על רקע המצב הכספי הרעוע בו נמצאים מוסדות החסד, ואשר אינם זוכים ככלל לתמיכה כספית הולמת מצד המדינה, קיים גם האספקט הביורקרטי. רבות מהחברות אינן יודעות איך לעבוד מול רשם העמותות, מה זה רשם ההקדשות, רשות התאגידים ורשות המסים. שאלות כמו מתי עמותה פועלת כמוסד ללא כוונת רווח ומתי היא הופכת לעסק לכל דבר ועניין הן תעלומה עבורן.
כינוס מיוחד שיתקיים בשבוע הבא יעסוק בדיוק בנושא הזה.
עורך-דין אלי נכט, יו"ר "התאחדות הצעירים בישראל" ומומחה לענייני רגולציה הנוטל חלק בכנס טוען כי "הביורקרטיה היא מכשול עצום אצלנו במדינה, אבל החברות הגדולות במשק יכולות לשכור עבור עצמם לוביסטים, מנהלי רגולציה או אחראי קשרי ממשל למיניהם, אשר בכסף רב יודעים לפתור ולפשט עבורם את הסוגיות שעל הפרק.
"אבל מה בדבר כל אותם אלפי עמותות חלשות יותר, שאינן יכולות להרשות לשכור לעצמן יועץ כזה? התשובה היא ברורה: התעסקות עבורם תהיה רבה וממושכת והם יזכו לפחות תקציבים! את המצב הזה אנחנו מנסים לשפר".
רו"ח גרמן פייקין אשר יגיע לחלוק מנסיונו בתחום מברך על היוזמה של הסמינר. פייקין עוסק במשך שנים בליווי חשבונאי של עמותות, ואף היה במשך 8 שנים יועץ חשבונאי של רשם העמותות ואחראי על תוכניות ההבראה.
הוא מספר כי במהלך העבודה היומיומית שלו הוא נתקל במוסדות גדולים כקטנים אשר אינם מבינים מה נדרש מהם. אילו ניירות הם צריכים להגיש, מה המבנה הנכון של הארגון, מה מותר לו ומה אסור לעשות.
"לפתוח עמותה או מלכ״ר זה הדבר הכי פשוט וכולם חושבים שהם יכולים להסתדר בעצמם. אני נתקל תדיר באנשים משכילים עם כוונות הכי טובות, שפועלים בניגוד לחוק ונכנסים לקשיים מבלי להבין זאת. חשוב להיות מוכנים לכל תרחיש מראש, ולא כאשר כבר מאוחר מדי. חשוב ונכון לקיים כזו אינטרקציה בין המגזר הציבורי למגזר השלישי", הוא מוסיף.