מסלול ההתנגשות הבלתי-נמנע בין הממשלה לבין מי שאמורה לייצג אותה - היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שוב מגיע לפיצוץ וזאת לאחר שגם היום (שני) היועצת מצדדת בעמדת העותרים נגד הממשלה.
בתגובתה לבג"ץ על העתירות שהוגשו נגד שר המשפטים יריב לוין, על אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, מצדדת היועצת הלעומתית דווקא בעמדת העותרים והיא טוענת שמחובתו של שר המשפטים לוין, לכנס את הועדה.
בתשובתה, אומרת היועצת, כי הטענה של לוין על אי מינוי שר מטעם הממשלה כנציג הוועדה לבחירת שופטים, לא מצדיק את אי כינוס הוועדה, וזאת מכיוון שהוועדה מוסמכת לפעול בהרכב קטוע כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה.
לדברי היועצת: "זו סמכות חובה שיש להפעילה במהירות הראויה. המצב של שר המשפטים נמנע מכינוס הוועדה במשך תקופה ממושכת, עשויה להעניק לשר מעין זכות 'וטו' שבכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו, שבכוחה לסכל את עבודת הוועדה כולה, על אף שזו לא נקבעה כאמור בדין".
לטענת מיארה, נכון להיום חסרים 21 שופטים - ועד סוף השנה יהיו 53 תקנים פנויים למשרת שופט מה שכמובן מגביר את העומס העצום על בתי המשפט. מיארה הביאה דוגמאות מרחבי העולם וטענה כי העומס שיש בישראל על שופטים, הוא כבד וחריג בהשוואה למדינות מתקדמות בעולם; "הממוצע האירופאי עומד על 22.2 שופטים לכל 100 אלף, ובישראל יש 7.8 לכל 100 אלף".
כזכור, אתמול פרסמה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את תשובתה לבג"צ, לקראת הדיון הדרמטי, בהשתתפות כלל שופטי ביהמ"ש העליון, בעתירות שהוגשו נגד ביטוח עילת הסבירות, קרוב לחודשיים לאחר שעבר ברוב קולות. בתשובתה, היא קוראת לפסול את חוק ביטול עילת הסבירות - הקובע כי בית המשפט, לרבות בג"צ, לא יוכל לדון בעניין סבירות ההחלטות של הממשלה, של רה"מ, או של שר אחר.
היועמ"שית מבהירה בתשובתה, כי" לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת.
"התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".
ועוד מדבריה של היועמ"שית: "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".