תוספי תזונה - כן לא? חשוב שתדעו תשובה

(צילום: שאטרסטוק)

מודעה קטנה באחד השבועונים צדה את עיני. המודעה מציעה לעשות "גם בריאות וגם כסף", ולהצטרף מיידית לשורת "ברי המזל" שיזכו להיכלל בתוכנית.

צילצלתי לאחד הסוכנים שהופיעו ברשימה, לא כדי להצטרף חלילה, אלא כדי להיות בטוחה שהבנתי נכון למה התכוון המשורר. ובכן, מדובר בשיטת הפצה (שלא התעמקתי להבין כיצד היא עובדת), הדורשת מהסוכן "לדחוף" לאנשים כמה שיותר "מוצרי בריאות" ותוספי תזונה, ועל זה יבוסס שכרו של הסוכן.

למי שעוד לא יודע, תעשיית תוספי התזונה מבוססת על הפנטזיה הטכנולוגית הגורסת שניתן לענות על הדרישות התזונתיות של גוף האדם באמצעות אבקות, כמוסות או קוביות. החברות הגדולות מנסות ללא לאות לנתח את המזונות הידועים כבריאים, לבודד מהם את החומרים הפעילים ולייצר אותם באופן מלאכותי, או למצות אותם בסדרה שלמה של תהליכים שספק אם מותירה בסוף זכר לחומר הבריא שהיה מלכתחילה.

בני אדם רבים סבורים כי תוספי המזון/צמחי מרפא הם בריאים בכל מצב, ואין שום נזק בצריכתם. ובכן - לא מדויק.

נתחיל עם כמה עובדות מחקר. תוסף מזון מוגדר כמוצר המיועד לספק חומר מזין לברות (דיאטה) המכיל אחד או יותר ממרכיבי התזונה לרבות ויטמינים, מינרלים, סיבים, צמחים, חומצות שומן או חומצות אמיניות.

בישראל ובארה"ב תוספי מזון נמכרים ללא מרשם, אינם מחויבים בבקרת איכות, יעילות ובטיחות בתקן המחויב לאישור תרופות ואין חובת הוכחה לגבי יעילותם. צמחי מרפא מוגדרים אף הם כתוסף מזון ועשויים לכלול עלים, קליפות עצים, גרגרים ופרחים.

במדינות המערב, שיעור הצריכה של תוספי מזון עולה והולך. עם השנים חלה עלייה משמעותית בצריכה של תוספי תזונה. בארה"ב, דווח על עלייה בשיעורי הצריכה של תוספי תזונה מ- 2.5 אחוזים בשנת 1990 ל- 12.1% בשנת 1997, ועד כדי 73% בשנת 2002. היקפי צריכה גבוהים של תוספי מזון דווחו גם בישראל. מחקר שנערך בשנת 2006 במתווה אשפוזי במחלקות פנימיות מצא כי 27% מתוך 299 נשאלו, דיווחו כי הם צורכים תוספי מזון וצמחי מרפא [1].

קודם כל, אפשר (וחשוב) להסיק מהכתוב לעיל מספר תובנות חשובות. למשל, שאין חובת הוכחה שתוספים אלו יעילים בכלל. כלומר, כל אדם שרוצה למכור חומר שהוא תוסף מזון/ תוסף תזונה/ צמחי מרפא יכול לעשות זאת. כל מה שעליו לעשות זאת הוא לספר לשומעים ניסים ונפלאות על המוצר, גם אם אין לו מחקרים ביד, כאלו שקבילים מדעית.

מחקר קביל מדעית הוא מחקר שקשה לייצר, הוא אורך תקופה ארוכה יחסית והוא עולה כסף, הרבה כסף. כשזה נוגע לתרופות קונבנציונאליות, מחקרים מדעיים הם חיוניים (ואפילו מספר רב של מחקרים) לשם בטיחות החולים ואפקטיביות התרופות. תרופה לא תצא לשוק ללא מחקרים קליניים/מעבדתיים. אבל בתוספי תזונה, אין חובת הוכחה שזה עוזר, וכאן קיימת "פרצה הקוראת לגנב", פתח נרחב לשרלטנים.

תובנה נוספת היא שלתוספי מזון אין תווי תקן מוגדרים בחוק, אין להם בקרת איכות, מה שעלול לפעמים להיות מקור לפגיעה ישירה או עקיפה בבטיחות המשתמשים, ולכן נדרשת זהירות רבה במיוחד. חשוב לציין, כי בשנת 2007 פרסמה רשות הבריאות האמריקאית הוראות חדשות בדבר קיום תנאי ייצור נאותים (GMP) לכל יצרני תוספי תזונה [2].

