במרבית הסקרים שפורסמו עד היום בכלי התקשורת, זוכה המפלגה החרדית-אשכנזית יהדות התורה לשמור על כוחה ולקבל 7 מנדטים, ואולי אף לשבור את תקרת ה-8. אלא, שמבדיקה מעמיקה של הנתונים המספריים מתברר כי המצב אינו כה פשוט וכי האופטימיות הגדולה מוגזמת.
במטה המפלגה אמנם שומרים על שאננות, אך גם שם מתחילים להבין כי באם לא תחול פריצת דרך של ממש הרי שייתכן והמפלגה אף תרד לשישה מנדטים.
במה דברים אמורים? במערכת הבחירות הנוכחית זוכה אמנם לכאורה יהדות התורה לעדיפות, זאת מאחר והקהל הביתי שסבל מגזירות הממשלה היוצאת מבין את המשמעות של מפלגה גדולה וחזקה וההערכה הינה שיהיה בסופו של יום אחוז הצבעה גבוה במרבית החוגים והקהילות זאת לאור הנתון האמור.
אולם עדיין, במפלגה החרדית אשכנזית מתמודדים הפעם עם "חורים שחורים" לא פשוטים המאיימים לבלוע ולאבד אלפי קולות שעד עתה היו נחשבים לחלק מבסיס הקולות והמאגר הטבעי של הסיעה.
פלג בני תורה
ניתן לומר שביהדות התורה מתמודדים עם זליגה בשלושה מאגרי מצביעים עיקריים. הראשונים הם מי שמכונים אנשי "הפלג הירושלמי", או בשמם הרשמי תומכי תנועת "בני תורה", החשים מאוכזבים מכך שאינם זוכים לייצוג למרות טענותיהם על גודלם היחסי.
בנוסף, שורר שם גם כעס גדול על דרך הטיפול של הנציגים החרדיים בכנסת בסוגיית הגיוס שהינה מרכיב מרכזי במאבק האידיאולוגי והציבורי של התנועה, כך שלכאורה הפער בין הצדדים גדול וקשה יהיה להוציא את אותם אלפי מצביעים (לממעיטים) או עשרות אלפי (למרבים) להצביע ג' בקלפי.
בפעם הקודמת, הייתה זו חסידות גור שהרימה את הכפפה ופתרה ברגע האחרון את המשבר ובעצם גרמה להצלת המנדט השביעי של יהדות התורה. האם הפעם זה יקרה שוב? האם יימצא סולם אחר? שאלה קשה.
האיום החב"די
מאגר תומכים משמעותי נוסף אותו עומדת לאבד יהדות התורה או לכל הפחות "לחטוף מכה" ממנו, הינו חסידי חב"ד. בכל מערכות הבחירות הקודמות חלקם הלא מועט של החסידים בחר לשלשל את האות ג׳ לקלפי, זאת לאור דברי הרבי להצביע למפלגה החרדית ביותר.
העובדה שכעת נציגי הציבור החרדיים מסרבים להצהיר מפורשות על תמיכה עתידית אך ורק בממשלת ימין שלא תחזיר שטחים, גורמת לתחושות קשות בקרב החסידים. ברקע ניצבת מפלגתו החדשה של אלי ישי הנחשבת כעת גם לחרדית ומאידך גם לימנית, מה שעשוי לפתור את הדילמות של החסידים.
ברקע, יש לזכור גם את פטירתו הפתאומית של הרב אשכנזי, רבו של היישוב כפר חב"ד ואחד המנהיגים הרוחניים הבולטים של החסידות שתמך תדיר ביהדות התורה, ועתה קולו לא יישמע.
אכזבת העובדים
מאגר מצביעים נוסף אותו עלולה יהדות התורה לאבד באופן משמעותי הינו ציבור החרדים העובדים, שבבחירות הקודמות שהתקיימו לפני שנתיים חש והרגיש כי בדגל התורה מנסים לבוא לקראתו. הח"כים אף קיימו מפגשים פומביים עם נציגי אותו ציבור והבטיחו לסייע ולהענות לדרישות הייחודיות כמו גם שילובו של נציג במקום ברשימה.
הפעם חשים באותו ציבור אכזבה רבה מכך שהתעלמו מצרכיהם בכל הקדנציה. "ירקו עלינו ודרכו עלינו. למה שנצביע שוב ג'" טוענים הנציגים ובצדק מסויים. ההתעלמות המופגנת כלפיהם מצד דגל התורה לא תורמת לפתרון המשבר, וחברי הכנסת אף מתכחשים לבעיה וטוענים כי אינה קיימת.
כך או אחרת, האובדן בסופו של יום של עשרות אלפי קולות שנחשבו עד לא מכבר לחלק מבסיס הקולות הטבעי של המפלגה, יקשה על יהדות התורה בהתמודדות ונדמה כי לפחות את אחד משלושת הציבורים הללו ייאלצו בסופו של דבר במפלגה לחבק ולנסות לבקש את קולו.
כעת נדמה כי יהדות התורה משקיעה בעיקר בחב"ד, זאת לאור הביקורים הפומביים של נציגי התנועה הליטאית במסגרת ניחום האבלים בכפר ,כמו גם הכתבה בבטאון התנועה ובנוסף מאמר בעיתון המודיע המכחיש אמירות בנושא ויתור על שטחי ארץ ישראל.
אפשרות נוספת הינה לנסות ולפנות למאגר הקולות של הציבור המסורתי והחילוני, ואולי בכך לפצות במשהו על אובדן אותם קולות מהמאגר הטבעי של המפלגה. ביהדות התורה בונים על כך שחלק מהחברה הישראלית יצליח להשתכנע להצביע בעקבות המאבקים החברתיים של ליצמן וגפני. אשרי המאמין.
הצגת כל התגובות