למה קצהו של קרחון?
כי הכתבות שבעיתונים הן חלק קטן ממה שחשוב וצריך לעשות. חשוב ליידע כל אישה אפילו עוד טרם ההיריון, כיצד ניתן להימנע מהידבקות בחיידק הליסטריה כך למשל ישנם מספר מזונות שנחשבים לסכנה גבוהה כגון: בשרועוף לא עשויים עד הסוף, ביצים חיות, דגים חיים, טחינה, חומוס,פסטרמה תעשייתיים וירקות לא שטופים היטב או סלטים לא טריים ועוד.
בשנים 1998-2007 נעשה בישראל מחקר ממנו עלה כי 35% מהאוכלוסייה שנדבקה בליסטריה הן נשים הרות. מדובר בנתון גבוה עד מאד. עוד עלה שבשנות המחקר היו בין 5 ל- 25 מקרים של נשים שנדבקו בליסטריה לכל מאה אלף לידות.
מדובר על מספרים גבוהים יחסית לעולם המערבי. בעולם נעשו קמפיינים של הסברה בנושא (כך למשל בקליפורניה) אשר צמצמו בהיקפים ניכרים את מספר הנדבקות. אפשר לנסות למנוע את מקרי ההידבקות הרבים גם בישראל, באמצעות עשייה עקבית ועוצמתית יותר בצינורות המידע המקובלים של מערכת הבריאות.ברגע שהמידע אודות הסיכונים של הדבקה שכזו כמו גם המניעה עוברים בצורה ברורה לנשים הרות, אלו מתנהגות אחרת כאשר הן מודעות ומשפרות ומונעות את הסיכון, לעומת כשאינן מודעות.
אין לי ספק שהפצת מזון בישראל שנת 2017 הלכה קדימה. מצד שני, לפי הפרסומים שנמצאו (אפונה וגזר קפואים), אנו עדיין עדים לסימנים לליסטריהו לכן המידע אודות המניעה חשוב כפליים, ויש להתייחס לסוגיית הליסטריה ברמת המניעה ולא ברמת הטיפול ביום שאחרי.
ישראל מדינה שמתמודדת עם אתגרים גדולים יותר מליסטריה, אך אולי הגיע הזמן לעשות כאן את הבסיסי ביותר וליצור מערכות מידע, הסברה והכוונה בנושא חשוב זה.מדובר במידע שיכול להציל נפשות.
אין ספק שחלוקת המשאבים עומדת כאן לדיון ותקציבי משרד הבריאות מתחלקים במשורה במטרות חשובות אחת אחת,אך בואו לא ניזכר בליסטריה רק כאשר קוראת קטסטרופה. נראה נכון לייצר מנגנון מידע, כזה שכאשר אישה כבר נכנסת להריון או נמצאת רק בתחילתו, היא כבר יודעת, מה ייטיב איתה ומה לא. אני מאחלת לעצמי וגם לעצמינו שפחות ופחות נשמע משפטים של נשים בהריון שנדבקו אשר אומרות את המשפט 'אם הייתי יודעת - הייתי יכולה למנוע'.
מאת: מאת עו"ד מאי מרקוביץ, מומחית ברשלנות רפואית בתחומי הריון, לידה וילדים.
]]>