אילן בומבך, עורך הדין המייצג עצמאית את שר המשפטים יריב לוין בעתירות שהוגשו נגד צמצום עילת הסבירות, מבקש לדחות את מועד הדיון - כך פורסם בחדשות 12. ברקע, מועד פרישתה המתקרב של נשיאת העליון אסתר חיות.
בומבך יסביר בבקשה כי "השלכות תוצאות ההליך דכאן הן הרות גורל, ומרחיקות לכת. אכן, קשה להלום עתירות פחות מתאימות מהעתירות דכאן למסירת תשובה בסד זמנים בלתי הולם. רוחב היריעה, כמו גם עומק הסוגיות, מחייבים שהות מספקת לניסוח כתב התשובה".
עוד יוסיף בומבך בבקשה: "מבחינה ראשונית של היקף הטענות ורוחב היריעה, ברור כי פרק הזמן שנותר עד לדיון (ולהגשת תצהיר התשובה) אינו מאפשר היערכות מספקת של הח"מ לטובת הכנת כתב תשובה וייצוג עמדת ממשלת ישראל כנדרש וכראוי".
מתי טוכפלד ציטט היום בטור שלו בישראל היום את בומבך האומר כי "לבג"ץ אין מקור סמכות לפסול את החוק, וגם הכללים שקבע שבהם ניתן להתערב בחקיקת חוק יסוד, לא עומדים במקרה זה".
"מדובר בנושא שהוא מאוד שנוי במחלוקת גם בתוך בית המשפט עצמו. לא מעט שופטים סבורים שלשופטים אסור להתערב בהחלטות ממשלה בשל עילת הסבירות, ולא מעט מהם סבורים שאי אפשר להתערב בחקיקה של הכנסת, כרשות מחוקקת וכרשות מכוננת".
לדברי בומבך, "אין בחוק שום דבר שמזעזע את יסודות השיטה שלנו. להפך. גם שופטי בית משפט עליון רבים סברו שלבג"ץ אין סמכות לדון בעניינים של סבירות, וזאת משום שאין יתרון לשופטים על פני נבחרי ציבור בכל הקשור לעילה זו. לכן גם מצערת העובדה שהיועמ"שית סירבה לייצג את המדינה, הרי היא יועצת משפטית לממשלה, לא לבג"ץ. התפקיד שלה לייעץ לממשלה, וגם לייצג את הממשלה. זה לא מקרה שמצדיק את ההתנהלות החריגה של אי־ייצוג המדינה".
בהתייחסו לשאלת ניגוד העניינים של השופטים שידונו בחוק הנוגע בסמכותם, טוען בומבך כי "לא ייתכן שרשות אחת תהיה חזקה יותר מחברותיה, ולמעשה תטיל וטו ותקבע את תוכן חוק היסוד. אפילו אהרן ברק, שנחשב להוגה הקו האקטיביסטי של בג"ץ, לא דמיין בחלומותיו הפרועים שאפשר יהיה לפסול חוק יסוד, ועוד חוק תמים ויסודי שרבים משופטי העליון תומכים בעיקרון שלו. מדובר בחוק ראשון מסוגו, שקובע מה גבולות סמכותו של בג"ץ להתערב בעילה אחת. האם ייתכן שגוף כלשהו יכתיב למחוקק במה הוא יכול לדון? האם אדם יכול להרים את עצמו בשרוכי נעליו? זה מזכיר את הברון מינכהאוזן, שחילץ את עצמו מהבוץ על ידי משיכת ציצית ראשו".
"במדינה דמוקרטית שבה יש הפרדת רשויות אי אפשר להוציא את הרשות המחוקקת למיקור חוץ, רק בגלל שמישהו לא אוהב את עבודתה. וגם לא למועצת חכמים של 15 איש, למרות שחלקם כנראה חושבים שהם באמת כאלה".