המאכלים שמבקרים אצלנו בצלחת יכולים לספר על העולם הפנימי שלנו לא פחות מכתב יד או שאר ההעדפות שלנו. הפחדים והחוסרים הנפשיים שלנו הם אלא שלעתים קרובות גורמים לנו להעדיף טעם זה או אחר. אז מה באמת אנחנו רוצים לומר לעולם הזה כשאנחנו בוחרים חטיף כלשהו?
ממתקים. הצורך העז לאכול מתוקים רומז שבן אדם מחפש אהבה ולא מוצא אותה. הצורך הפנימי באהבה וברומנטיקה גורם לנו לחפש נחמה בשוקולד וסוכריות. לכן במקרים רבים הטיפול בבעיות ביחסים בין בני הזוג עוזר לקבל שליטה גם על כמות המתוקים באותו בית.
מלוחים. אנחנו נהנים מכמות גדולה של מלח באוכל כשאנחנו עצובים ומנסים להתמודד עם רגשות שליליים דומים, כמו תסכול ואכזבה. לפעמים כדי להתמודד עם הרצון העז לנשנש עוד משהו מלוח כדאי לקרוא ספר דרמה טוב. הזדהות עם הרגשות הקשים של גיבורי הספר עוזרת לעכל את העצב שאנחנו חשים ביום-יום בלי לנסות להטביע אותו בים המלח הביתי.
אוכל חריף. שום פלפל צ'ילי לא יעזור להתגבר על השאיפה להרפתקאות ואתגרים. ככל שבן אדם כזה מצליח לצבור יותר חוויות מיוחדות במשך היום, כך הוא מרגיש פחות צורך בתיבול חריף בערב. ואילו חיים משעממים יכולים דווקא לגרום לבן אדם כזה להכניס כמויות מסחריות של פלפל לכל מאכל. אז אם האוכל שלכם מתחיל להעלות עשן בצלחת, תתחילו לחפש אדרנלין בפעילויות נוספות, כמו למשל פעילות ספורטיבית או התנדבותית מאתגרת.
אוכל עתיר שומן וקלוריות. יש אנשים ששום נימוק רפואי לא ישנע אותם לוותר על בשר שמן, גבינות שמנות, חמאה וכו'. אנשים כאלה פעמים רבות מסתירים את הרצון שלהם להנהיג ולהוביל, למלא את החיים בחוויות ולממש את הפוטנציאל שלהם. אוכל רזה משאיר אותם רעבים, ורק עייפות בסוף יום מתיש אך מעניין תשביע אותם באמת.
מאפים. מאפים ולחמים יכולים לספר על חוסר בטחון וצורך בהגנה. אנשים שנמצאים רוב היום בסביבה עוינת, שמתוקף תפקידם למשל מתמודדים עם הרבה מאוד רגשות שליליים המופנים כלפיהם ולפעמים אפילו אלימות מילולית, כמו למשל נציגי מכירות, הרבה פעמים מנסים לחזק את עצמם בעזרת מאפים ושאר פחמימות.
פירות. פירות נחשבים דווקא לחטיף בריא, אבל הנטייה לנשנש פירות בלי סוף יכולה לספר על תחושת בדידות עמוקה. מפגשים עם חברים ושיחות נפש עם אנשים קרובים יכולים להיות אלטרנטיבה טובה לקערת פירות, שדרך אגב מכילה לא מעט סוכר.
פיצוחים. פיצוחים למיניהם, אגוזים ושאר חטיפים קטנטנים עוזרים לנו לעתים להתמודד עם כעס הממלא אותנו מבפנים. כשהמצב לא מאפשר לנו להביע את הכעס והדאגות שלנו, אנחנו מאלצים את השיניים שלנו לעבוד שעות נוספות ולפצח גרעינים. הבעיה היא שגרעינים יכולים להרגיע אותנו מעט בטווח הקצר, אבל לא מסוגלים למנוע את הפיצוץ הגדול של כעסים במצטברים עמוק בלב במשך זמן רב.