בסקר שנערך לאחרונה בהשתתפות 766 משיבים חרדים, הוצגו כמה אפשרויות בנוגע למדיניות הממשלה בסוגיית החטופים. נראה שככל שחולפים הימים, העמדה החרדית הופכת לפחות החלטית.
העמדה החרדית מורכבת
בממצאי סקר זהה שנערך כשבועיים בלבד אחרי שמחת תורה. ניתן לראות כי בתחילת המלחמה, במענה לשאלה "כיצד לדעתך צריכה הממשלה לנהוג במענה לסוגיית החטופים?" היה רוב מובהק של 59% לעמדה "אין פודים שבוי יותר מכפי דמיו - אין לנהל מו"מ על החטופים אלא להמשיך במתקפה על רצועת עזה", כשלושה חודשים מאוחר יותר, בסקר הנוכחי, צונחת התמיכה בעמדה זו ל38% בלבד.
לעומת זאת 14% (בהשוואה ל27% בסקר הקודם) סבורים, כי "זאת מצוות פדיון שבויים ויש לקיים משא ומתן גם במחיר מיתון המתקפה על חמאס" אליהם מצטרפים 13% נוספים הסבורים גם אז וגם כיום כי "יש לקיים משא ומתן גם במחיר שחרור מחבלים" כדי לקיים את מצוות פדיון שבויים. בסקר הנוכחי השיבו 35% - כי הם אינם יודעים כיצד על הממשלה לנהוג בסוגיה מורכבת זו.
היעדר היכרות אישית עם החטופים
במענה לשאלה האם יש לך היכרות עם מישהו מהחטופים, רק 4% השיבו שיש להם היכרות אישית. 74% השיבו כי אין להם כל היכרות עם מישהו או מישהי מבין החטופים הנמצאים בעזה. למרות זאת, 85% השיבו שנחשפו לעדויות של החטופים ששבו משבי החמאס. מה שעשוי ללמד שהציבור החרדי מגלה עניין בגורלם של החטופים. 91% סבורים כי החטופים עוברים התעללות ועינויים ע"י החמאס. יחד עם זאת 88% חושבים כי החטופים מקבלים מזון ותרופות.
הציבור החרדי שותף לתחושת הערבות ההדדית
בנוסף, הסקר מספק את נקודת המבט החרדית ביחס לחטופים, הבאה לידי ביטוי בתפילות, קריאת תהילים והוספת מעשים טובים לזכות החטופים.
על פי נתוני הסקר ניתן לראות כי הציבור החרדי שותף לתחושת הערבות ההדדית עם החטופים ובני משפחותיהם, בין אם באמצעות קריאת פרקי תהילים (84% ציינו שכך הם עושים), חיזוק ברוחניות (71%), השתתפות בעצרות תפילה והתעוררות לזכותם של החטופים הנמצאים בעזה (52%). 40% השיבו כי בבית הכנסת בו הם מתפללים התקיימה עצרת תפילה למען שחרור החטופים.
רוב המשיבים (54%) מעידים כי גם כעבור כמה חודשים מאירועי שמחת תורה, בבית הכנסת בו הם מתפללים מוסיפים בשבת תפילה לשלומם והשבתם של החטופים. אחוז גבוה יותר (60%) השיבו כי בבית הכנסת שלהם מוסיפים תפילה להשבת החטופים אף בימות החול.
מטה המשפחות אינו נגיש לחרדים
נתוני הסקר מלמדים לכאורה על הזדהות חרדית רחבה עם סבלם של החטופים ומשפחותיהם, למרות זאת עולות טענות בנוגע להיעדר נוכחות חרדית בולטת בפעילויות מטה המשפחות, למעט השתתפות נקודתית.
יתכן וההסבר לכך נמצא בממצאים הבאים מתוך הסקר. רוב המשיבים, (59%) סבורים שהפעילים לשחרור החטופים מונעים מאג'נדה פוליטית.
59% אף חושבים שמטה החטופים מזוהה עם אג'נדה שמאלנית. 73% מהמשיבים על הסקר סבורים שמטרתו הסמויה של מטה החטופים היא הורדת נתניהו מכהונתו.
יצוין, כי הנתונים נאספו טרם התפטרותו של רונן צור מניהול מטה משפחות החטופים.
בנוסף, מי שמסתובב בערים שאינן חרדיות, לא יכול להתעלם מההשקעה של מטה המשפחות בקרב על התודעה הציבורית בכדי שהנושא לא ירד לרגע אחד מסדר היום. שלטי חוצות, קמפיינים ציבוריים, סרטים צהובים על כל עץ רענן, תמונות החטופים בכל פינה וכיסאות ריקים במסעדות ואירועים ציבוריים.
יתכן ואם חלק מהמשאבים היה מופנה אל הציבור החרדי ומדבר בשפתו, הערבות ההדדית החרדית יכולה היתה להתחבר אל המטרה המשותפת לכולנו, שישובו כל החטופים והחטופות לביתם במהרה, בריאים ושלמים.