מה צריך ומה עוד טרם נקנה
איך נשיג ואם ייגמר מה נעשה
ומחוץ למחוז פתוח וודאי שם יהיה
ואז גם שם סגרו כי
התנפלו ומה שהיה כבר לא יהיה
ויש יותר הפנמה והיחד יותר מתבסס
ומוצאים זמן תעסוקה כזו שלכל גיל מתאימה
ואלו שחייבים אויר נשימה ייצאו לסביבה הקרובה
ואלו שיכולים עוד להתגבר נשארים במקומם הבטוח-חיק המשפחה.
וממציאים עוד ולומדים עוד
ושרים עוד ומקבלים עוד
ומנקים עוד כזה שנשאר,
כזה שכל שנה חייב להתחבא.
וההתחייבות ישנה אך השנה היא שונה
בין עיסוק להעברה
בין סמרטוט ללמידה
בין גרגר לחשיבה
זו לא אותה השנה.
והיחיד הוא העיקר
והתפל כבר לא מוכר
והאחראי הוא המורה
זה שללילה ההוא הוא יורה
איך לנהוג ומה לעשות
ולא יופתע כי ממנו קיבל כל זאת.
נראה נוכחות נגלה הבנה
ניתן לנפש כל צורכה
ובל נשכח שזה שקרב אחראי על הגאולה
ומה שאליו מתלווה אחראי על הנשימה
אז ניקח עוד כזו אחת
לגוף שעוד יחזיק מעמד
ולזו שכל בוקר חזרה מתקבלת
הנפש שלא תיכלה
טרם הגיעה זמנה.