האינתיפאדה הראשונה (בערבית: الانتفاضة الفلسطينية الأولى - אלאנתפאצ'ה אלפלסטיניה אלאולא) הייתה התקוממות אלימה ורחבה ֵשהחלה ב-9 בדצמבר 1987. רשמית הסתיימה האינתיפאדה הראשונה עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, אך רוחה של האינתיפאדה עדיין חיה והיא מהווה השראה ומודל לפלסטינים רבים.
ההבדלים בין האינתיפאדות השונות הם הבדלים מהותיים ויש לראותם לא רק כסוג המלחמה אלא בקונטקסט רחב המעיד על החברה הפלסטינית באותה העת. האינתיפאדה הראשונה נקראת "אינתיפאדת האבנים" - התקוממות אלימה שרובה היה מבוסס על כלי נשק מאולתרים - אבנים, בקבוקי תבערה והפרות סדר בהיקפים גדולים ופיגועי תופת קטלניים אבל ברמת ביצוע טכנית ירודה. האינתיפאדה השניה התבטאה בעיקר בהיקף השימוש בנשק החם והאינתיפאדה השלישית באה לידי ביטוי בתרומתן של הרשתות החברתיות ואי לקיחת אחריות ארגונית על פיגועים "עממיים".
סיבות רבות ומגוונות היו לפריצתה של האינתיפאדה ונדמה כי כל בעל תפקיד באותה עת ראה לנכון להביע את עמדתו מנקודת המבט של התפקיד אותו מילא באותה העת ועל כן צריך לראות את הסיבות כמכלול שלם שגרם לפריצתה.
עסקת ג'יבריל: הטיב לבטא את תרומתה של עסקת ג'יבריל רכז השב"כ דאז יובל דיסקין: "שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי לשינויים והתהליכים שהובילו לאינתיפאדה הראשונה. הייתי שם בשטח והרגשנו את זה יום-יום. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התרוממות הרוח והתחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל הוביל לפיצוץ".
הקצנה לימין: התגברות השיח הציבורי בדבר טרנספר לערביי יש"ע, מעבר אריאל שרון לרובע המוסלמי והפצת שמועות שישראל מתכננת לטרנספר את תושביו.
מצב כלכלי: ב-15 שנה שקדמו לאינתיפאדה עלתה רמת החיים בשיעור חד אך עם עליית מספר האקדמיים שלא מצאו עבודה וירידה כללית בתל"ג הערבי גברו גם התסכול והמצוקה. כמו כן נטען כי ישראל מנצלת את כספי המיסים לטובתה ואינה משקיעה אותם בציבור הערבי ביש"ע.
המהפכה באיראן: המהפכה האיראנית סימנה באותן שנים את ההקצנה הדתית והתפתחותן של מגמות איסלאמיות קיצוניות כצל ערבי יש"ע - התפתחויות אלו נתמכו לעתים על ידי ישראל, תמיכה שמטרתה הייתה להחליש את אש"ף אך שהביאה בסופו של דבר לעליית חמא"ס
נראה כי מה שאפיין מאוד את האינתיפאדה הראשונה הוא תהליך הדה לגטימציה למדיניות הישראלית וכרסום מעמדה הבין לאומי באמצעות "מאבק עממי". יהיו אשר יהיו ארגוני טרור מסודרים ומאורגנים תמיד תשאר טענת העממיות ורצון העם הפלסטיני שאותו לא בדיוק שאלו במעלה הדרך. אם תרצו זו השארית המשמעותית ביותר כיום של האינתיפאדה עימה ישראל מתמודדת.
המשך למגמה זו של ערעור היציבות הישראלית ניתן לשמוע בנאומו היום של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן שאמר כי הפלסטינים הצליחו ומצליחים ליצור מלחמה פסיכולוגית בקרב אזרחי ישראל וכי הרשות הפלסטינית משתמשת בכל הכלים הבין לאומיים העומדים לרשותה.
גם דובר גדודי עזאדין אל קאסם אבו עוביידה אמר היום (חמישי) בעקבות מותם של לוחמי חמאס במנהרה בעזה כי "ההתנגדות היא דרך ארוכה ומלחמה רבת זרועות, ההתנגדות תמשיך לפעול בלחימה מול ישראל ובכל דרך מדינית אחרת". אם תרצו זו סיפורה של אינתיפאדת האבנים שהפכה לאינתיפאדה על הלגיטימיות.
הצגת כל התגובות