עכשיו נעבור לבחון האם בכלל תוספי מזון יעילים, מתוך מחקרים מדעיים שנערכו בעבר. בשנת 2000 בדקו פרופסור ליו ועמיתיו את כמות ויטמין C הנמצא בתפוח. הם גילו כי ל- 100 גרם תפוחים טריים (כחצי כוס) הייתה השפעה נוגדת חמצון שוות ערך ל- 1,500 מ"ג ויטמין C. כשהם ערכו ניתוח כימי הם גילו כי כמות ה- 100 גרם של התפוח הכילה רק 5.7 מ"ג ויטמין C. כלומר, ההשפעה שהייתה ל- 100 גרם של תפוח הייתה יעילה פי 263 מההשפעה של הוויטמין שבודד מתוך התפוח. המסקנה של החוקרים הייתה שהיכולת של ויטמין C לפעול כנוגד חמצון, היא יעילה הרבה יותר כאשר צורכים אותו כחלק מהפרי השלם ולא כוויטמין מבודד בקפסולה!

המחקר הזה זכה להד תקשורתי נרחב ופורסם בכתב העת היוקרתי Nature, כי בעצם מסתבר שאם רוצים להפיק את מלוא הפוטנציאל הבריאות של התפוח (או של כל פרי/ירק אחר) יש לצרוך אותו כיחידה אחת שלמה [3].

ממצאים דומים התקבלו גם בנוגע לוויטמין E. מחקרים טוענים כי ויטמין E במניעת מחלות לב וכלי דם. אולם, במחקרים בקרב אנשים שנטלו ויטמין E כתוסף תזונה לא נמצא הפחתה במחלות לב וכלי דם [4], ייתכן בשל העובדה שאלו שנטלו אותו כתוסף לא נהנו ממלא האפקטיביות לו צרכו את הוויטמין עצמו בצורתו הטבעית. ויטמין E בצורתו הטבעית נמצא בעיקר בדגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, וירקות צמחיים שומניים כמו אבוקדו ושמן זית, ובירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב, ברוקולי, צנון ועלים ירוקים.

ומכאן לתשובה על השאלה - לקחת או לא. לזה אין תשובה אחת החלטית. אם אתם אנשים בריאים וסתם כך מעוניינים לשפר את בריאותם, אז התשובה היא ברורה - תצרכו את הוויטמינים מהטבע,מהפירות והירקות בצורתם הטבעית ולא המעובדת. זכרו - קפסולות ויטמינים הם מזון מעובד! אם אתם אנשים שנוטלים תרופות לסירוגין או בקביעות אל תתחילו עם תוספים תזונתיים, "בריאים" ככול שיהיו, לפני שתתייעצו עם הרופא (שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלכם) ויש לכך מספר סיבות חשובות.

במקרים רבים תגלו שאין צורך בוויטמין האמור בכלל, וכך תחסכו כסף. שנית, פעמים רבות תוספי מזון או צמחי מרפא עלולים להתנגש עם תרופות אחרות שנוטלים בקביעות או בצורה חד-פעמית. אינטראקציות כאלה עלולות להשפיע על בטיחות ויעילות הטיפול התרופתי, או על המצב הבריאותי שלכם. מתוך כלל תרופות המרשם, הקבוצות שצוינו כשכיחות ביותר לאינטראקציות פוטנציאליות עם תוספי תזונה הן נוגדי הקרישה, תרופות הרגעה, תרופות נגד דיכאון ותרופות לטיפול בסוכרת [5]. בקיצור, תהיה צרכני בריאות נבונים, ואל תקנו כל מה שמוכרים לכם, תרתי משמע!

הכותבת היא B.Sc, MPH (הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב)

***אין לראות בכתבה זו הנחייה או ייעוץ רפואי כלשהו

רשימת מקורות

1. קדור, ע', בן-אריה, ע', גולדשטיין, ל', אטיאס, ש' ושיף א' (2015). תוספי תזונה בקרב מאושפזים: רב הנסתר על הגלוי, הרפואה, 154 (1), 39-42.

2. Gardiner P, Sarma DN, et al. The state of dietary supplement adverse event reporting in the United States. Pharmacoepidemiol Drug Safety. 2008;17:962-970.

3. Eberhardt, M. V., Lee, C. Y., & Liu, R. H. (2000). Nutrition: Antioxidant activity of fresh apples. Nature, 405(6789), 903-904.‏

4. Sesso, H. D., Buring, J. E., Christen, W. G., Kurth, T., Belanger, C., MacFadyen, J., ... & Gaziano, J. M. (2008). Vitamins E and C in the prevention of cardiovascular disease in men: the Physicians' Health Study II randomized controlled trial. Jama, 300(18), 2123-2133.‏

5. Sood A, Sood R, et al. Potential for interactions between dietary supplements and prescription medications. Am J Med. 2008;121:207-211.