ללחשש במרפסת, לצאת לטיול ביער, לפתוח ברז מים, לכתוב פתקים, אלו הן רק חלק מהפעולות בהן נוקטים בישראל, כדי להקשות ואף למנוע זליגה של מידע מסווג.
בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שארה"ב צותתה לראשי הממשלה אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, ובין השאר יירטה תכתובות דואר אלקטרוני של ראש הממשלה עם שר הביטחון, כחלק ממעקב אחר מדינות רבות בעולם.
אולם נראה כי בישראל לא הופתעו מהגילוי המרעיש.
בראיון ל-ynet, אומר סגן ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ"ן, אלוף משנה במיל' רונן כהן, כי למעשה, נקודת המוצא של ישראל היא שעוקבים אחריה. "זאת ההנחה הבסיסית" מבהיר כהן, "כך גם מתודרכים כל הקצינים בצבא ובכירי מערכת הביטחון. מה גם שראינו את מה שקרה בחודשים האחרונים עם גרמניה ואחרים, לכן מן הסתם אין פה הפתעה".
אל"מ כהן מבטל את הטענה כאילו מדובר בבגידה מצד בת הברית הקרובה ביותר של ישראל ומזכיר כי ארה"ב מעורבת באופן עמוק בענייני הביטחון של ישראל וסביר להניח שתוך כדי כך, היא אוספת מידע. עם זאת אומר כהן כי לישראל אין אפשרות לחסום הרמטית מידע מפני מערכות הטכנולוגיה האמריקניות. "מערכת הביטחון היא רחבה, העיסוק הוא מגוון, קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי להתגונן" מסביר כהן.
את עובדת קיומו של המעקב, חשף אדוארד סנואודן, עובד לשעבר של הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב. בעקבות החשיפה, יצאו הבוקר חלק מן השרים במחאה נגד התנהלות ארה"ב שלדעתם, היא אינה לגיטימית. עם זאת, בכירים בצמרת הביטחון של ישראל, אשר נטלו חלק בדיונים מסווגים, לא הופתעו כלל. "הנחת העבודה" הייתה כי האמריקנים מאזינים. ההבדל נעוץ בעובדת היות המעקב ידוע לכל, או הנחה בסבירות גבוהה שהוא קיים.
דוגמאות לכך לא חסרות, בעיקר כשמדובר במשא ומתן העוסק בקווים אדומים ונושאי ליבה. עו"ד מוטי קריסטל, חבר בצוות המו"מ הישראלי בקמפ דייוויד בשנת 2000, מודה כי "אם רצינו להגיד משהו, היינו יוצאים לטיול ביער. ההנחה הייתה שאת כל המידע מיירטים האמריקנים".
עו"ד גלעד שר, שניהל מספר מו"מים בארה"ב, קהיר ועמאן, אומר כי כדי לשמור על בלעדיות של חומרים, "הם לא עוברים בשום אמצעי תקשורת. יש כמה אמצעים מוצפנים מסווגים שמאפשרים זאת, אבל לפעמים אין תחליף לשיחה שקטה במרפסת". שר מוסיף כי אין כל הבדל היכן מתקיים הדיון; טריטוריה פחות ידידותית או לב בסיסי חיל האוויר והים האמריקנים.
שר מגלה הבנה עם צעדם של האמריקנים ואומר: "מו"מ הוא מאבק מוחות וניסיון לשנות מציאות, להגן על אינטרסים. ברור לגמרי שכולם רוצים לדעת מה קורה באירוע הרגיש והנפיץ הזה, בין שיריביך ובין שידידיך. לכן כל מה שאתה רוצה שייעלם מן העין אתה דואג להעלים, תדרוכים נעשים בחוץ. מתהלכים בדרך, מלחששים במרפסת. יש כאלה שאפילו שמו מוסיקה כדי להפריע".
עו"ד קריסטל מתאר ערימות של פתקים, כתובים בכתב יד, עמוסים באסטרטגיות ומהלכים חשובים. "כשרצינו לדבר בינינו על אסטרטגיה, דברים שנגעו ללבם של המהלכים, עשינו את זה בחוץ. הסתובבנו ברחבי הבסיס הצבאי. בנוסף היו לנו הרבה מאוד ניירות בכתב יד, פשוט כתבנו פתקים. כל בוקר הייתה עולה מעטפה לאהוד ברק והחומרים היו עוברים בכתב יד".
המארחים, מצידם, לא אפשרו לישראלים להתנהל בחופשיות ולצאת למרחב הפתוח בכל עת שרצו. "במתקנים האמריקניים מאוד קשה לך לדבר חופשי, אתה יודע שאי-אפשר לדבר במלון ולא בחדר הדיונים. לפעמים, כמו בסרטים, אתה נכנס לשירותים ופותח שלושה ברזים ומתלחשש. עשינו את זה לא פעם במפגשים הללו" נזכר קריסטל.
ויש גם יתרון: הצד שמאזינים לו, יכול לנצל את המצב לטובתו, לשם העברת מסרים מוטעים לעוקבים אחריו. לדברי קריסטל, "אתה משוחח עם קולגה במשלחת: 'על הנקודה הזו אנחנו נתעקש ולא נוותר'. הצד השני משיב בקול רם 'נכון, זו נקודה חשובה' והמטרה היא שהדברים יירשמו בפרוטוקול. אתה משתמש בעובדה שהאמריקנים מאזינים כדי לחזק את טקטיקת המו"מ. אפשר להתבאס מהעובדה שהכול מואזן, אפשר גם לנצל את זה".