ממשיכים נשארים מתווכחים מכניסים
את הלב את העולל ובלי כללים ועם בכלל
יש מקפידים יותר ויש כאלו שפחות
אך אחד משותף לכל זאת
שגרה כזו שלה זקוקים
שגרה ברוכה כך אומרים
ההורים לעמל כפם
והקטנים ללימוד החיים
והליצים והרציניים מזלזלים
חוסר הבנה ואי ידיעה מה ואיך כמה
בבוקר מופרדים בצהרים מאוחדים
וממנה עדיין כולם חוששים
והגדולים עדיין מול מסך או ברחוק השח מאזינים ומנסים, גם שם לא כולם מצליחים
יש נושרים יש מבוטלים
יש בטלים ומעצמם נבדלים
השאלה נותרה והספק קיים
מדוע הוא שם מרים ומדגים
אמונה בלב כל לה כה זקוקים
ישועה מול אלו החולים,הנפטרים
כעס לאחראי על סגרים כשמוציא
ושוכחים כי הוא מהשליחים שדרכו את לבנו מבקשים
בוא נאזין לו ברחש בשקט, בין זום לכתיבה, בין שיחה להאזנה
בין מחשבה לעשיה
בין בטלה לארוחה
בין חיפוש לתהיה
הוא שם בנמצא.
ועוד שעה עוברת
ועוד יום שמגיע
ועוד אחת שעה שכזו ביום ובליל
המחשבה לא נפתרת וכקטן מילל
תנו עוד קצת תנו מהלב
תנו בנפש זו שאליו דרכה נייחל
נאזין לו לרצונו לבקשתינו
כי לו אנו זקוקים לא דרך שליחים
היא תלך לבלי שוב כך כולנו מקווים
ויעבור זעם ותגיע חמלה
ועוד נלמד רבות על זו הארורה
קחי איתך את הפילוג ,השנאה
השאירי איתנו את האהבה