לראשונה: תודלק משואה במצעד החיים לזכר השואה בטוניס

חיים טייב, דור שלישי ליהודי טוניסיה תחת הכיבוש הנאצי, ישיא השנה לראשונה בהיסטוריה של מצעד החיים משואה לזכרם.

טייב, ישיא את המשואה במצעד החיים לצד אשתו, איריס טייב דור שלישי לניצולת אושוויץ, לזכר יהודי טוניס ולזכרן של סבתא מרים היימן ואחותה אוה ששרדו את השואה במחנה ההשמדה אושוויץ. טייב חרט על דגלו את זיכרון השואה וכחלק מתיקון עולם הוא פועל לחיזוק ופיתוח מדינות באפריקה באמצעות בניית תשתיות חיים בתחום החינוך, בריאות, מים, אנרגיה וטכנולוגיה.

טייב שנמצא בפולין, אמר בהתרגשות: ״אני גאה ונרגש להוביל את מצעד החיים, לראשונה, לזכרה של יהדות טוניס המפוארת, שנכבשה על ידי הנאצים וסבלה רדיפות אנטישמיות, עבודות כפייה ורעב. אצעד כשבליבי סבי, חיים טייב, שעל שמו אני נקרא, שנלקח לעבודות פרך וחזר כשהוא עור ועצמות, מוכה וחבול. חשוב שנזכור את סיפור השואה של קהילות צפון אפריקה. אידיאולוגיה המבוססת על שנאת האחר אינה יודעת גבולות, תפקידנו אתמול, היום ומחר להוביל ולהנציח ערכים בינלאומיים המבטאים סולידריות וכבוד הדדי בין בני האדם באשר הם כדי להבטיח שלעולם לא נראה עוד שואה אנושית לא באירופה, לא בצפון אפריקה ולא באף חלקה בעולם״.

מצעד החיים מציין השנה 35 שנים להיווסדו ונחשב לאחד מהאירועים המרכזיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לראשונה מזה שלוש שנים המצעד יתקיים במתכונת מלאה והוא יעמוד בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם" וציון 80 שנה למרד גטו ורשה. את המצעד יובילו השנה 42 שורדי שואה מישראל ומהעולם ואליהם יצטרפו שר החינוך יואב קיש, יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי, שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס והשגריר לשעבר דיוויד פרידמן.

השואה הטוניסאית

לאחר כניסת הנאצים לטוניס בנובמבר 1942, כ-5,000 גברים גויסו בכפייה להקמת מחנות וביצורים. בין המשפחות שנשלחו גם משפחתו של אביו של חיים טייב – סבא חיים וציון אחיה של סבתו נשלחה לעבודות כפייה.

בחודשים הבאים חיה המשפחה בפחד ודאגה, החיילים הגרמנים הרבו לפקוד את בתי היהודים בחיפוש אחר גברים כשירים לעבודה, ומדי יום נשמעו סירנות עולות ויורדות, ירי פגזים ופיצוצים.

סבו של חיים טייב, שהוא קרוי על שמו, סיפר שנשלחו לשדה נטוש, לא רחוק, שם ביקשו הגרמנים להקים מחנה השמדה. הוא סיפר על תנאי המחייה התת-אנושיים, על המזון המועט שלא ראוי למאכל אדם, על הרעב והמחלות שפרצו בקרב האנשים בשל היעדר תנאי היגיינה בסיסיים, ובעיקר על הפחד העצום מפני ההפצצות. רק שנים לאחר מכן, כשצפו בני המשפחה בסרטי הזוועה שצילמו הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ, התגלתה בפניהם האמת המחרידה על אודות ייעודו של המחנה, ותוכניתם הבלתי נתפסת באכזריותה ובהיקפה של הנאצים עבור יהודי טוניסיה, אלג'יר, מרוקו ומצריים.