הריקודים בהלווית ר' ליאור צפריר ז"ל: "מתוך שברון הלב"

לפעמים, גם כלי התקשורת טועים. די בפרסום סרטון בודד שחורך את הרשת, כדי לפגוע ברגשות אלמנה ויתומים, האבלים על פטירת אבי המשפחה.

במונולוג מרגש, אלמנתו, הגב' ליאת תחי', בשיחה עם כותב השורות, מעידה שבעלה המנוח ר' ליאור ז"ל לא כתב צוואה. "ר' ליאור נהג ברכב ישן ללא מזגן, ישן על הרצפה, נהג לאכול לחם עם שמן זית, ולא דרש שום כבוד לעצמו", היא מספרת, "הוא לא השאיר שום צוואה ולא דיבר על יום מותו מאומה".

ההלוויה התחילה בזעקות שבר, היו אף מהמלווים ששכבו על הרצפה בהלם. היתומים והיתומות בכו בכי קורע לב על האבא שהלך לעולמו. בעזרת הנשים ועזרת הגברים לא פסק הבכי. מתוך זעקות שבר ובסוף ההספד של בנו נריה הי"ו, הוא ביקש שיזעקו זעקה לה', וכך זעקו זעקות לה', ומתוך השיברון החלו לתקוע בעשרים שופרות שהיו שם, וכך זה החל להתגלגל למחיאת כפים, שירה, קפיצות וריקודים.

אלמנתו ליאת מסבירה שבכך התגשם מאמר חז"ל שלעתיד לבוא יברכו על הרעה כשם שמברכים על הטובה.

"ר' ליאור", ממשיכה אלמנתו ליאת, "ביקש כל חייו על גאולת, אהבת, אחדות ישראל, קרבת ה' והצדיקים, ובפרט קרבה לתורתו של רבי נחמן בן פיגא".

"אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ... וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ... כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח וְרַב-חֶסֶד לְכָל-קֹרְאֶיךָ"

• • •

סרטוני הריקודים עפו בכל רשתות החברתיות, אולם סרטוני ההספדים לא קבלו הד ציבורי רחב, ולא פורסמו בתקשורת.

המשפחה האבלה מצידה מצרה שנעשה להם עוול. לדבריהם, הציבור החרדי הכללי, מסתכל על זרם ה'נ-נח' לא באופן ראוי.

ר' ליאור צפריר שי ז"ל היה יהודי עם לב חם לכל דבר שבקדושה. בפטירתו לאחר מחלה קשה, השאיר עשרה ילדים. תשעה מהם לא זכה להכניסם בברית הנישואים, והקטנה בהם, בת חודש בלבד.

בצעירותו, שירת ר' ליאור כלוחם ביחידת דובדבן, שם פעל במסגרת מבצעים שאסורים לפרסום. ר' ליאור הוכר כהלום קרב, והוא מתאר זאת בסרט מרגש שהופק בשנים האחרונות.

תהליך חזרתו בתשובה היה כשהתחיל לעבוד במעגלי מתופפים עם אייל דוידוב, ואז חזר בתשובה לריבונו של עולם. ר' ליאור התגורר תקופה ברחוב שטיבל בתל אביב, באוהל מיוחד שבנו על הגג.

בשלב מסוים רצה להקים את התנועה של רבי נחמן לכנסת, אולם כיון שהפכו את זה, לטענתו, לליצנות, הוא ירד מזה.

ההורים הי"ד של ר' ליאור נרצחו בפיגוע במטוס שהופל כשהיה בן 3.5, ומאז גדל אצל דודתו.

לעשרה ילדים זכה ר' ליאור יחד עם רעייתו המסורה הי"ו. הוא אמר שהוא רוצה לנקום בנאצים ימ"ש שרצחו את עם ישראל ושלחו אותו ברכבות, לכן הוא רוצה רכבת של ילדים.

ר' ליאור היה כל כולו אהבת ה' והפצת קדושה, הוא עסק במשך עשרים וחמש שנים בקירוב ללבות על ידי מעגלי תיפוף במסגרות שונות ביניהם קירוב נוער חרדי, נוער חילוני, אוכלוסיות מוחלשות, בתי סוהר, בתי חולים וילדים בעלי צרכים מיוחדים בכל הארץ. בנוסף החזיק ר' ליאור ז"ל מרכז קירוב ברחוב שטיבל בשם "השטיבל", וגם בזמן מחלתו הקשה - כולל שבוע לפני שנכנס לתרדמת.

בשנה האחרונה חלה ר' ליאור, ואיגדו סביבו קבוצה גדולה של חברים מכל הזרמים שנלחמו על חייו על ידי קבלות והתחזקות רבות ברוחניות, שמירת שבת מוקדם, תפילות, הפרשות חלה, אמירת שיר השירים, תיקון הכללי, תהילים והתבודדויות.

במשך שנה תמימה המאמצים הרוחניים האריכו את חייו של ר' ליאור בנסים גלויים.

הספדים מרגשים בבכי ודמעות נשאו על ידי בניו, בנו בכורו נריה בן ציון, ובנו השני ניצן שמחה.

יתן ה' וימליץ בעדינו מתחת כסא הכבוד.