בראיון לאבי בלום לפני מספר חודשים, חשף יו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי פרקים עלומים בתולדות "התרגיל המסריח".
בראיון, הכחיש דרעי מכל וכל מעורבות בתרגיל המסריח. "כשחוזרים על שקר כל הזמן ואתה לא מכחיש, מאמינים לזה, אז אולי הטעות היא שלי שאף פעם לא הכחשתי. אני הייתי התומך הכי גדול בשימור ממשלת האחדות. הרי מובראק, בכבודו ובעצמו, הזמין אותנו למצרים והתברר שמי שדאג ליזום את ההזמנה, הוא יוסי ביילין שרצה שמובראק ישפיע עלינו להפיל את יצחק שמיר".
לא יאומן כי יסופר. ישבתם עם מובראק והוא התחיל לשכנע אתכם, בתדרוך של ביילין, להפיל את שמיר ולתמוך בפרס?
"לא ממש בשפה הזאת, אבל כן, זה מה שהוא עשה. הוא התחיל לקטר כמה שמיר נגד השלום ואיך אי אפשר לעבוד איתו, ואז הסברתי לו שרק ממשלת אחדות יכולה לעשות שלום. לשגריר ישראל במצרים קראו אז שמעון שמיר והרב עובדיה אמר למובראק: אתה רואה? זה הכי טוב: שמעון ושמיר. כל התרגיל המסריח היה ביוזמת אגודה, מאחורי הגב שלנו ישבו פלדמן ופרוש עם פרס, חתמו על הסכם להפלת הממשלה, פרס בשביל זה נתן להם הכל, הסכים לשמור את כל תרי"ג מצוות".
על מנת לקבל פרס, כמובן. בקיצור, לדבריך, אתה, אריה דרעי הגדול, ידידו הטוב של חיים רמון, שמעת על זה בכלל בחדשות?
"חיים רמון? הרי כשחיים רמון ויוסי ביילין ניסו לגשש אצלי אמרתי: בשום אופן לא נפיל את שמיר. אנחנו בעד ממשלת אחדות לאומית. הדבר היחידי שהצליחו להוציא, שאם הממשלה תיפול לא נתנגד להקמת ממשלת פרס וגם זה על רקע מדיני. הרי בייקר בא עם דרישות. דרישות? ממש בדיחה: שבמשא-ומתן עם הפלסטינים, יישב כמשקיף בלבד, תושב מזרח ירושלים.
"שמיר לא היה מוכן בשום פנים ואופן לקבל את הפשרה, ועל זה נהיה משבר עם מפלגת העבודה. שמיר פיטר את פרס ואז כל שרי העבודה התפטרו, ובתוך הארבעים ושמונה שעות, לפני שההתפטרות נכנסה לתוקף, העבודה הגישה הצעת אי-אמון כדי להפיל את הממשלה והופעלו לחצים אדירים כדי שנצטרף לאי-אמון. לא הסכמנו".
אבל תמכתם בדרככם. נמנעתם בהצבעה ובכך הבאתם להפלת הממשלה.
"הרב עובדיה כתב מכתב בכתב ידו לרב שך והסביר שאסור להתגרות באומות ואי אפשר להשיב בשלילה לאמריקאים. הוא שלח את הרב דוד יוסף לרב שך, דוד הקריא לו, והרב שך אמר: 'אבא צודק, אתם צריכים לשמוע לאבא'. על סמך זה הרב עובדיה הוביל פשרה שאם שמיר יגיד 'כן לבייקר' כולם יישארו בממשלה. רבין, שביקר בחשאיות אצל הרב שך, תמך בזה. לא אשכח איך פרס בכה לי בדמעות במגרש החניה של משרד האוצר. הוא אמר: למה אתה הורס לי את ראשות הממשלה? אני יכול להרכיב ממשלה תוך יום. אתה יכול להיות שר האוצר. אבל לא הייתה לו ברירה והוא חתם. היינו בטוחים ששמיר יחתום.
אבל שמיר התעקש.
"ישבנו אז במשרד הפנים, עם ר' שמואל דויטש, רביץ וגפני. הם חיזקו אותי ללכת עד הסוף והעלו את הרב שך על קו הטלפון. הרב שך אמר לי מפורשות: 'אתה צריך לשמוע לרב עובדיה'. שעתיים לפני הצבעת האי-אמון. הרב עובדיה ישב עם שמיר והתחנן שיתמוך בפשרה, אבל שמיר סירב ואז הרב עובדיה אמר: אין ברירה אלא להימנע. נמנענו בהצבעה חוץ מהרב פרץ שביקש אישית להצביע אחרת. דגל התורה שהייתה איתנו עד הרגע האחרון, שינתה פאזה והצביעה נגד".
אז מה אתה מספר פה בעצם, שהרב שך חזר בו, ברגע האחרון?
"אומר לך ציטוט מהרב שך שחרוט בזיכרוני עד היום, וזו תשובה הולמת גם לסיפורים שתשמע בהמשך. שאלתי אותו פעם באיזשהו עניין שהוא שינה את דעתו, ואני שגיליתי לכאורה סתירה בהנהגה באתי ושאלתי: ילמדנו רבינו. הרב שך בעיניו החודרות התבונן בי ואמר, פעמיים, באיטיות ובהטעמה: 'לעולם אל תשאל גנרל זקן איך לנהל מלחמה".