אחד הדברים המאפיינים באימוני חי"ר בחטיבות השונות, כגון, גבעתי, גולני ובצנחנים - בטח בסיירות המובחרות, הוא מקרה בו מגיעים חיילים לאזור לחימה המגודר בתייל, שהיא מן גדר קוצנית ודוקרנית המהווה מכשול משמעותי עבור הלוחמים המבקשים לחצות את הגבול, הנחיצות היא לעבור כמה שיותר מהר את הגדר.
במקרים שכאלה, הרי שמיד מתייצבים כמה מתנדבים מבין החיילים הלוחמים, שנשכבים על הגדר, תוך כדי שהם נדקרים ונפצעים בכל חלקי גופם, כך ועל בשרם ממש כל השאר מנתרים ודורכים על השוכבים במעברם לעבר שני של אותה גדר וגבול. בינתיים, כך נרמסת לה הגדר, על בשרם ודמם של המתנדבים האמיצים, ורק כאשר סיימו לעבור אחרון החיילים, קמים אלו ששכבו על הגדר וממשיכים אחר חבריהם על הגדר הרמוסה.
מכאן המושג "לשכב על הגדר".
בימים האחרונים הוציא ראש המטה של לשכת שר הביטחון בוגי יעלון, מסמך לחברי הכנסת החרדיים, מכתב שבא למעשה לבטל ולרוקן מכל תוכן, את החוק והגחמה שהעביר לפיד בקול רעש גדול.
המספרים מדברים
מאז נכנס לתוקף חוק הגיוס, שהרעיש והרעיד את הציבור החרדי באשר הוא, על גוונים ופלגיו, ועוד לפני כן, מאז החל לפיד את מסע השנאה שלו כנגד הציבור החרדי, כמות המתגייסים החרדיים, למסגרות המיוחדות שהוכנו עבורם עוד בתקופת טרום לפיד, כגון, תכניות השח"ר השונות, כמו גם הנח"ל החרדי, ירדה פלאים, עד לרמה של 50% ופחות מכך.
כך יוצא שהיערכות של צה"ל לקלוט אלפי חרדים ללשכות הגיוס ומשם לצה"ל הגדול, כפועל יוצא מתכניותיו של לפיד - הייתה לשווא, והתוצאות הוכיחו כצפוי את ההפך הגמור.
גם אני הקטן, שבעבר שירתי בגאון בשירות קבע בצה"ל - כרב צבאי, והלכתי עם המדים ללא כל חשש, כיום כאשר אני אמור לצאת מביתי למילואים, לא יעלה על דעתי, לצאת מהבית עם מדים. את המדים אחביא ואקח בשקית אטומה, ואחליפם בכניסה למתקן בו אני אמור לבצע את שירות המילואים שלי.
והנה הפיל מניר - שותק
לפיד שהעביר את החוק בקול רעש גדול, והצליח להחדיר שנאה שטרם הייתה כמוה בארץ, כנגד ציבור ערכי בישראל, הלא הוא הציבור החרדי, מחפש את השקט והמרחק מהזרקורים, ובשקט ובחושך, הוא מבקש, כך נראה, לרדת מהסולם הגבוה אותו הציב בכיכר העיר - כך שאף אחד לא יראה אותו בבושתו.
אותו פיל שאיננו אלא פיל מניר, שאפילו את תודעת הלוחמים הפשוטים לא ספג בשירותו בעיתון 'במחנה', ובהם יושרה אישית, הודאה על האמת, ועוד ערכים בסיסיים.
שיקום ויאמר טעיתי, שישלוף את הקלישה הידועה - 'מי שלא עושה לא טועה'. או כמו שאמר בזמנו משה דין בהקשר אחר בו הוא חזר בו ממהלך מתוקשר שהוביל, בכך שטען להגנתו - 'חמור מי שלא משנה את דעתו'.
עתה בצר לו, הוא מקבל תמיכה מסוג שלא הכיר בעת שירותו בעיתון 'במחנה', תמיכה של לוחם שיודע לשכב על הגדר עבור מי שאיננו מסוגל לכלום. כך מוצא עצמו שר הביטחון שוכב על הגדר עבורו, ובאופן זה יוצא מכתב מראש המטה של המשרד, מכתב שמפרק לחלוטין את כל ההישגים המדומים שכביכול השיג לפיד, ומבקש להחזיר את המצב לקדמותו.
ולפיד אין לו אלא לשתוק - ואת זאת הוא עושה טוב מאד.
הצגת כל התגובות