רק עילויים"

ההצעה עצמה פועלת בשני מישורים: המישור הכללי - עידוד הכוללים לטפח בתחומם את לומדי התורה הרציניים ולנפות החוצה את שאינם מתאימים.

הם מציעים לראשי הכוללים להגביר את זמן לימוד התורה, לקצר בחופשות ולהקפיד הקפדה יתרה על סדרי הלימוד. עוד הם מציעים לחייב את הכוללים לנהל סדר ותוכניות לימודים ומבחנים כפי שיקבעו על ידי ראשי הכוללים; הקמת מערך פיקוח אפקטיבי שיפקח על נוכחות התלמידים באופן מלא; ואמצעים שונים נוספים.

הם מציעים גם להקים כוללים במתכונת של חצי יום, אשר יתאימו לצעירים המשלבים תורה ועבודה.

"כל הדברים הללו נועדו לפעול רק בנקודה המוסכמת על שני הצדדים", הם אומרים. "אין חולק על כך שמי שאינו לומד תורה ברצינות כל היום כולו, או שלומד רק בחלק מהיום, יכול בהחלט לצאת לשירות ולעבודה, או לפחות לשלב בין הדברים".

צילום: כיכר השבת

פתרון כולל: צבא ועבודה

בנוסף הם מציעים להרחיב את מודל "שח"ר" הקיים ולשלב שירות צבאי ויציאה לעבודה בהמשך אליו. "שני הדברים באים ביחד ותלויים זה בזה", הם מסבירים. "לכן אנחנו מציעים פרוייקט כוללני ומקיף שיהווה פתרון לשני הבעיות יחד".

"כל תלמיד נשוי יוכל להצטרף למסלול הנמשך בין שלוש שנים לחמש שנים המורכב משירות, השתלמות מקצועית ועבודה בתחום העיסוק הנלמד; יקבל הכשרה והשתלמות מקצועית בתחום הדרוש לחברה ולכלכלה ובכך ירכוש מקצוע; יקבל מלגת קיום לתקופת ההכשרה המקצועית". בתום התקופה, הם שוטחים את חזונם, הצעיר ישתלב בשירות בצה"ל, ברשות ממשלתית או במפעל אזרחי בתחום בו השתלם.

לאחר מסיבת העיתונאים בתל אביב, ניגשו המארגנים אל "מאהל הפראיירים" הסמוך, ולדבריהם קיבלו תגובות חמות. "הם אמרו שאנו מדברים דברים של טעם", הם מספרים. "נוכחנו לדעת שכשאר באים ומציבים בצורה ברורה את הדברים עליהם לא נתפשר, מחד, ומאידך מה כן ניתן לשנות ולשפר, אנשים מתחילים להאזין ולהבין".

כחתימה להצעתם הם מציבים סעיף נוסף, אותו הם בחרו לקרוא בשם "הבסיס ההלכתי". בתוכו מובאות הלכות מהיד החזקה להרמב"ם, הלכות תלמוד תורה: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה..לפי שאסור להנות בדברי תורה, בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם...וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר