רות ונעמי: בין כלה לחמותה בהשראת המגילה

קשר דם זה לא מים..

עורפה- במטרה להיפרד, מפנה לה עורף וחוזרת לבית אביה - צעד מאוד הגיוני מבחינתה אפילו מתבקש. מדובר באישה צעירה שעתידה לפניה, ואין שום סיבה הגיונית שתקשור את עתידה לחוסר תקווה כשל חמותה. לעומתה "רות דבקה בה" רות לא רוצה להיפרד מנעמי, צעד כלל לא מובן, רות הינה בתו של מלך מואב יש בידה לחזור לארמון המלך, להקים משפחה ולהשתקם כל עתידה לפניה.

ובכל זאת היא בוחרת ללכת עם נעמי, מתוך נאמנות שקשה להכיל אותה בכלים שכליים ואף לא רגשיים. שהרי נעמי במצבה מייצגת את כל הקושי, הייאוש, העצב, העוני, העתיד הלוט בערפל, הבדידות והלבד! נעמי אלמנה אם שכולה אין לה כלום בעולמה היא לא יכולה להבטיח לרות דבר! רות מבינה זאת היטב, ובכל זאת היא בוחרת ללכת עימה, כמובן היא אינה מלאך, ולכן "ותראה כי מתאמצת היא ללכת איתה" היא עושה זאת לא בצעד קל, בהליכה הזו היא עלולה, להפסיד את כל עתידה, והיא אכן לא מצפה לכלום "באשר תלכי אלך"... באשר תמותי אמות" חידלון. . היא 'לוקחת מנעמי רק את שני הדברים היחידים שלנעמי יש להציע "עמי עמך אלוקיך אלוקי".

הליכה זו של רות עם נעמי מבטאת את החסד והרחמים ההתחשבות בזולת, האכפתיות, האנושיות ברובד הנשגב ביותר, שנראה שאין גבוה ממנו. לא פלא שמאישה דגולה זו אימה של מלכות יצא דוד מלך ישראל-מושיעם של ישראל.

ניסיון כמו של רות אין לשום כלה ב"ה ולא מצפים לנאמנות ברמה שכזו. ובכל זאת יחסים בין חמות לכלות היו מאז ומתמיד 'טעונים', כבר בגמרא מופיע, שאישה פסולה להעיד נגד כלתה ולהיפך, לא מדין קרבה משפחתית, אלא מפאת ש'צרות זו לזו'. אמנם בעבר בהרבה מהמקרים גרו החמות והכלה באותו בית, ואז ההיתקלויות היו דבר יום ביומו, מה שהביא מן הסתם לידי יריבות אישית. הרציונאל בבסיס היריבות בין כלה לחמות. לא כה מסובך, החמות גידלה את הבן שנים, השקיעה תמכה ונתנה לו את כל כולה, והנה מגיעה כלה צעירה חסרת ניסיון, ו'לוקחת' את הבן, יחד עם המעמד של האם אצל הבן. הבן כבר אינו קשור לאם (ולא צריך להיות קשור) הכלה הצעירה לעיתים דוחקת את רגלי החמות מבלי משים, וחלילה להעיר לה (באמת לא רצוי וראוי להעיר).

היום שאין מגורים יחד, נראה שהיחסים יכולים להיות יותר רגועים, ובכל זאת נודה על האמת החמות אינה אמא והכלה אינה בת, זו כמעט אקסיומה, למרות שיש יוצאים מהכלל יש כלות הקשורות נפשית לחמות אף יותר מהבת, ובכל זאת עם בתך את מרגישה תמיד בנוח, לא אכפת לך שתבוא כשהבית אינו מסודר, ושתראה אותך שלא במיטבך, ואילו לגבי הכלה זה אחרת. למרות שהיא משתדלת לקרוא לך אימה, את יודעת שהיא לא באמת מתכוונת. קשר דם זה לא מים.

על הכלות לדעת את מקומם במשפחה החדשה, הן זקוקות לטאקט בכמות נדיבה, ולשכל לדעת כיצד להתנהג. אין צורך לאהוב ואין צורך לנשק בכל פעם שבאים, אין צורך לעשות הצגות של 'כאילו', אבל יש צורך לכבד כלה צעירה שנכנסת למשפחה היא זו שהרבה פעמים מכתיבה את מעמדה במשפחה, היא צריכה לדעת ל'קרוא' את המשפחה ולדעת מה מתאים לאותה משפחה. יש משפחות הרוצות שהכלה תהיה ממש כמו בת בית תכין לעצמה ארוחות, תכנס לחדרים תפתח ארונות וכו'. ויש שאצלם זה כלל לא מתאים לפתוח ארונות ולהציץ בסירים.שם מצפים למרחק.

בעבר ההיררכיה בין חמות לכלה היתה ברורה הכלה צעירה והחמות אשה מבוגרת אפילו סבתא קשישה. היום זה לא כך. בהרבה מקרים החמות בעצמה צעירה בגיל 40 פלוס, בעיקר שמדובר בכלה ראשונה, לחמות יש בעצמה חמות. החמה צעירה ברוחה ונראית בהתאם, אינטליגנטית מטופחת, מתלבשת יפה ולעתים עלולה להתפתח תחרות סמויה, על מראה, לבוש כושר בישול ואפיה, מה שמאוד מיותר, ועלול להוביל לתחושה בלתי נעימה, גם כאן על הכלה להכיר את מעמדה לגלות טאקט, ולהתנהג במכובדות.

כלה בדרך כלל נחשפת מהר מאוד ל'קטעים' שבבית ההורים. וגם כאן דרוש מלא חופניים טאקט, אם היא נתקלת בבית לא כל כך נקי ומסודר, עשי עצמך לא רואה, וודאי אל תגיבי לא לעניין. בוויכוחים בין משפחתיים לעולם אל תתערבי ואל תביעי דעה המחזקת את אחד הצדדים, זה תמיד יהיה בעוכריך. היי 'מהאו"ם' תני הרגשה טובה לכולם, זו אמנם אומנות אבל מתבקשת.

יש בתים שהכלה מתקבלת בקרירות, זו התחלה לא נעימה, יהיו רגעים שתחושי דחויה ונעלבת לא שייכת, שאז יש לגלות גדלות, איפוק, ולא להסית את הבעל נגד.בד"כ עם הזמן, רצון טוב, והתנהגות לא מתנשאת ההסתייגות והחשש ירדו, רוב הסיכויים שלאחר זמן תשתלבי מאוד יפה במרקם המשפחתי והכל יחושו עימך בנח.

יש בתים שהחמות מרעיפה על הכלה החדשה שפע של תשומת לב ואהבה, כדי לתת לה תחושה טובה בהיכנסה למשפחה ולהקל את ההתבססות המעמדית במשפחה, הכלה הצעירה צריכה לדעת שהיחס המועדף לא תמיד ימשך לעד, בד"כ זה רק בהתחלה ואח"כ על הכלה לשחות באופן עצמאי. שלא תטעה לחשוב שהיחס המועדף מעיד שהחמות שבויה בליבה של כלתה, מה שעלול לגרום לזלזול ולחשיבה מוטעית שחמתה ב'כיס הקטן שלה'.גם כאן נדרשת מידת בגרות ושכל ישר. חמות לא צריך לאהוב לא להעריץ ולא להתרגש ממנה, את זה תפני לבעל הצעיר המצפה לכך. את החמות צריך רק לכבד אבל באמת מהמח, ומהלב לחשוב מכובדות.

ולסיום, נגענו רק במה שמצופה מהכלה, לגבי הדרישות מהחמות ויש כאלה רבות בכתבה נפרדת בעז"ה.

שנזכה כולנו שחוט החסד של אימה של מלכות יסוך עלינו ברוגע ונעימות משפחתית אמן.

** ג. הלוי מחברם של רבי המכר הנודעים: השידוך, כפרה בכפור, נשק סודי, הסמינר, היהלום, המרגל, שרביט קסמים, מדרון חלקלק, סדרת יוני גאוני (3 כרכים), סדרת חבורת צופן (9 כרכים), זינוק לאחור, דינה ילדה מיוחדת (2 כרכים), חותן איש האלוקים ועוד.